שנת הלימודים מתחילה ממש בעוד רגע, ואף שאין לנו מושג איך היא תיראה, יש דבר אחד די ברור - בני ה-6 שעולים לכיתה א' עומדים בפני אתגר לא פשוט בכלל. האמירה הזו נכונה בכל שנה, שכן המעבר מגן לבית ספר נחשב לאחד המעברים המשמעותיים בחיים, כזה שדורש תהליך הסתגלות ממושך, וזה כמובן נכון שבעתיים בשנה שבה לא ברור אם הילדים בכלל יגיעו לבית הספר או ילמדו בזום במקרה הטוב, ויבזבזו את הזמן בבידודים במקרה הרע.
מכיוון שהמתווה לפתיחת שנת הלימודים ומדדי התחלואה בישראל לא באמת בשליטתנו, הדבר הטוב ביותר שהורים יכולים לעשות עכשיו הוא לעזור לילדים שלהם להתכונן לכיתה א' - רגשית ומעשית - ולתת להם איים של ביטחון בתוך מציאות כאוטית. איך עושים את זה? שאלנו 3 מורות שחינכו כבר לא מעט תלמידי א' איך אפשר לסייע להם בתחילת השנה. אלה הטיפים שלהן:
לאה שטיין, מחנכת 30 שנה את כיתות א-ב' בביה"ס החורש בזיכרון יעקב
הקורונה לא אמורה להפריע בתחושות וברגשות של הילדים וגם של ההורים. המעבר הוא מעבר. המעבר מגן חובה לכיתה א' כרוך בהמון שינויים - מעבר ממסגרת קטנה לגדולה, מעבר ממבנה חברתי דו גילי למסגרת שבה לומדים 6 שנים, מעבר ממסגרת של פעילות משחקית למסגרת לימודית יותר. הילד נתקל בדמויות חדשות ומגוונות יותר - מנהלת, יועצת, מחנכות, צוות הנהלה, והוא נדרש לחוקים וגבולות חדשים שפחות מוכרים לו. הוא נדרש לזמן ישיבה ממושך יותר ומוקף ביותר ילדים מבגן.
עוד בוואלה!
מה אנחנו צריכים לזכור ולעזור כדי שהמעבר יהיה יותר קל?
שמרו על אווירה רגועה ומעודדת: חשוב לאפשר לילדים את התהליך של המעבר בצורה מותאמת. בגדול, הילדים מסתגלים מהר מאוד לשינויים, ודווקא ההורים הם הכי לחוצים. חשוב מאוד שבבית האווירה המשפחתית תהיה מעודדת, רגועה ומאפשרת ותסייע להם במוכנות ובקליטה.
תנו מידע לילד: חשוב שההורים ישתפו עם הילד וישוחחו איתו על המעבר, יתנו לו מידע ראשוני ויסבירו את ההבדל בין הגן לבית הספר. כדאי גם לשוחח על היום הראשון, להפחית חרדות ולשוחח על הציפיות בבית ספר. חשוב להיות קשובים לשאלות של הילד, ולהקפיד לתת לו תשובות. לשאול אותו - מה יעזור לו לקראת המעבר, מה הוא צריך מההורים. וכמובן, לקבל את מגוון הרגשות שהילד מביע, ללא שיפוט או ביקורת. להגיב בסבלנות לתופעות כמו בכי או החשש ליהכנס לכיתה. ההורים נורא נלחצים מזה שהילד בוכה ודוחפים אותו פנימה או בורחים - אבל הלחץ כאן הוא של ההורים בשל קושי להכיל את הרגשות של הילדים.
הימנעו מהשוואות: כל ילד ונקודת הפתיחה שלו, ואין מה להשוות בין ילדים שונים. ציפיות גבוהות והשוואה לאחרים עלולות להביא למתח וחרדה אצל הילד. לתת את הזמן לכל ילד והיכולות והבשלות שלו. במקביל, עודדו את הילד לעצמאות. היו שם בשבילו, אך אל תעשו במקומו. שדרו שאתם בטוחים בו שיצליח, ושאתם לצדו.
תנו אמון במערכת: שמרו על שיתוף פעולה וקשר הדוק ומכבד עם אנשי החינוך, זה מאוד חשוב להסתגלות של הילד. האמינו בנו שנדע את העבודה, לעשות אותה הכי טוב. אני אומרת שהילדים הם כמו הילדים הפרטיים שלי ואני אעשה הכל כדי שהם יהיו בטוחים ויהיה להם נעים בבית הספר.
אמית גוטריימן, 30, מחנכת כיתה א' בבית הספר החורש בזיכרון יעקב
תנו מקום לחששות שלהם: קודם כל חשוב לתת לילדים את התחושה שהכל בסדר וזה בסדר לחשוש. אפשר להסביר שגם לנו ההורים יש התחלות חדשות וחששות. לדבר על הדברים החדשים שעומדים להיות - על המבנה החדש, מקצועות חדשים שנלמד, על חברים חדשים. להראות שזה ממש בסדר ולגיטימי לחשוש, וכי מדובר ברגשות משותפים לילדים ולמבוגרים.
הכירו לילדים את בית הספר: אני ממליצה לעבור ליד בית הספר החדש לפני תחילת הלימודים. אומנם יש קורונה ולא תמיד נותנים להיכנס, אבל היכרות עם המבנה יכולה להכיר. טיילו ליד בית הספר, הציצו על החצר דרך הגדר והכירו את הדרך למבנה. לפעמים הילדים מדמיינים משהו גדול ומפחיד, וחשוב להראות להם שהשד לא כל כך נורא. חשוב לחפש דברים משותפים לגן ולבית הספר - מתקן משחקים או מקום של יצירות. מציאת קוים משותפים לגן ולבית הספר תראה לילדים שלא שהכל נעלם ולגמרי משתנה.
הרגילו את הילדים למסיכות: הרגילו את הילדים ללכת עם מסיכות לפני ה-1 בספטמבר. הסבירו - אתה ילד גדול וכמו הגדולים אתה תלך עם מסיכה, וזה בסדר. גם את הדבר הזה אפשר להפוך למשהו אפילו מעצים.
הכירו לילדים את המחשב: לא כל הילדים מכירים מחשבים, ובגלל הזום זה חשוב במיוחד. יש היום המון משחקי למידה, הכרת אותיות ומספרים, וגם אתר שנקרא 10 אצבעות שיכין את הילדים לבית הספר. גם כשאין זום, הרבה מהלמידה היום היא דרך המחשב, זו עוד דרך ללמוד.
דברו על אותיות ומספרים: חשפו את הילדים לאותיות ומספרים, כחלק מהשגרה - הביטו בשלטים ברחוב או בשמות של מוצרים בסופר תוך כדי קניות בדרך של הנאה וכיף. כשהילדים מגיעים ולא בהלם אז זה מקל עליהם. אנחנו מלמדים הכל מאפס, אבל היכרות מסוימת נותנת תחושת ביטחון.
מיכל חורב, מחנכת כיתה א-ב בבית הספר לב המושבה בנס ציונה
הקשיבו ושאלו שאלות: השבוע הראשון ללימודים הוא שבוע מהותי, שבוע שבו הילד מסתגל לסביבה החדשה. לכן הטיפ שלי להורים הוא הקשבה - הקשיבו לילדכם כשהם מגיעים הביתה, שאלו: איך עבר היום, שאלו על החברים, המורה, המרחב הלימודי. נסו לדובב אותם לגבי חששות, פחדים ולבטים. אם עונים "כיף", תשאלו מה היה כיף, ממה הם נהנו וממה פחות.
הכינו את הילדים ללימודים: בפן הלימודי, יש ילדים שיהיה להם יותר קל מאחרים, וזה בסדר. בכל מקרה, כדאי להכין את הילד במידה למעבר. אני ממליצה להתאמן בבית על מוטוריקה גסה ומוטוריקה עדינה, לתת לילדים לגזור, לצייר, להדביק מדבקות, לקפוץ ועוד.
כדאי לעבוד גם על:
- מודעות פונולוגית - צליל פותח, צליל סוגר, מה שומעים
- הוצאה והכנסת ציוד לתיק
- מניה: לשתף את הילדים בקניות, למנות פירות וירקות, לשאול: "כמה מלפפונים שמת בשקית? ואם נוסיף אחד כמה יהיה בשקית ואם נחסיר אחד כמה ישאר בשקית?". אפשר גם לשחק בבית עם קוביות (או כל חפץ אחר) לשים בצד ימין 5 קוביות ובצד שמאל 7 קוביות , איזה צד יותר גדול? איזה צד יותר קטן? לאחר מכן אפשר לשים חלקים שווים ולהמשיך לשחק
- הכרת האותיות לא לפי הסדר שלהן באלף בית
- והכי חשוב - היו שותפים להצלחות הקטנות של ילדכם, חוו איתם כל צעד וצעד בדרכם החדשה.