העיניים שלכם כל הזמן יבשות? אתם חייבים לקרוא את זה

מכירים את האנשים שלא יכולים לצאת מהבית בלי טיפות עיניים בתיק? האנשים שבכל חילופי עונות או בילוי ממושך במזגן משפשפים את העיניים? הם, ועוד המון אנשים אחרים, מתמודדים עם תסמונת העין היבשה. ד"ר אייל כהן, מומחה למחלות עיניים ומנהל בנק הקרניות והמרכז לעין יבשה בבית החולים איכילוב, התארח בפודקאסט "מרפאת מומחים" כדי להבין למה זה קורה, ואיך מטפלים בתופעה (ויש לו גם תרגילים שממש ישפרו את ההרגשה שלכם).

"עין יבשה זו תסמונת שהיא מאוד מאוד שכיחה, אנחנו שומעים עליה הרבה מאוד", אמר ד"ר כהן, "השכיחות שלה עומדת על 10 אחוזים מכל האוכלוסייה, כש-25 אחוזים מהאוכלוסייה הבוגרת סובלת מהתסמונת הזו. רואים את זה באופן מאוד מאוד שכיח. יש עונות שזה יותר שכיח בהן, ויש תופעות שגורמות לזה יותר".

זה אולי נשמע כמו בעיה לא מהותית, לעומת מחלות אחרות, אבל האמת היא שאנשים שמתמודדים עם עין יבשה סובלים מאוד. "בצורה הקלה הרבה פעמים מרגישים קצת כמו גרגר חול קטן בעין, או כמו שמנקים את השמשה באוטו, והווישרים קצת יבשים ושומעים חריקות ורואים שהשמשה לא נקייה - כך זה מרגיש", הסביר ד"ר כהן, "במצב חמור יותר אפשר להגיע לפגיעה בראייה, תלונה יומיומית של צריבה. זה מרגיש כמו שריטה מסוימת".

הוא הוסיף שכאשר רופאי עיניים מתבוננים בעין יבשה, הם רואים "כמו חול פזור על גבי הקרנית, זה לא באמת חול, אלא תאים שהם לא שקופים, לא תקינים, ולכן זה גם יכול לפגוע בראייה". למרבה המזל, זה הפיך, שכן השכבה החיצונית של הקרנית היא שכבה מתחדשת, ולכן ברגע שמחזירים את הלחות לעין, החלקות של פני השטח חוזרת והראייה משתפרת.

לשאלה למה זה קורה לנו, הסביר ד"ר כהן כי יש לתסמונת מספר גורמים. "זו מחלה רב סיבתית, אפשר לחלק את זה לשני קטגוריות גדולות - או להיעדר דמעות, כשהעין לא מצליחה להפריש מספיק דמעות, והצד השני הוא שהעין מפרישה מספיק דמעות אבל האידוי של הדמעות קורה באופן מוגבר". תחת כל אחת מהקטגוריות האלה יש מספר דברים שגורמים לזה, כמו לדוגמא ניתוח הסרת משקפיים בלייזר.

"בניתוח הסרת משקפיים פוגעים בעיצבוב של הקרנית, והוא זה שאומר לבלוטת הדמעות להפריש דמעות. אחרי הניתוח יש יובש בגלל העידר המשוב החיובי שהעין נותנת להפריש עוד ועוד דמעות", הסביר ד"ר כהן, אך הרגיע כי "ברוב המקרים, 99 אחוזים, יש החלמה מלאה. כי קצות העצבים שנפגעים בניתוח מתחדשים, והפידבק להפרשת הדמעות חוזר, העין חוזרת להיות לחה ומרגישים שוב טוב".

גם עדשות מגע יכולות לגרום להעדר הפרשה של דמעות. "בגלל שמרכיבים אותן לאורך שעות, פוגעים במשוב החיובי הזה שהעין נותנת לבלוטות הדמעות, וכשהמשוב הזה נפגע יש פחות ייצור של דמעות", הסביר ד"ר כהן, "אנחנו יודעים שככל שאנחנו מרכיבים במשך זמן יותר זמן - אנחנו מרגישים את זה עלינו, מרגישים שהעין פחות נעימה, יותר מגורה, יותר תחושה של גוף זר בעין, ולכן הגבלת משך השימוש היא משמעותית".

במקרה של אידוי מוגבר של דמעות, התחושה היא אחרת - אנשים מרגישים שהם כל הזמן דומעים. "התלונה של דמעת מרובה היא בדיוק סימן לעין יבשה. זה הפוך על הפוך", אמר ד"ר כהן והסביר כי בלוטת הדמעות מפרישה כל הזמן את הנוזל המיימי של הדמעות, אבל לא מפרישה את החלק השומני שאמור ללכוד את הדמעות על פני העין. "ואז הדמעות זולגות למטה, מציפות את הפנים, אבל העין מתייבשת", הוסיף.

"הפתרונות הם רבים, כשהפתרון הכי שכיח הוא טיפות, תחליפי דמעות", אמר ד"ר כהן, והוסיף כי יש המון סוגים על המדף. "יש תחליפי דמעות עם חומר משמר - כדי שהבקבוק לא יזדהם, שמים בו חומרים משמרים, אבל החומר הזה פוגע בפני שטח העין, ולכן יש הגבלה של עד 4 פעמים ביום, מקסימום 6 פעמים ביום", אמר ד"ר כהן.

"כשהמצב הוא חמור, בצורות הקשות של המחלה, אנחנו מעדיפים לתת תחליפי דמעות ללא חומר משמר", הוסיף, "לרוב הם מגיעים באמפולות קטנות או בבקבוקים מיוחדים שלא מאפשרים למזהמים לחדור פנימה ולכן לא משתמשים בחומר משמר, ואת את אפשר לשים בתדירות גבוהה, אפילו כל חצי שעה או שעה".

אבל לפעמים גם זה לא מספיק. "חשוב לציין שעין יבשה היא מחלה כרונית, שסוחבים איתנו כל החיים, ולכן הטיפול הוא כרוני, יומיומי, תחזוקה שוטפת", אמר ד"ר כהן, והוסיף כי כמו שכל יום מצחצחים שיניים, כל יום צריכים לדאוג לתחזוקת שטח העין כשסובלים מתסמונת העין היבשה.

"בארץ ובעולם קמים מרכזים לטיפול בעין יבשה, גם באיכילוב פתחנו מרכז שהמטרה שלו היא לאבחן נכון את המטופלים, להבין את הסיבה המדויקת לעין היבשה, ולתת להם את הטיפול הטוב ביותר ולהקל משמעותית על הבעיה", אמר ד"ר כהן, "תחליפי דמעות זה פלסטר. טיפולים מתקדמים זה שיפור יכולת ההפרשת שכבת הדמעות השומנית, בשביל ללחלח את העין". לצורך זה יש לא מעט פיתוחים ממסיכות חימום שממיסות את השומן שחוסם את הבלוטות, דרך מכשירים מיוחדים שיודעים לחמם את הבלוטות ועד מכשור שעובד על רטט שעוזר לתפקוד הבלוטות, ויש כמובן גם טיפול תרופתי שאפשר לקחת.

"מכיוון שזה הולך ועולה ככל שאנחנו מתבגרים, יש דברים שאפשר לעשות כטיפול מונע. כמו שהולכים לשיננית פעם בשנה לבדוק את חלל הפה, כך גם ברפואת עיניים, וגם בתחזוקת פני שטח העין", אמר ד"ר כהן, "הבלוטות שמפרישות את הרקמה השומנית, אפשר לשפר את התפקוד שלהן גם כתהליך מונע", כך לדוגמא, הוא ממליץ לשתות כוס מים כשקמים בבוקר, שכן "מאזן הנוזלים בגוף משמעותי גם בתחזוקה של עין יבשה". לפני השינה הוא ממליץ לעשות מצמוץ חזק של העפעפיים, כדי לשחרר את השומן שכלוא ומצטבר בבלוטות.

אם אתם מבלים המון שעות מול מסכים, ומי לא, חשוב לדעת איך זה משפיע על העיניים ולהתנהל בהתאם. "אנחנו בדרך כלל ממצמצים 20 פעם בדקה, כשבוהים במסך ממצמצים 4 פעמים בדקה, הירידה הזו בכמות המצמוץ, בגלל הבהייה, גורמת לכך שהנוזלים מתאדים מהר יותר והעין מתביישת", הסביר ד"ר כהן. לכן, הוא ממליץ כל 20 דקות להסתכל למרחק, להתנתק לרגע מהמסך. "מצמץ חזק, נותן לבלוטות להפריש שומן, וחוזר לעבודה", הסביר, "הרבה פעמים מעבר לכך שלא ממצמצים מבחינת תדירות, אנחנו גם לא ממצמצים מצמוץ מלא, אז חשוב לשים לב שסוגרים את העפעפיים עד הסוף".

המלצה נוספת של ד"ר כהן: "סחיטת בלוטות" בסוף היום. "זה פשוט מאוד וכל אחד יכול לעשות את זה בבית. לסגור את העיניים חלק, ופשוט לדחוק את השומן מהחלק התחתון לכיוון גבול הריסים, ומהחלק העליון לכיוון גבול הריסים. פשוט בצורה עדינה", הסביר, "מיד אחר כך אני מרגיש הרבה יותר טוב".