סובלים מפוסט טראומה? "אל תחכו חיים שלמים לבקש עזרה"

מרים מויאל, אמא ל-2 ילדים משדרות, אובחנה בגיל 13 כסובלת מהפרעת אישיות גבולית. במשך שנים היא לא הבינה את התגובות שלה לאירועים, שפעמים רבות לא תאמו את הסיטואציה, עד שגילתה שהיא מתמודדת עם פוסט טראומה מורכבת וזכתה לחיים חדשים. טור אישי

מרים מויאל
04/05/2022

רוב חיי לא ידעתי מה זה סל שיקום או פוסט טראומה, בטח לא מורכבת ובעיקר לא ידעתי מה זה לחיות חיים יציבים ושלווים. במשך שנים לא הייתי מטופלת. הסתובבתי עם האבחנה שניתנה לי ועם התחושה שהיא לא מדויקת עבורי. לא הבנתי למה אני נמנעת מסיטואציות חברתיות, בעיקר ממקומות עם הרבה אנשים. מבחינתי הייתי יכולה להסתגר בבית ימים שלמים. היו לי ימים שפשוט לא יכולתי לקום מהמיטה ולתפקד.

רעש או בכי, בעיקר של ילדים, גרם לי לחרדה ולסבל גדול. כל מיני דברים יכלו להכניס אותי לפאניקה. פתאום כפות הידיים שלי היו נעשות קמוצות, נשכתי את הלשון, הלסת ננעלה. הייתי חייבת שיהיה שקט סביבי. לא יכולתי להתמודד עם דברים, דחיתי הכול, אם זה סידורים בביטוח לאומי, בעירייה או בבנק. הגזמתי לגבי סדר וניקיון. בכלל היה לי קשה למצוא איזון בתגובות ובהתנהגות שלי.

כשהבנתי שאני פוסט טראומטית, כתוצאה מאירועים קשים שחוויתי בילדות המוקדמת, זה דייק לי את הכול, זה הפך לי את העולם. הבנתי שיש סיבה לאיך שהגוף שלי מגיב לסיטואציות מסוימות, שיש לזה שם ושאפשר לטפל בזה.

עוד בוואלה!

"מצוקה אמיתית וכואבת": זה מה שכל ישראלי חייב לדעת על פוסט טראומה

לכתבה המלאה

כשקיבלתי אישור לשירותי שיקום בדיור, לא הבנתי מה זה. למרבה ההפתעה, גליתי שזה הרבה יותר ממה שחושבים ויודעים. התחלתי תהליך של ליווי שיקומי בקהילה באנוש. המדריכה והעובדת הסוציאלית הגיעו אלי הביתה ויחד בנינו תכנית שיקום שמתאימה בדיוק לי. כל הרעיון זה שזה שלי, שזה מתאים לי, שאני יכולה להרגיש נוח בתהליך.

מרים מויאל. באדיבות המצולמים
מסע שיקום משפחתי. מרים מויאל(צילום: באדיבות המצולמים)
"בניתי תא משפחתי נכון ואוהב למען ילדיי. התחלתי לחשוב על הבחירות שנכונות לי כמו איך אני רוצה להיות כאמא. עברתי ואני עדיין עוברת מסע של שיקום משפחתי"

עם המדריכה והעובדת הסוציאלית שליוו אותי עברתי מסע של שיקום שבתוכו למדתי להיות עצמאית יותר, להתמיד בדברים לאורך זמן וגם עברתי דרך שאפשרה לי לחזור לתת אמון בבני אדם. בניתי תא משפחתי נכון ואוהב למען ילדיי. התחלתי לחשוב על הבחירות שנכונות לי כמו איך אני רוצה להיות כאמא. עברתי, ואני עדיין עוברת, מסע של שיקום משפחתי.

למדתי על ויסות רגשי, איך להגיב אחרת למצבים. הלכתי איתן יד ביד לפסיכיאטר כדי שיתאים לי טיפול תרופתי טוב יותר וזה חלק חשוב שעזר לי ביציבות הרגשית. מאז סיימתי מכינה ללימודי תואר בהצטיינות ואני היום מתחילה את דרכי גם בשירותי התעסוקה הנתמכת באנוש.

"לקח לי המון שנים להגיע להבנה, שגם בהתמודדות נפשית מותר להיות פתוח ולקבל עזרה ושצריך לעשות את זה למרות הסטיגמה"

במהלך הדרך היו לי נפילות, אבל כבר ידעתי שיש לי למי לפנות. אחרי ההיריון השני, כשהבן שלי היה בן חודשיים, הוא בכה באמצע הלילה. הרגשתי שאני לא מסוגלת להתמודד, שאני מיואשת, לא יכולה לטפל בו, שאני לא יודעת מה לעשות. האדם הראשון שפניתי אליו הוא העובדת הסוציאלית מהדיור באנוש והיא הייתה איתי, היא זאת שעזרה לי לצאת מהמקום הזה.

עם העובדת הסוציאלית ועם מדריכת השיקום אני מרגישה שיש מי שמכיל ומקשיב לי באופן פתוח ולא שיפוטי, דברים שלא הרגשתי במהלך כל חיי. לקח לי המון שנים להגיע להבנה, שגם בהתמודדות נפשית מותר להיות פתוח ולקבל עזרה ושצריך לעשות את זה למרות הסטיגמה.

הלוואי שהייתה לי בעבר מישהי אחרת לקרוא עליה, על ההתמודדות שלה ועל העזרה שאפשר לקבל, כי אז הייתי עושה שינוי בחיים הרבה קודם. בגלל זה אני בוחרת לשתף את הסיפור שלי - שאחרים לא יחכו חיים שלמים כדי לגלות שיש מערכת תמיכה שלמה שיכולה לעזור להם. חשוב לי שאנשים ידעו שהם לא לבד ויש להם על מי להישען אם רק יבקשו עזרה. זו לא בושה. ההפך, זאת אפשרות מעולה להשיג חיים טובים יותר.

אירוע ההתרמה השנתי של אנוש - העמותה הישראלית לבריאות הנפש יתקיים, ביום רביעי ה-25 למאי, בשעה 20:00 באמפי פארק רעננה. על הבמה יופיע אברהם טל שיארח את מרגלית צנעני ואמיר דדון.
פרטים וכרטיסים לאירוע באתר העמותה: www.enosh.org.il. כל ההכנסות יוקדשו לפיתוח שירותי שיקום וטיפול חדשניים למתמודדי הנפש ולבני משפחותיהם וליצירת תוכניות חדשות לבני נוער וצעירים המתמודדים עם משבר נפשי

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully