פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מקלחת מסוכנת: הכירו את האנשים שאלרגיים למים

      עבור 40 אנשים ברחבי העולם כל מגע עם מים - במהלך רחצה, שחייה או אפילו סתם במהלך טיול בגשם - עלול לגרום לתגובה אלרגית חמורה. למה זה קורה ואיך מטפלים?

      אישה חופפת שיער (ShutterStock)
      הסבון בכה מאוד (אילוסטרציה: ShutterStock)

      למרות העובדה שגוף האדם מורכב ברובו ממים (כ-60 אחוזים), יש אנשים בעולם שאלרגיים לנוזל השקוף. אומנם מדובר במצב רפואי נדיר מאוד ורק כ-40 בני אדם אובחנו רשמית כסובלים מהאלרגיה הזו, אך מדובר במחלה רשמית ומוכרת בשם urticaria aquagenic.

      אחת מאותם 40 אנשים היא אלכסנדרה אלן בת ה-17 מיוטה. לפני מספר חודשים פורסם בכלי תקשורת סיפורה של אלן, שסובלת מאלרגיה כה קשה למים שאפילו הזעה עלולה לסכן את בריאותה. בתחילה אלן לא ידעה מה גורם לתגובה האלרגית בעור שלה, אבל לאחר שבילוי בפארק מים גרם לה להתאשפז כשהיא סובלת מדימום פנימי – היא אובחנה.

      כשתיארה את התחושה שלה אחרי חשיפה למים, אלן סיפרה כי "זה מרגיש כאילו העור שלך שויף בנייר זכוכית עד שרק שכבה אחת נשארה. וזה מגרד, אבל אתה לא יכול לגרד כי אז זה ישרוף יותר וידמם". היא הוסיפה, "אתה פשוט מרגיש כאילו שטבלת בחבית חומצה, לא לזמן רב, אבל למספיק זמן כדי לקרוע את שכבת העור".

      הפתרון במקרה של אלן הוא הימנעות ככל האפשר מהזעה, וחשיפות קצרות בלבד למים – היא מתקלחת רק 3 פעמים בשבוע, ולפרקי זמן קצרים ככל האפשר.

      למה זה קורה?

      אורטיקריה היא תגובה אלרגית של השכבה החיצונית של העור שמופעלת על ידי גורמים רבים ושונים. אצל אנשים שסובלים מאלרגיה למים עלולה להתפתח תגובה כזאת לאחר מגע של מים עם העור, בין אם במהלך רחצה, שחייה או אפילו סתם בחוץ בגשם.

      עבור אנשים שסובלים מאלרגיה למים כל מגע עם מים גורם לתגובה של רגישות יתר בעור, כתוצאה מגירוי ישיר או מגע עם מים או חומרים שנמצאים בתוך המים. הביטוי של התופעה כולל גם כאבים וגרד באזור המעורב. למרות העובדה שאנשים הסובלים מאורטיקריה ממים יכולים בדרך כלל לשתות מים בביטחה, לעיתים הם עלולים לסבול מתגובות של העור סביב הפה שבא במגע עם המים, ובמקרים קיצוניים אף מנפיחות של הלשון והלוע.

      המנגנון המלא שמוביל להתפתחות התופעה אינו ברור לחלוטין. רוב הרופאים והחוקרים מאמינים שגורמים של מערכת החיסון בעור ונטייה לרגישות יתר גורמים יחד לתופעה. התגובה האלרגית עצמה מתרחשת בשל שחרור של היסטמין. החומר הכימי שמשתחרר בגוף מגיב עם הרקמות וגורם לנפחות, גרד, אודם וצריבה. טריגרים אפשריים יכולים להיות גם חומרים כימיים מסוימים במים, כמו למשל כלור, או רגישות יתר של תא פ??יטו?ם (Mast cell) שבתוכם נמצא ההיסטמין, החומר שגורם לתגובה האלרגית.

      איך מאבחנים?

      המחלה מאובחנת בדרך כלל על ידי רופא עור או רופאי אלרגיה. לרוב מבוצעות בדיקות אלרגיה כדי לאתר את הגורם הישיר לאלרגיה. רופאים עשויים לבצע בדיקות דם שגרתיות או בדיקות נוספות כדי לשלול מחלות אחרות שעלולות לגרום לפריחות דומות.

      אף שאין תרופה שיכולה לרפא לחלוטין את התופעה יש כמה טיפולים שעשויים להקל על התסמינים. הטיפולים הללו כוללים תרופות נגד אלרגיה כדוגמת אנטיהיסטמינים, תרופות שמייצבות את קרום תאי הפיטום שמפעילים את התגובה האלרגית, מניעה פיזית ממגע בלתי הכרחי עם מים, טיפולים בקרינת UV והימנעות ממזונות שעלולים להגביר את התגובה האלרגית.