הילדים שלכם עולים לכיתה א'? זה מה שאתם צריכים לעשות עכשיו

המעבר מגן הילדים לכיתה א' הוא אחד הרגעים המרגשים ביותר עבור ילדים, וגם עבור ההורים שלהם. כל הורה ירצה לקנות את הילקוט הטוב ביותר עבור הילד שלו, ולמלא אותו בציוד הנהדר ביותר. כל מה שיסייע להצלחתו של הילד ולהצלחתה של הילדה בכיתה א'. אבל מה עם הילקוט הרגשי שלהם? מה עם הילקוט החברתי? הקוגניטיבי? ובכן, גם כאן שאיפתם של הורים רבים היא למלא אותו ביכולות הטובות ביותר, אלו שיעזרו גם הן להצלחה בכיתה א' בפרט ובבית הספר בכלל. אבל איך עושים את זה?

הנה כמה רעיונות שיעזרו לכם לנצל את חודשי הקיץ הקרובים כדי להכין את הילדים שלכם לכיתה א'.

האם ידעתם שהרבה ילדים נכשלים במבחני הבנת נשמע כבר בכיתה א'? מבחני השפה לאורך כל בית הספר היסודי בנויים, בין היתר, על הבנת הנקרא של טקסט סיפורי. לכן, חשוב מאוד שילדים יאזינו להרבה מאוד סיפורים עוד בתקופת טרום בית הספר. חשוב גם שהורים ישאלו מעט שאלות על הסיפור לבדוק אם באמת הוא הובן: מה עשה הגיבור בסיפור? אתה יודע שגם לי זה קרה כשהייתי קטן? גם לך קרה דבר דומה פעם? מה דעתך?, וכן הלאה. ככל שנתווך להם את המשמעויות בסיפור כך תעמיק ההבנה שלהם, לא רק בסיפור הזה, אלא גם בסיפורים אחרים.

יחד עם זאת, כדאי שהשאלות יהיו מוגבלות ולא על בסיס יומיומי, על מנת לא להעיק או לתת תחושה שהילד במבחן. אנחנו רוצים שילדים ייהנו מסיפורים, לכן מילות המפתח הן: מציאת איזונים מתאימים.

אפשרו לילדים לטפס, לקפוץ, להתנדנד, לרכוב על אופניים, לרוץ ולהשתולל כאוות נפשם. מוטוריקה גסה ושליטה בגוף תגביר את הביטחון שלהם בגופם, וגם תעזור בהתארגנות ובשליטה במרחב. שימו לב לנפילות חוזרות ונשנות, חוסר שליטה בשרירי היציבה ובמיוחד הימנעות מפעילות גופנית. אם אתם מזהים את הקשיים האלו - זה איתות שכדאי לפנות לייעוץ.

למשחקים כמו פלסטלינה, בצק, דאס, בוץ או חול, יש חשיבות לחיזוק שרירי כף היד של הקטנטנים. זה יעזור מאוד כשירצו לכתוב, ולווסת את כתיבתם. במשך כל שנות בית הספר הילדים שלנו כותבים בכתב יד ולא מקלידים על מחשב. מחקרים מצביעים על החשיבות בכתיבה ידנית כמשפרת את החשיבה.

שימו לב - כשילד מצייר או כותב תוך התארגנות מבולגנת על הדף, כשילד מפעיל לחץ לא מידתי על העיפרון, כותב חלש מדי או חורט, כשאנחנו מבחינים באחיזת עיפרון לא יעילה (כזאת שאיננה עם שלוש אצבעות) כדאי לפנות לאבחון אצל מרפאה בעיסוק עוד לפני הכניסה לבית הספר.

מה לאכול בארוחת ערב (מתוך 2-3 אפשרויות); מה ללבוש לבית הספר או לגן (מתוך 2-3 אפשרויות); עם מי לשחק ואיזה ספר הוא רוצה לקרוא (גם אם בעיניכם זאת ספרות נמוכה או לא ספרות בכלל). בחירה כרוכה בוויתור. כשאני בוחר לאכול חביתה לארוחת ערב, אני מוותר על הפיצה. כשאני בוחר איזה ספר יקראו לי אני מוותר על השניים האחרים. אבל אם אתרגל בחירה כחלק שגרתי מחיי הילדות שלי, כנראה אצליח טוב יותר לבחור מגמת לימוד בעתיד, לבחור תפקיד בצבא, מקצוע לעתיד ואולי אפילו בן / בת זוג.

עודדו את הילד לשוחח באופן עצמאי עם הגננת, הסייעת והמורה, והשתדלו לא לדברר אותם. שתפו את הגננת בהחלטתכם לתת לילדכם את ההזדמנות לפתור מולה את הבעיות. עודדו את הילד שאם מתעוררת בעיה שהוא לא מצליח לפתור, הוא יכול לגשת ולהסביר. נקודה זו היא חלק אינטגרלי מטיפוח הביטחון של הילד בעצמו. הצטרפו אליו, תמכו בו, אבל תנו לו לדבר ולהסביר את דבריו. לאט לאט יזדקק פחות ופחות לתמיכתכם ויצליח לעשות את הדברים בכוחות עצמו.

כמו שתקנו לילד שלכם את הילקוט הכי מתאים ארגומטרית, את העפרונות המתאימים או את המחברות הכי ממותגות, כך תצטרכו למלא את הילקוט הוירטואלי שלו בביטחון עצמי, בתחושת מסוגלות, ביכולת להבין את החבר, בהתמדה, בלמידה מכישלונות. אם אתם שולחים את הילדים לקורס הכנה לכיתה א', זה אחלה, אבל שעה או שעתיים בשבוע, לא יכולות להחליף את התמיכה שלכם בתהליך. כדי שתהיה הכנה אמיתית ומקיפה, חשוב שהבית יתרום את חלקו הצנוע והבלתי מתאמץ.

בת חן בודניאצקי, מדריכת הורים ויועצת פדגוגית, פיתחה תוכנית הדרכה מקוונת לליווי והדרכת הורים שילדיהם עולים לכתה א' - שלום כיתה א'