חודש הגאווה כאן, ולצד החגיגות והשמחה - זה גם הזמן לדבר על הצדדים היותר מורכבים. לאחר שלמדנו מד"ר רועי צוקר על הצורך ברפואה ייעודית ללהט"בים, הזמנו לפודקאסט "מרפאת מומחים" את ד"ר איריס יעיש, אחראית המרכז לרפואה מגדרית - בריאות טרנסג'נדרית, בבית החולים איכילוב, כדי להבין באמת מה עובר על טרנסג'נדרים בישראל.
ראשית, צריך להבין מי הוא טרנסג'נדר. "נעשה סדר - יש לנו את המין הביולוגי, שזה בעצם המין שבו אנחנו נולדים, שהוא מוכתב על ידי אברי המין הפנימיים והחיצוניים, ההורמונים שזורמים בגוף והגנטיקה", הסבירה ד"ר יעיש, "כשיש התאמה בין המין הביולוגי לבין המגדר - שזה איך שאנחנו מגדירים את עצמנו, אם אנחנו בן או בת, גבר או אישה, אנחנו קוראים לזה גבר סיסג'נדר, גבר שנולד במין ביולוגי זכר ומגדיר את עצמו כגבר, או אישה סיסג'נדרית - שנולדה נקבה ומרגישה שהזהות המגדרית שלה היא של אישה. אבל כשאין התאמה בין המין הביולוגי לבין המגדר, לבין הזהות שלנו, של מי אנחנו, אז אנחנו מדברים על גבר טרנסג'נדר - שזה בעצם גבר שנולד במין ביולוגי נקבה, ואישה טרנסג'נדרית, היא אישה שנולדה במין ביולוגי זכר".
ד"ר יעיש סיפרה כי כאשר מגיע אליה מטופלת, היא תמיד שואלת מה לשון הפנייה המועדף. "הנראות יכולה להיראות נראות של אישה, אבל אומרים לי שלשון הפנייה הוא של גבר, אז מבחינתי זה גבר טרנסג'נדר, ואין קשר למה הבנאדם עשה, אם הוא התחיל טיפול הורמונלי, אם הוא מתלבש כמו גבר או אם הוא חושב על ניתוח. מגדר זה מה שיש לנו בראש", הסבירה ד"ר יעיש.
איך מתאימים את הנראות החיצונית למגדר?
"אלי מגיעים אנשים שהם בדרך כלל בשלים להתחלת טיפול הורמונלי, שזה אומר שהם רוצים להתחיל לקחת הורמוני מין שהם הפוכים מאלו שקיימים אצלם בגוף, כדי להתאים את הנראות החיצונית שלהם למגדר שבו הם מרגישים בנוח", הסבירה ד"ר יעיש, "זאת אומרת, שאם מגיע אלי גבר טרנסג'נדר - שזה מישהו שנולד במין ביולוגי נקבה - ההורמון הדומיננטי בגוף שלו הוא אסטרוגן, יש לו קצת טסטוסטרון, אבל ההורמון הדומיננטי הוא אסטרוגן". לאחר תהליך בירוקרטי ואישורים מתחום בריאות הנפש, וכמובן בדיקות רפואיות ושיחה מקיפה, הוא יכול להיכנס לתהליך ההורמונלי.
"הרוב נורא רוצים להתחיל בטיפול ההורמונלי, כי הם מגיעים כבר על הקצה. הם אנשים שכבר כמה שנים טובות חיים במצב של מצוקה, כי הם מסתכלים במראה ולא מרוצים ממה שהם רואים. אני כרופאה מנסה להתאים את הטיפול לרצון של המטופל, בהתחשב בהיסטוריה הרפואית והתרופות שהוא לוקח".
עוד במרפאת מומחים:
גבר טרנסג'נדר יקבל טסטוסטרון, שהוא הורמון המין הזכרי, הוא יכול לקבל אותו בצורה של ג'ל שמורחים על הגוף או זריקות. "הדבר המשמח לגבי גברים טרנסג'נדרים הוא שנורא קל להיות גבר באופן כללי. אם מקבלים טיפול בזריקות, אז המחזור פוסק די מהר, שזה הרבה פעמים משהו שבדרך כלל גורם למצוקה כי זה נורא מזוהה עם להיות אישה. הקול משתנה די מהר לקול נמוך, קול בס", הסבירה ד"ר יעיש.
אישה טרנסג'נדרית תקבל אסטרוגן, שיכול להינתן בצורה של כדורים, מדבקות, ג'ל או זריקות. בנוסף היא תקבל גם חסם (בלוקר) של טסטוסטרון - בכדורים או בזריקות. חשוב לציין כי בכל מקרה, בשנה הראשונה יש צורך במעקב רפואי הדוק, להגיע כל 3 חודשים, לעבור על בדיקות מעבדה ולוודא שאין שינויים במצב הנפשי.
ועוד דבר שחשוב להבין - שבתור טרנסג'נדרים מדובר בטיפול שהכרחי לחיים שלהם. "זה משהו שהוא אפילו ברמה של חיים או מוות, זה אנשים שלא יכולים לחיות עם הגוף שלהם כמו שהוא נראה, או עם המצב שהם נמצאים בו, וזה שאני כרופאה יכולה לתת להם את הטיפול ההורמונלי, ולפקח ולדאוג להם, זה הצלת חיים. והרבה פעמים הם גם אומרים לי 'את מצילה אותי'", אמרה ד"ר יעיש.
"עם כל השינוי לטובה שחל בחברה - עדיין 40% מנסים להתאבד"
יש אחוזים גבוהים מאוד של אנשים שמאובחנים כטרנסג'נדרים - 0.6 אחוזים מהאוכלוסייה. "במדינת ישראל אנחנו מדברים על 50-60 אלף, בארה"ב - יותר ממיליון וחצי, זה מספרים מאוד גדולים. זה אפילו יותר מאנשים שמאובחנים עם צליאק או עם פרקינסון", אמרה ד"ר יעיש. ועדיין, זו קבוצה באוכלוסייה שמתמודדת עם קשיים גדולים מאוד.
"עם כל השינוי טובה שחל היום באוכלוסייה, ועם כל החשיפה לאינטרנט ולתקשורת, ויש כמה מודלים שהם מאוד הצליחו להתברג למקומות במשחק ובמוזיקה, אייקונים חברתיים מפורסמים שעוזרים להרבה אנשים לצאת החוצה ולא לפחד - אבל עדיין יש 40 אחוזים שמנסים להתאבד, זה אחוז מטורף. לי יש שתי מטופלות ומטופל שהתאבדו, שזה קשה מנשוא", סיפרה ד"ר יעיש, "הם לא התאבדו בגלל הטרנסיות, הטרנסיות היתה חלק מהם. זה שהתחלנו להם טיפול זה רק חיזק וגרם לשיפור, זה בדרך כלל משפר, אבל האנשים האלה הרבה פעמים סובלים מהדרה חברתית, הרבה פעמים המשפחה לא מקבלת אותם".
ישראל מאוד מתקדמת בטיפול בטרנסג'נדרים
ובכל זאת, יש מקום לאופטימיות לגבי העתיד. "מדינת ישראל מתקדמת מאוד. אנחנו רואים אפילו ברמה של אישה טרנסית שעוברת את התהליך בכלא גברים, וברגע שהיא מתחילה לעבור את הטיפול היא עוברת לכלא נשים. זה משהו שלא קיים אפילו בארה"ב", אמרה ד"ר יעיש, "אני חושבת שאנחנו מאוד מתקדמים. אם נסתכל על צה"ל, זה אחד הצבאות הכי מתקדמים בכל הנושא של טיפול באנשים טרנסג'נדרים. יש שם מש"קיות מגדר, כל שרשרת החיול לאנשים מהקהילה הטרנסית נעשה בצורה מאוד מסודרת ועוטפת, דואגים להם למדים נכונים, ולמקלחות ולמגורים. זה ראוי לציון. אני חושבת שמדינת ישראל מאוד מתקדמת בטיפול בטרנסג'נדרים".