זה אולי המשפט הכי מגעיל שכתבנו לאחרונה, אבל נעשה את זה מהיר כמו תלישת פלסטר - יצורים זעירים בעלי שמונה רגליים עשויים לקיים יחסי מין על הפנים שלכם בזמן שאתם ישנים. חוקרים מאוניברסיטת רידינג אומרים כי דמודקס פוליקולרום (Demodex folliculorum) הם בלתי נראים בעין בלתי מזוינת וכי הם נמצאים על העור של כל בני האדם. ואם זה לא מגעיל מספיק, הם גם מגלים כי יש להם כמה הרגלי הזדווגות מוזרים.
המדענים שמחקרם פורסם בכתב העת Molecular Biology and Evolution חשפו את חייהם הסודיים של היצורים הללו, ממבנה הגוף שלהם ועד לעתידם האבולוציוני. ניתוח ה-DNA המלא הראשון אי פעם מראה שהם הופכים לאורגניזמים פשוטים כל כך, שהם עשויים להפוך בקרוב לחלק בלתי נפרד מאיתנו.
"מצאנו שליצורים האלה יש סידור שונה של חלקי הגוף ביחס למינים דומים אחרים, בגלל שהם מסתגלים לחיים מוגנים בתוך נקבוביות", אומרת העורכת הראשית, פרופסור אלחנדרה פרוטי, בהודעה לתקשורת, "השינויים האלה ב-DNA שלהם הביאו לכמה תכונות והתנהגויות חריגות של הגוף".
ישנם יותר מ-48 אלף מינים של קרדית, שניים מהם חיים על פני גוף האדם: מודקס פוליקולורום (Folliculorum Demodex) שמתגורר בקרבת הנקבוביות וזקיקי השיער, ודמודקס ברוויס (Demodex brevis) שדווקא אוהב לשהות עמוק יותר בתוך בלוטות החלב השמנוניות שבפנים.
חוקרים יכולים לראות אותם רק תחת מיקרוסקופ - בעזרתו הם נראים כמעט כמו קוצים זעירים. בסופו של דבר בני אדם מבלים יותר זמן עם היצורים המוזרים מכל חיה אחרת. הם אפילו מגנים על העור מפני אקנה וצלקות על ידי שמירה על נקבוביות פתוחות.
מחברי המחקר אומרים שיצורים האלה הם קרובי משפחה של עכבישים וכי ניתן למצוא אותם קבורים עם ראש למטה בזקיקי השיער שלנו,ושהם אוכלים את השמנים שאנו מפרישים. הם "מתחברים" זה לזה ליד פני העור. קיומם מבודד ללא חשיפה לאיומים חיצוניים, תחרות לפגיעה במארחים או מפגשים עם קרדית אחרות. רגליהם הזעירות מופעלות על ידי שלושה שרירים חד-תאיים בלבד והם חסרי הגנת UV ואיבדו את הגן שגורם לבעלי חיים להתעורר באור יום.
סידור הגנים הייחודי שלהם מביא גם להרגלי ההזדווגות המוזרים שלהם. לזכרים יש איבר מין הבולט כלפי מעלה מחלקו הקדמי של גופם. הם צריכים להתמקם מתחת לנקבה בעת ההזדווגות ולהזדווג, שכן שניהם נאחזים בשערה אנושית.
עוד בוואלה!
עד פה לתיאורים הגרפיים. מחברי המחקר טוענים שהתהליך האבולוציוני הזה הוא הצעד הראשון לקראת הפיכת היצורים האלה לסימביונטים - הקשורים מאוד למארח האנושי הגדול בהרבה שלהם. היעדר החשיפה לבני זוג פוטנציאליים שיכולים להוסיף גנים חדשים לצאצאים שלהם אולי הוביל אותם למבוי סתום אבולוציוני - ולהכחדה אפשרית.
"היצורים האלה הואשמו בהרבה דברים", אומר העורך הראשי ד"ר הנק ברייג מאוניברסיטת בנגור, "הקשר הארוך עם בני אדם עשוי להצביע על כך שיכולים להיות להם גם תפקידים מועילים - פשוטים אך חשובים, למשל, בשמירה על נקבוביות הפנים שלנו".