הקפאת ביציות היא אחד האמצעים המאפשרים לנשים "להאריך" את התקופה הקצובה לכניסה להיריון ולהגדיל את הסיכוי להרות בעתיד - גם אם הן סובלות מבעיה רפואית מסוימת המשליכה על פוריותן, וגם בגיל מבוגר.
בשנים האחרונות הפכה אפשרות זו לזמינה במיוחד, ונשים רבות בוחרות בה כדי להגדיל את הסיכוי שלהן להרות בעתיד. נראה כי שימור ביציות מתוכנן (POC) הוא אופציה סבירה עבור נשים בשנות ה-30 לחייהן שאינן מעוניינות כיום ללדת ילדים, אך מעוניינות לשמור על סיכוי להיריון עתידי באמצעות הביציות שלהן.
מחקר חדש של פרופ' טליה מירון שץ מהקריה האקדמית אונו, פסיכולוגית חברתית המתמחה בקבלת החלטות רפואיות של חולים ורופאים, סקר את ההליכים שעברו נשים שהחליטו על הליך של הקפאת ביציות. קבוצת הסקר כללה 108 נשים שעברו את תהליך ההקפאה לפחות 4 שנים קודם לכן. הקשר עם הנשים נוצר בטלפון, לרוב על ידי הרופא המטפל ולנשים שהסכימו להשתתף נשלח קישור לסקר שכלל 34 שאלות, שבין היתר בחן את ההרהורים הנוגעים לשיקולים הפיזיים והרגשיים של תהליך שימור הביציות.
בין השנים 2011-2018, נבדקו 477 נשים בזמן ההקפאה, כמעט כל הנשים שהשתתפו היו רווקות וללא ילדים. לרוב הנשים היתה השכלה אקדמית והעיסוקים הנפוצים ביותר של הנשים היו הוראה, עריכת דין, אדריכלות, ולאחר מכן בסדר יותר אדריכלות ועבודה סוציאלית, שירותים/מכירות/אבטחה. הגיל הממוצע של הנשים בזמן הכניסה לשימור ההקפאה היה 36.6. בזמן הסקר, לאחר שעברו בין 5-6 שנים מאז הקפאת ביציות, גילן הממוצע של המשיבות היה 42.6.
כמה נשים ניצלו את הביציות להיריון?
במחקר זה, עמד שיעור ניצול הביציות על כ-20 אחוזים ושלוש נשים בלבד השיגו לידה באמצעות הביציות. אי ניצול ביציות הוסבר משתי סיבות עיקריות: היריון ללא שימוש ביציות קפואות או דחיית ההתעברות עקב היעדר בן זוג. במהלך תקופת המעקב, 63 אחוזים מהנשים דיווחו כי ניסו להרות באופן טבעי או באמצעות טכנולוגיית רבייה מסייעת תוך שימוש בביציות טריות או כאלה שנשמרו. מתוכן, רק 64 אחוזים מאלה שניסו להרות.
כאשר נשאלו האם הקפאת ביציות השפיעה על ניסיונות שלהן להיכנס להיריון, רק 13 נשים (19 אחוזים) ענו בחיוב לשאלה זו. מבין הנשים הללו, כולן פרט לאחת, ציינו שחווית הקפאת ביציות הניעה אותן לפעולה - כמו ניסיון להרות מוקדם ממה שציפו קודם לכן, התחלת טיפולי פוריות זמן קצר לאחר הנישואין, או בחירת טיפול בתורם זרע במקום לחכות לבן זוג.
עוד בוואלה!
נראה שהנשים שעברו הקפאת ביציות, עשו זאת כדי 'לקנות זמן'. הן העדיפו 'להציל' את הביציות הקפואות שלהם ולנסות תחילה להרות באופן טבעי או באמצעות תורם זרע וביציות טריות, ועבורן תהליך ההקפאה היה מעין 'תעודת ביטוח'. מאפיין בולט נוסף היה השיעור הגדול של נשים חרדיות ולא נשואות שבחרו לקחת חלק בהליך.