מהי הפרעת אישיות גבולית - ואיך אפשר לחיות איתה?

התמודדות עם ביקורת, שליטה ברגשות עוצמתיים, דחיית סיפוקים, שהייה בסיטואציות לא נעימות - כל אלו הם אתגרים שבוודאי גם אתם התמודדתם איתם בנקודות רבות לאורך החיים, אבל האם שאלתם את עצמם פעם אם ההתמודדות שלכם עם המצבים האלו מורכבת יותר מזו של אחרים סביבכם?

הפרעת אישיות גבולית או Borderline Personality Disorder (BPD), מוכרת כהפרעה נפשית שמייצרת דפוס התנהגות אימפולסיבי, אשר גורם לחוסר יציבות מתמשך ומשפיע מאוד על החיים, בעיקר בהיבט של ניהול מערכות יחסים בין-אישיות ורומנטיות. מי שסובלים מההפרעה הם אנשים רגישים ביותר, שחשוב להם מאוד איך אחרים תופסים אותם. הם לפעמים מפרשים בחומרה אפילו את הסימנים הנסתרים ביותר לביקורת או לחוסר אהדה מצד הסביבה, נעלבים בקלות, כועסים מהר ובעיקר מתקשים "להחזיק את עצמם" כשהרגשות מבעבעים בפנים.

מצב כזה מאתגר לא רק את האדם עצמו, אלא גם את מי שאוהבים אותו, מרבים לשהות במחיצתו ורוצים בטובתו. זה עלול להוביל להתפרצויות, משברים עמוקים ואפילו אירועים אלימים, שאפשר להפחית את הסיכויים להופעתם אם מזהים בזמן את הסימנים ומקבלים עזרה נכונה. כדי לעשות זאת, כדאי להעמיק את ההיכרות עם ההפרעה המתעתעת.

קודם כל חשוב להדגיש - אף אחד לא יכול לאבחן הפרעות נפשיות אם אין לו הכשרה רלוונטית במקצועות בריאות הנפש. עם זאת, כדאי שכולנו נהיה מודעים למה שמתחולל בתוך הנפש שלנו, נהיה סקרנים, נשאל את השאלות הנכונות ונדע מתי נכון לפנות לסיוע מקצועי. בהקשר הזה, בהחלט כדאי לשקול התערבות מקצועית אם אתם או אנשים שאתם אוהבים יכולים להזדהות עם התחושות הבאות:

• אם אתם חווים רגשות עוצמתיים שממשיכים ללווות אתכם למשך שעות ואפילו ימים, ללא שיפור משמעותי.

• אם אתם מסתכלים על החיים ועל דמויות משמעותיות בהם בצורה מאוד קיצונית - שחור או לבן, מדהים או נורא, הערצה עילאית או סלידה וזלזול מוחלט.

• אם אתם מודאגים שאנשים יינטשו אותנו ועושים הכול כדי למנוע מזה לקרות, גם במחיר שאתם יודעים שיפגע בנו או באחרים.

• אם אתם חווים התנהגות אימפולסיבית שאולי באה לידי ביטוי בהתקפי אכילה, שימוש בחומרים ממכרים, בזבזנות משולחת רסן או נהיגה חסרת אחריות.

• אם אתם חווים התפרצויות זעם, חרדה, או פרנויה שקשה או אי אפשר להשתלט עליהן.

• אם אתם מתקשים לנהל מערכות יחסים ארוכות טווח ומשנים בצורה קיצונית את מה שחושבים על בן או בת הזוג לאורך הקשר.

לפני כשני עשורים, מחקרים הצביעו על כך שהפרעת אישיות גבולית נפוצה יותר אצל נשים בשיעור שגדול פי 3 בהשוואה לגברים, אם כי מחקרים עדכניים יותר מציעים כי ההפרעה נוכחת בהיקף דומה אצל נשים וגברים. ולמרות זאת, ישנם מחקרים שמראים כי נשים מהוות כ-75 אחוזים מהמטופלים שמקבלים סיוע נפשי להתמודדות עם ההפרעה. את הפער ניתן אולי לקשר להבדלים מגדריים שמונעים מחלק מהגברים לבקש את הסיוע שנחוץ להם.

על פי הערכות שונות, המגדר משפיע על אופן הביטוי של ההפרעה בפועל, כאשר בקרב נשים, סביר יותר שהיא תגרום לחרדה, פוסט טראומה והפרעות אכילה. אצל גברים, סביר יותר שהיא תתבטא בהתנהגות אימפולסיבית, התפרצויות אלימות, שימוש בסמים ובידוד חברתי.

כפי שקורה עם הרבה הפרעות נפשיות אחרות, גם במקרה הזה קשה לשים את האצבע על הסיבות המדויקות להתפתחות הקשיים, אך בכל זאת לראות כי ההפרעה נפוצה יותר אצל אנשים שגם בני משפחתם מדרגה ראשונה סובלים ממנה וכן אצל מי שחוו טראומות בילדות, הקשורות בהזנחה, התעללות, תקיפה מינית או אלימות. מחקר מעניין שנערך בקרב נשים שסובלות מההפרעה אף הציג נתונים שלפיהם כ-70 אחוזים מהנשים שאובחנו איתה סבלו מאלימות מינית בילדותן.

בעיניהם של מי שמתמודדים עם הפרעת אישיות גבולית, כל דבר שהם חווים הוא הרבה יותר משמעותי, עוצמתי ודרמטי. כל רגש מטלטל מאוד, כל דבר שנתפס כביקורת מוציא מאיזון, כל רגע של כעס או חרדה מיד הופך להתפרצות שכל כך קשה להכיל.

בתהליך טיפולי, קודם כל מכירים באופן הייחודי הזה שבו המטופל חווה את העולם. כשמפתחים מודעות למה שמתחולל אצלנו בפנים - גם קל יותר להבין איך להביא לשיפור המיוחל. אחת הדרכים לעשות זאת היא באמצעות טיפול דיאלקטי התנהגותי (DBT). זהו תהליך שמשלב בין טיפולים מסוגים שונים - החל מתרגילים שנשענים על פילוסופיות מהמזרח הרחוק, דרך שיחות עם המטפל ועד למפגשי טיפול קבוצתיים.

תהליך משולב כזה מאפשר לאנשים רבים לטפל בתחושת ריקנות כרונית, לשלוט בכעסים, להפחית דפוסי חשיבה פרנואידיים, להתמודד עם חרדת נטישה ובעיקר להכניס הרבה יותר יציבות לחיים שמרגישים במקרים רבים מאוד מטלטלים ומורכבים. זוהי דרך לגבש כלים שעוזרים לשלוט ברגשות ולווסת אותם בצורה מושכלת, תוך מתן תיקוף ומקום לחוויות ולאתגרים פנימיים, בלי לנסות לברוח, להסתיר או להתבייש בהם.

כשמכניסים מידה רבה יותר של קבלה וחמלה לתוך החיים - זה כבר משפיע על ההתמודדות בכל המישורים. זה לא קורה מיד וזה כמובן לא מעלים לגמרי את הקשיים. זה דורש עבודה פנימית עמוקה, רצון לשינוי ובעיקר המון אומץ. אך עם הזמן, זה מאפשר להבין שניתן לשהות גם בתוך סבל או מצבים מורכבים, ניתן להתמודד גם עם רגשות לא נעימים ולפעול לשינוי דפוסים הרסניים שאנחנו לא מעוניינים שינהלו לנו את החיים.

איתמר פסקל הוא פסיכולוג קליני מומחה ומנהל מכון תל אביב לפסיכותרפיה