הופעתם של חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה בעשור האחרון הפכה לצרה של ממש, והובילה בין היתר גם לשימוש מוגבר בסוגי אנטיביוטיקה שונים. אחד מהסוגים האלה הוא וונקומיצין, שהוכח כיעיל בטיפול בזיהומים כמו החיידק סטפילוקוקוס העמיד למתיצילין (MRSA) או אצל כאלה הסובלים מרגישות לפניצילין. עם זאת, אנטיביוטיקה זו כשניתנת בעירוי, יכולה גם לעורר תגובה לא נוחה המכונה תסמונת האדם האדום.
המצב, שיכול להיגרם גם על ידי סוגי אנטיביוטיקה אחרים או תרופות אחרות הממריצות שחרור היסטמינים בגוף, מאופיין בפריחה אדומה מגרדת בפנים, בצוואר ובפלג הגוף העליון. מקרים חמורים (שנחשבים נדירים) יכולים לכלול תסמינים כגון לחץ דם נמוך, טכיקרדיה (קצב לב מהיר) וכאבים בחזה.
התסמונת הידועה גם בשם vancomycin flushing syndrome (VFS) היא תגובה אנפילקטואידית הנגרמת על ידי עירוי מהיר של ונקומיצין. זה מתרחש כאשר התרופה מפעילה תאי פיטום ובזופילים - שני מרכיבים של מערכת החיסון - לשחרר היסטמינים - חלבון המעורב בתגובת מערכת החיסון.
בדרך כלל, ונקומיצין משמשת כתרופת קו ראשון נגד מספר סוגים של זיהומים חיידקיים עמידים לאנטיביוטיקה, בתוספת זיהומים בפצעים לאחר ניתוח וזיהומים מסוימים בזרם הדם. ונקומיצין לא תמיד גורמת לתופעות לוואי כאלו, אם כי התגובה מתרחשת לעתים קרובות אם התרופה ניתנת מהר מדי. קצב עירוי של גרם אחד של ונקומיצין לשעה נקשר לתסמונת האדם האדום, ולכן ההנחיות הנוכחיות ממליצות על מתן התרופה בסביבות עשרה מיליגרם לדקה.
עוד בוואלה!
ברוב המקרים, התסמינים של התסמונת מתחילים להופיע בין ארבע לעשר דקות לאחר קבל המנה הראשונה של ונקומיצין, אם כי במקרים נדירים התסמונת עשויה להופיע עד שבוע לאחר הטיפול. תסמונת האדם האדום שכיחה יותר בדרך כלל בקרב אנשים מתחת לגיל 40, כאשר ילדים הם הרגישים ביותר.
למרבה המזל, התסמונת מנוהלת בקלות באמצעות אנטיהיסטמינים נפוצים, והתסמינים נוטים להתפוגג תוך כ-20 דקות. תסמונת האדם האדום לא נחשבת כגורם לנזק מתמשך, וזה בסדר להמשיך בטיפול בוונקומיצין ברגע שכל הסימנים של VFS נעלמים. ניתן למנוע את התגובה על ידי הקפדה על מתן התרופה באיטיות. עם זאת, חולים מסוימים עשויים לדרוש טיפול מקדים באנטי-היסטמינים אם הם הראו רגישות מסוימת ל-VFS.
למרות השם המצמרר שלה, תסמונת האיש האדום היא למעשה לא כל כך רצינית, ולרוב חולפת די מהר בעקבות הטיפול. עם זאת, דווח על מספר קטן של מקרים חמורים מסכני חיים, וזו הסיבה שכעת מומלץ לרופאים לתת וונקומיצין בטפטוף לאט ובזהירות.