זו הסיבה שהדיון של אולמרט ונתניהו פוגע במיליון בני אדם בישראל

מה שהתרחש אתמול בבית המשפט בדיון בתביעת הדיבה של משפחת נתניהו נגד אולמרט הוא חציית קו אדום. הפסיכיאטר אילן רבינוביץ' מסביר למה הדיון מוביל לנזק רב ויעמיד את הטיפול הפסיכולוגי בסכנה

ד"ר אילן רבינוביץ'
13/06/2022
בווידאו: משפט הדיבה שהגישו בנימין ושרה נתניהו נגד אולמרט (צילום: ניב אהרונסון)

אני מבין בנפש האדם, ודומה שבלהט יצרים של אגו וליבידו בגודל שיש רק בגזרת ראשי ממשלה, נחצו בדיון שהתקיים בבית המשפט בין בני משפחת נתניהו לראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט כמה קווים אדומים. למי שעוד זקוק לתקציר, שני ראשי הממשלה לשעבר בנימין נתניהו ואהוד אולמרט נפגשו אתמול (ראשון) בבית משפט השלום בתל אביב, לדיון ההוכחות שארך 13 שעות, בתביעת הדיבה שהגישו בני משפחת נתניהו נגד אולמרט, שכינה אותם "חולי נפש".

כרופא פסיכיאטר מומחה אני נגד הכנסת ביטויים כמו "חולי נפש" לשיח. אדם חכם ומבריק, בעל אחריות אישית וציבורית, עם קבלות של עשייה מוכחת, ראוי שלא יפסוק על יריב פוליטי מר ובני משפחתו "כסובלים ממחלות נפש". יותר משהדבר מעיד עליו, זה מעיד עלינו כחברה. על עוצמת קיטוב היצרים. על השנאה והשטנה שבוערים בנו. לא הכל לגיטימי בלהט הוויכוח שמזמן הפך לאישי ולא עניני.

חבל שלא הקשיבו לכבוד השופט, סגן נשיא בית משפט השלום, עמית יריב, שלא הסתיר את אכזבתו מכך שהצדדים, נתניהו ואולמרט, לא הגיעו לפשרה וכתב כי "נראה כי לא יהיה מנוס משמיעת הוכחות בתיק". טוב עשה השופט שדחה את הבקשה להעביר את בני משפחת נתניהו בדיקה פסיכיאטרית מטעם צד אחד, לאחר חתימה על ויתור סודיות רפואית והעברת רשומות רפואיות בתחום בריאות הנפש.

יש שופטים בירושלים ואשרי מדינה שיש להם שופטים כדוגמת עמית יריב שצדק בקביעתו: "יש למנוע מצב שבו דרישה לגילוי מסמכים תהפוך למסע צייד שתכליתו לנסות ולאתר ראיה שתאפשר להוכיח בדיעבד את אמיתות הפרסום. מדובר בפגיעה קשה וחמורה בזכותם של התובעים לפרטיות".

שני הצדדים הרחיקו לכת

כאיש מקצוע לא אהבתי את מה שהתנהל אתמול בין כתלי בית המשפט. לעניות דעתי, נראה ששני הצדדים הרחיקו לכת. עו"ד טיטונוביץ בבקשתו את נתניהו לחשיפת היסטוריה פסיכיאטרית אישית, או שאלות שנשאלו על "התקפים בלתי נשלטים" לכאורה של גברת נתניהו שהמשפטן המלומד תהה אם ד"ר ברקוביץ, האמון על המשפחה, נקרא לטפל בהם.

אני נגד שאלות ישירות באיצטלה של חקירת עד: "האם לקח תרופות פסיכיאטריות?"' כי מה זה טיפול פסיכיאטרי? האם תרופות לאינדוקציה של שינה נכללת בכך? לא הכל מותר ויש גבול ללגיטימיות. יש דברים שהם אישיים ואינטימיים לאדם, ולא ראוי שישאלו פומבית. צריך לעצור את הפארסה הזו.

עוד בוואלה!

נתניהו עוזב את בלפור: מה עובר על האיש החזק בישראל?

לכתבה המלאה

מי קובע מה נורמלי?

הרפואה שינתה פניה בעשורים האחרונים. הצליחה להאריך את תוחלת חיי האדם והדגש ברפואה של המאה העשרים ואחת הוא: איכות חיים. לחיות טוב. לחיות כמו שמגיע לאדם. מי שאומר שהוא מאושר כל הזמן הוא משקר או ברח ממחלקה סגורה. אנחנו רוצים "רגעים קטנים של אושר, מיצוי וסיפוק". מטרת אנשי המקצוע, הפסיכולוגים, פסיכיאטרים והעובדים הסוציאליים היא לצמצם את הפער בין הפוטנציאל החבוי בכל אחד מאיתנו לבין המיצוי בפועל.

נחצו קווים אדומים. אולמרט ובני הזוג התניהו בבית המשפט(צילום: ניב אהרונסון, פלאש90 אבשלום שושני)

כרופא פסיכיאטר מומחה אני זוכה לפגוש הן אנשים פשוטים כמוני והן מצליחנים וידוענים, ראשי משק ממשל וכלכלה, גיבורי תרבות ואושיות אומנות ומשחק על הספה מולי בחצי יובל השנים האחרונות. כשהטיפול עולה על דרך המלך, ברית טיפולית איתנה גורמת להם לתחושה של ביטחון והגנה ומאפשרת להם הורדת מסכות כי יודעים שלא ישפטו.

אישיות האדם היא נגזרת של הגנים שירש ושל חוויות הילדות, הנערות והבגרות שעבר. חסכים בגילאים הללו יכולים ליצור בור עימו יתהלך עד יום מותו. אישיות האדם הבוגר תתקשה לעבור תיקון דרמטי, רק שינויים קוסמטיים תוך הכרה פנימית עמוקה והכלת המורכבות האישית. חסרונות אלה גם יכולים להפוך ליתרונות וחסך יכול ליצור דרייבים אינסופיים.

המטפל מהווה מסך עליו מוקרנים תרחישי הנפש המיוסר, תוך שתפקידו להקשיב היטב, לקלוט ניואנסים, להכיל, לשקף (מירורינג), לפרש ולפעמים אף לעשות עימות וקונפרונטציה. הדבר הכי חשוב בטיפול הוא אמפטיה (נוטים לבלבלה עם סימפטי ) שפירושה :להיכנס לראש של היושב מולך ולהבין איך הראש שלו חושב ומרגיש . לא איך אתה היית מרגיש באותו תרחיש. לא איך נכון היה להרגיש ולפעול. לתת לו את התחושה האמיתית שאתה באמת מבין מה עבר ועובר עליו, הסערות הפנימיות העוצמתיות שהוא חש. (לעיתים ללא התאמה למציאות האובייקטיבית ).

אסור שאנשים יפחדו מטיפול. שרה נתניהו בדיון בבית המשפט(צילום: ניב אהרונסון)

אל תכתימו את הטיפול הנפשי

בשנים האחרונות חל מהפך באפשרויות הטיפוליות התרופתיות שלנו הקלינאים. מושקעים מיליארדי דולרים מדי שנה בפיתוח ומחקר. אלפי קלינאים וחוקרים עובדים לפתח תכשירים נוגדי דיכאון, חרדה, אובססיה. תכשירים להפרעות שינה. להפרעות אישיות. להפרעות קשב וריכוז. להתמכרויות. לחרדת טיסה/ נהיגה/ מבחנים. לחוסר שליטה בדחפים. להפרעות התנהגות. לסף גירוי נמוך והתפרצויות. לשפיכה מוקדמת. לבעיות זיקפה והעדר חשק מיני. להפרעות אכילה: מאכילה כפייתית ועד בולימיה ואנורקסיה נרבוזה. ללחץ מחשבות טורדניות המעלות חרדה וכתוצאה אי שקט פנימי ואיכות חיים ירודה. למרדף הבלתי פוסק אחרי שלמות מלווה בביקורתיות עצמית לא מרפה. לשמור על מוחנו צלול גם בגילאי פוסט פנסיה. להגן מפני אלצהיימר ודמנציה. לעזור במקרים של גיל ההתבגרות קשה מנשוא, וכן, גם לנסות למנוע אובדנות.


אסור לתת לגיטימיות ולאפשר שיח בנושא "חולי נפשי" או בנושא עזרה מקצועית בקונוטציה מכתימה ושלילית. הצלחנו במאבק להילחם בסטיגמטיזציה והפחד מפני טיפול פסיכולוגי-פסיכיאטרי ולא נלך אחורה. אסור שאנשים יפחדו מטיפול וימנעו מלהיעזר בו מחשש שיתקפו אותם או ישאלו על כך תחת שבועה בבית משפט.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully