פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      איך מכינים את הילד לכיתה א'? מחנכת עונה

      האם ילדים חייבים לדעת לקרוא לפני כיתה א'? איך הם מתרגלים לשבת יום שלם בכיתה? כמה זמן לוקחת ההסתגלות? מחנכת בכיתה א' עונה לכל השאלות שמטרידות הורים, ונותנת כמה כלים פשוטים שייקלו על המעבר

      ילדה כותבת על לוח שלום כיתה א (ShutterStock)
      החודשיים הראשונים הם הקשים ביותר. ילד כותב על לוח (צילום: ShutterStock)

      את כיתה א' עברתי 4 פעמים - פעם אחת כתלמידה ו-3 פעמים כמחנכת. הפעם שעליתי לכיתה א' בעצמי נחרטה בזיכרוני בכאב רב. היה לי מאוד קשה להיפרד מאמא שלי, מהחברות ומהגננת. בית הספר נראה לי כל כך גדול ומאיים. במשך שבוע שלם, אמא שלי ישבה לידי בכיתה, דבר שהיום לא מקובל אך בזמני אמהות רבות ישבו במשך שבוע ואף יותר ליד התלמיד הקטן שלהן.

      כשהחלטתי להפוך למורה בעצמי, היה לי ברור שאהיה מורה של תלמידי כיתה א', והיה לי ברור שאעשה הכל כדי להקל על תלמידיי הרכים במעבר. החלטתי אני רוצה שהם יזכרו את המעבר הזה, מהגן לבית הספר, כמעבר טוב.

      החודשיים הראשונים לכיתה א' הם הקשים ביותר, אבל גם עליהם אפשר להקל. כדי לגרום לעלייה א' להחליק כמו גלידה בגרון ביולי, הנה תשובות לכמה שאלות שרוב ההורים שואלים את עצמם, וכמה טיפים מוכחים.

      עוד בנושא:
      איך לגרום לילדים להכין שיעורי בית, בלי להכין אותם בעצמכם
      איך אפשר למנוע הדבקה במחלות במסגרות חינוכיות?

      צריך לדעת לקרוא ולכתוב?

      זו אחת השאלות שהכי מטרידות הורים. את הילדים אגב, זה בכלל לא מעסיק, כנראה כי הגננת סיפרה להם לא פעם שבכיתה א' ילמדו לכתוב ולקרוא.

      ילד שעולה לכיתה א' לא צריך לדעת לקרוא ולא צריך לדעת לכתוב. ילד שעולה לכיתה א' נדרש על פי משרד החינוך לדעת לשיים את כל אותיות הא'-ב'. לשיים - כלומר לדעת איך נקראת כל אות. לגבי כתיבה, מצופה מהילד לדעת איך לכתוב את שמו. ומה לגבי חשבון? הילד צריך לדעת חישובים? גם כאן התשובה היא לא. הילד רק צריך לזהות ולשיים כל ספרה בתחום העשר.

      ילד מחזיק עיפרון (ShutterStock)
      הם לא חייבים לדעת לקרוא ולכתוב לפני. ילד כותב במחברת (אילוסטרציה: shutterstock)

      התמצאות במרחב

      הילדים היו בגן בחממה, במבנה קטן שקל להתמצא בו. בתי הספר הם גדולים פי כמה וכמה מהגנים מהם באו הילדים. סביר להניח שהתלמיד החדש לראשונה בחייו ישוטט לבד במבנה גדול שכזה בלי מבוגר אחראי. כן, הילדים שלנו עטופים ומוגנים, אבל יש ילדים שקשה להם להתמצא ואף מרגישים מאוימים נוכח המבנה והחללים החדשים. תופתעו לגלות שהחשש שחוזר על עצמו אצל כל העולים ל-א' הוא לא למצוא את השירותים.

      מרבית מחנכות א' מקיימות סיורים במרחבי בית ספר, אבל אם אתם רוצים להקל על ילדכם קחו אותו בעצמכם לסיור בבית הספר. יולי זה זמן מצוין לכך. בתי הספר פתוחים במתכונת של קייטנה וניתן להגיע בשעות היום ולסייר בבית הספר. כדי שהילד יחוש בבית בבית הספר כמו שהרגיש בגן, עליו להכיר היטב את המבנה.

      תנועה

      רוצים לזהות תלמידי כיתה א'? תסתכלו איך הם נעים במרחב. תלמידי כתה א' תמיד ירוצו, יקפצו, ידלגו, יישרפו אנרגיה. בגן, הילדים רגילים לזוז, לעבור בין פינות הגן, לשחק, לצייר בעמידה בעוד בכיתה, מרבית היום מושתת על ישיבה במקום. לא סתם מקום, מקום קטן בשם שולחן אותו חולקים עם תלמיד נוסף. הבדיחה המשפחתית עליי מספרת שכשאני פותחת א' אענה לכל שאלה במילה: "למקום".

      ילדים בגינת משחקים (ShutterStock)
      תנו להם להשתולל בזמן הפנוי (אילוסטרציה: shutterstock)

      ובאמת, אחד האתגרים הגדולים במעבר מהגן לבית הספר הוא הישיבה, או יותר מדויק הגבלת התנועה. כדי להקל על הילדים שמתחילים א' תנו להם בשעות החופשיות אחר הצהריים לרוץ, לקפוץ, לרקוד ולזוז כמה שיותר. גם לגוף הצעיר של התלמידים הרכים יש צרכים והם כוללים בעיקר תזוזה.

      בחירה חופשית

      בגן יש בחירה חופשית, הילדים בוחרים היכן, במה ועם מי הם רוצים לעשות מה. בבית הספר, סדר היום קבוע ומבוסס על שיעורים מוכתבים מראש, צלצולים והפסקות. הבחירה האישית של הילד הצטמצמה, מבחירה חופשית כמעט בלתי מוגבלת עברנו להפסקות, וזה מעט. הפסקה הגדולה בת 20 דקות ועוד הפסקה קטנה בת 15 דקות והגענו ל-35 דקות - וזה מעט מאוד.

      כדי להקל על הילדים, יש להשאיר בתקופת ההסתגלות לבית ספר "זמן גמיש". זמן שבו הילדים יחליטו מה לעשות. זה גם כמובן אומר שכדאי לקצץ בחוגים בשנה זו. הילד מסתגל למסגרת נוקשה מזו שהכיר בגן, ולכן כדאי להשאיר בשנה זו את אחר הצהריים פנוי.

      ביקורת

      עד בית הספר הילד בקושי היה חשוף לביקורת ולבחינת הישגים. עם המעבר, כמות הביקורת שהילד סופג עולה. הביקורת כלל לא מגיעה מהצוות החינוכי, היא מגיעה מהילדים האחרים או שהיא בכלל ביקורת עצמית. הילדים משווים בינם לבין עצמם את הכתב שלהם, את הקריאה, את מהירות חישוב התרגילים. כדי להקל על הילדים, המעיטו בביקורת. תשאירו אותה לתקופה אחרת.

      ילדים גדולים

      עד בית הספר הילדים היו רגילים ללמוד במסגרות עם בני גילם, לכל היותר עם ילדים שמבוגרים/צעירים מהם בשנה. עם המעבר לכיתה א' הילד נחשף לילדים גדולים, כאלו המבוגרים ממנו בחמש או שש שנים (נצח בחיי ילד) ואין דבר שמסקרן את הילדים יותר מאשר ילדים שגדולים מהם. ברוב בתי הספר מצמידים לתלמידי א' חונך מהשכבות הבוגרות, וזה באמת פתרון טוב. אם יש לכם שכן/שכנה להכיר לילד - זה רק יכול לעזור.

      בהפסקות הקטנים מתעניינים בגדולים וצופים בהם משחקים, מדברים, שרים, רבים ו....מחקים אותם! לכן אל תתפלאו אם הילד הקטן והמנומס שלכם חוזר מבית הספר עם קללות עסיסיות או סלנג לא תואם גיל. כשהילדים מתרגלים למסגרת ההתלהבות מהגדולים שוכחת ואיתה גם ה"דיבור" המבוגר שאימצו לעצמם, לכן אין טעם להתעמק בעניין וכדאי פשוט להתעלם ולשחרר. זה יעבור לבד.

      אמא מלווה ילד עצוב לבית הספר (ShutterStock)
      וודאו שהם יודעים לתפעל את כל הציוד שלהם. ילד נושא תיק בית ספר (אילוסטרציה: shutterstock)

      ציוד והתארגנות

      ילדים רבים בכיתה א' גוזרים לעצמם את השיער, את המכנסיים, את החולצה, מציירים על הבגדים, על המחברות, על התיק. הם עושים את זה מתוך התלהבות מהעצמאות שקיבלו לידם, הם הפכו לבעלים הבלעדיים של זוג מספריים ולכן הם גם האחראיים הבלעדיים לגזור איתם, גם אם זה את הפוני או החולצה. תחשבו על זה, מבעלים גאה של תיק גן ובו קופסא אוכל, בקבוק ובגד להחלפה הילד הופך להיות הבעלים של ציוד רב: תיק, קלמר, אוגדן מחברות, מחברות, ספרים, עטיפות של ספרים, לוח מחיק, תיקייה ומה לא.

      בכיתה א' לא רק שהילד הפך לבעלים של מלא ציוד, אלא גם מצופה ממנו לדעת מתי ואיך להשתמש בו. כשיש כל כך הרבה ציוד, חשוב שהילד יידע איך לתפעל אותו טכנית. מה שנראה לנו המבוגרים קל הוא מורכב עבור חלק מהילדים. כדאי ללמד ולוודא שהילד יודע איך מחדדים, איך מדביקים, איך מכניסים את הספר לתיק, איך מסדרים את התיק וכדומה. כדי ללמד ולתרגל את המיומנות האלה שחקו עם הילדים במלך אמר- "המלך אמר להוציא מחברת עברית", "המלך אמר להוציא מהקלמר טוש", הילדים נהנים מהמשחק ולומדים להשתמש בציוד. כדאי לספר לילדים שתמיד תמיד ניתן לבקש עזרה מחבר או מהצוות החינוכי.

      חברים

      ילדים רבים חוששים שבכיתה א' לא יהיו להם חברים. אלו יכולים להיות הילדים החברותיים בעולם או להבדיל ילדים שעולים לא' ביחד עם כל הגן - החשש ש"לא יהיו לי חברים" נותר בעינו. מאחר והשיבוצים לכיתות מתפרסמים בדרך כלל רק בסוף אוגוסט, לא ניתן להכיר לילד חברים מהכיתה החדשה אך בהחלט ניתן לעבוד בתקופה זו על חיזוק מיומנות חברתית.

      כדי לתת לילד מגוון כלים כדי להכיר חברים: חיפוש מכנים משותפים, פרגון, הצעת עזרה, או הזמנה למשחק. כדאי להתאמן על כך באופן יזום כשהולכים לגינה אחר הצהריים או אפילו כשיוצאים לחופשה משפחתית ויש הזדמנות להכרות עם זרים. כשהילד מצליח ביצירת שיח/משחק עם ילד זר יש להסב את תשומת לבו לכך ולהראות לו שהצליח. תחושת הצלחה זו תיצור אצלו תחושה בטוחה ורגועה יותר לקראת המפגש עם חברים חדשים.

      נטעלי קרפל היא מורה, אמא ובלוגרית