אל תזיקו: זה מה שאסור לעשות כשמישהו מפרכס לידכם

מחר מציינים את יום המודעות לאפילפסיה, אבל יש המון אנשים שלא צריכים יום כדי לזכור את המחלה - הם חיים עם איום הפרכוסים מדי יום. מומחית מסבירה איך מזהים פרכוס, ומה הדברים שצריך לעשות כדי לעזור באירוע המלחיץ הזה

איריס קול
25/03/2022

אפילפסיה היא מחלה נוירולוגית כרונית שנובעת מפעילות חשמלית לא תקינה של תאי המוח. היא יכולה להופיע אצל כל אדם, בכל גיל, ויש לה לא מעט גורמים. לרגל יום המודעות לאפילפסיה, הזמנו לאולפן "מרפאת מומחים" את ד"ר שמרית אוליאל, מנהלת השרות לאפילפסיה בילדים בבית החולים דנה, כדי להבין טוב יותר את המחלה ואת דרכי ההתמודדות איתה.

בראשית דבריה הסבירה ד"ר אוליאל כי קשה לדעת אם ילד סובל מאפילפסיה, שכן יש סוגים של אובדן הכרה שהם לא אפילפטיים, וסוגים של אירועים שאין בהם אובדן הכרה מלא, אבל הם בהחלט פרכוס. "בניגוד למה שרווח אולי בקרב אנשים, פרכוס זה לא רק קפיצות של ידיים ורגליים, וגלגול עיניים ויציאת קצף מהפה ונפילה, אלא המון דברים אחרים. אז קשה מאוד לתת קווים מנחים", הסבירה, "אני חושבת שבכל מקרה שיש איזשהו ספק, צריך לפנות לגורם מקצועי רפואי".

עוד בוואלה!

לאנשים האלה כואב כל הזמן, בכל מקום. איך חיים עם זה?

לכתבה המלאה

איך מזהים פרכוס?

כאמור, יש מגוון רחב של פרכוסים, החל מפרכוס כללי - נפילה פתאומית, אובדן הכרה מלא, יציאת קצף מהפה וגלגול עיניים - ועד אירועים שלעין בלתי מקצועית כלל לא יראו כמו פרכוס. "יש המון מצבים אחרים של פרכוסים שבהם הפעילות החשמלית היא לא בכל המוח, אלא רק באזור מסוים, וכתלות מאיפה מגיע החשמל הלא תקין - כך יהיה הביטוי הקליני של הפרכוס", הסבירה ד"ר אוליאל.

כך לדוגמא, פרכוס יכול להות גם בהייה, עצירה של פעילות, של כמה שניות. "הרבה פעמים אנחנו מקבלים ילדים שנשלחים אלינו להערכה בשאלה של קשב וריכוז, כי הילד מרחף או בוהה המון בכיתה, וכשמקבלים קצת יותר את האינפורמציה עולה השאלה אם זה ילד שקשה לו להתרכז או שזה ילד שיש לו המון ניתוקים קצרים כתוצאה מפרכוסים".

ילדה מחוברת למכשיר EEG שמנטר את פעילות המוח. ShutterStock
ילדה מחוברת למכשיר EEG שמנטר את פעילות המוח(צילום: ShutterStock)

אפילפסיה יכולה להיות גם מצב של קפיצה לא נשלטת של יד או רגל, אבל ההכרה לגמרי שמורה. "הילד או המבוגר שהפרכוס קורה אצלו לגמרי מודע לתנועה הלא נשלטת, ומדווח עליה", אמרה ד"ר אוליאל, "ופרכוס יכול להיות גם מצב שההכרה היא באמצע - אין נפילה או התעלפות, אלא מצב שבו יש ניתוק שמלווה בתנועות מוטוריות מסוימות, לפרק זמן מוקצב, לרוב מאוד קצר, ולאחר מכן יש חזרה הדרגתית להכרה. כשאותו אדם לא מודע לאירוע, אבל מי שנמצא לצדו רואה שינוי במודעות, ביכולת להגיב".

מכיוון שאפילפסיה יכולה להופיע בכל מיני צורות, הסבירה ד"ר אוליאל, אחד הדברים שעוזר לרופאים לאבחן הוא שההורים מתעדים אירוע שחשוד כאירוע אפילפטי. "בעידן הטלפונים הסלולריים, הדבר שמאוד מאוד עוזר לנו שהורים מתעדים אירוע. בחלק גדול מהמקרים, רק מלהסתכל על האירוע עצמו אנחנו יכולים לומר אם זה פרכוס או לא", אמרה, עם התיעוד הזה, ביחד עם התשאול וההיסטוריה הרפואית, ההיסטוריה המשפחתית והבדיקה הנוירולוגית, ובדיקת EEG, ניתן לקבל אבחנה.

ד"ר אוליאל הבהירה כי "בדרך כלל אתה לא עובר חיים שלמים בלי לאבחן אפילפסיה, כי ככל שעובר יותר זמן, וזה לא מאובחן תדירות האירועים מתרבה, ובאיזשהו שלב אי אפשר שלא להבין בזה". לעיתים בהמשך זה מגיע גם לפרכוס כללי, ו"לפעמים זה לא מאובחן עד שמגיע הפרכוס הכללי, ואז מקבלים את האבחנה הזו".

מה לעשות בזמן פרכוס?

ד"ר אוליאל נתקלת, כמובן, בשאלה הזו הרבה, ולכן הבהירה כי הדבר הכי חשוב זה לדעת מה לא לעשות. "באופן כמעט אינטואיטיבי, כשמישהו עובר אירוע של פרכוס, אנחנו מנסים לעזור, ויש מצבים ששופכים מים או מחזיקים ידיים ורגליים, או הכי גרוע - מנסים לפתוח את הפה בכוח להוציא את הלשון החוצה כדי שלא תיבלע", אמרה, "אז לא, הלשון לא נבלעת ולא נחנקים מהלשון, ולא צריך לשפוך מים או להחזיק ידיים ורגליים, או לעשות עיסויים או הנשמות או החייאה".

בזמן התקף יש פעילות חשמלית אינטנסיבית של תאי המוח. אילוסטרציה של התקף אפילפסיה(צילום: ShutterStock)

מה כן? "בעיקר מה שצריך לעשות זה להשכיב את אותו אדם או ילד על הצד, כדי שאם ישנן הפרשות אפשר יהיה לפנות אותן בעדינות בלי לפתוח את הפה בכוח", הסבירה ד"ר אוליאל, "ברוב המקרים הלסתות סגורות בחוזקה, ובניסיון לפתוח אותן, שוברים שיניים או אצבעות ננשכות, וכבר היו לי גננות שאיבדו ציפורניים בפיות של ילדים, אז לא לעשות את זה. לפנות מבחוץ את ההפרשות". בנוסף, חשוב לרפד את סביבת הראש במשהו רך, כדי שלא יהיו חבטות כנגד משטח קשה. במקביל יש לתזמן את משך הפרכוס, ולקרוא למד"א

רוב הפרכוסים, 90-95 אחוזים, מסתיימים תוך דקה או שתיים, ללא התערבות, פשוט לחכות שיגמר. אבל חשוב לדעת כי "הרבה פעמים פרכוס מסתיים כשנגמר הביטוי המוטורי, אבל לאחר מכן, בגלל הפעילות החשמלית האינטנסיבית של תאי המוח - המוח נח. לזה אנחנו קוראים התקופה הפוסט פרכוסית, ואז קשה מאוד להעיר את האדם או הילד, כי המוח עובר תהליך התאוששות איטי, והרבה טועים וכוללים את החלק הזה בתוך הפרכוס" הסבירה ד"ר אוליאל, "הפרכוס עצמו הוא מאוד קצר, דקה-שתיים, והתקופה הפוסט פרכוסית יכולה להימשך 10 דקות עד שעה, ואז זה יראה כמו עלפון או שינה עמוקה קשה להעיר מתוכה".

איך מטפלים באפילפסיה?

"לרפואה יש מגוון גדול של טיפולים, והטיפול בדרך כלל מותאם לסוג האפילפסיה, לגיל והרבה פעמים גם לאופי האדם או אופי הילד", הסבירה ד"ר אוליאל, "יש לנו היום לפחות 30 סוגים שונים של תרופות אנטי פרכוסיות, וכל שנה יש פיתוח של תרופה חדשה במנגנון חדש. התרופות מטפלות בתסמינים, הן מונעות מהפעילות החשמלית הלא תקינה לגרום לפרכוס. הטיפול לא מרפא אפילפסיה, אך עם זאת חלק לא מבוטל מסוגי האפילפסיה חולפות אחרי פרק זמן מסוים.

לצפייה בריאיון המלא:

איריס קול מראיינת את ד"ר שמרית אוליאל מאיכילוב על אבחון וטיפול באפילפסיה אצל ילדים (מערכת וואלה)

לסיום, ביקשה ד"ר אוליאל להדגיש כי חשוב לא להעביר מסר של הסתרה. "צריך להציג את המחלה כמו שהיא, להגיד - 'זו מחלה, זו מחלה כרונית, יש המון ילדים עם מחלות כרוניות, עם אסתמה או צליאק או סוכרת, וגם לך יש משהו כזה", אמרה, "דברו על זה בחופשיות, אל תסתירו. ילדים מבינים את המתחת לפני השטח, וברגע שאתם מעבירים מסר של הסתרה הם מקבלים את המסר שהם צריכים להתבייש במה שיש להם, ועם זה מגיעות תחושות לא טובות וחרדות". היא הוסיפה כי חשוב לוודא שהסביבה יודעת מה לעשות בזמן פרכוס, ולזכור כי "החיים ממשיכים, ויש לנו פתרונות".

  • אפילפסיה
  • פרכוסים

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully