חוש הראייה הוא אחד מחמשת החושים החשובים בגופנו (ויש שיאמרו החשוב ביותר) ולמרות זאת רבים לוקחים את הראייה כדבר מובן מאליו. אך גם אם התברכתם בראייה מושלמת, חשוב לזכור שאיכותה פוחתת לאורך השנים. הכוונה היא לא רק למצב של קוצר ראייה המחייב משקפיים או לצורך במשקפי קריאה, אלא גם למחלות עיניים העלולות לפגוע בראייה ומחייבות אבחון וטיפול נאות בזמן הנכון.
אחת מהמחלות הללו היא מחלת הגלאוקומה. למעשה, גלאוקומה אינה מחלה אחת, אלא קבוצה של מחלות עיניים, שהמשותף לכולן הוא גרימת נזק לעצב הראייה. מחלה זו מהווה את הגורם מספר אחד בעולם לעיוורון בלתי הפיך. כ-70 מיליון אנשים חולים בה, ומספר זה צפוי לגדול עם הזדקנות האוכלוסייה בעולם.
הנה כמה מהמיתוסים הנפוצים על מחלה זו:
1. גלאוקומה היא מחלה של זקנים: לא נכון. יש אנשים הלוקים בגלאוקומה כבר בשנות ה-40 לחייהם. ההמלצה היא להיבדק באופן קבוע אצל רופא עיניים החל מגיל זה, על מנת לאתר ולטפל במחלה בזמן. אם ישנו סיפור משפחתי של גלאוקומה מומלץ להיבדק אף קודם לכן. ישנם גם מקרים נדירים יחסית של גלאוקומה מולדת, בהם המחלה מאובחנת בגיל צעיר מאוד.
2. קל להבחין בפגיעת מחלת הגלאוקומה: לא נכון. גלאוקומה נוצרת כאשר ישנה בעיה בדרכי הניקוז של הנוזל בתוך העין. נוזל נוצר בתוך העין באופן קבוע ומתנקז אל מחוץ לעין דרך "מסננת" תוך עינית. הפרעות בניקוז זה גורמות לעליית הלחץ התוך עיני. לחץ זה גורם לפגיעה בעצב הראייה, ובהמשך לפגיעה תפקודית בשדה הראייה עד לכדי עיוורון.
גלאוקומה אינה כואבת במרבית המקרים ואין לה סימנים מקדימים ולכן היא קרויה גם "הגנב השקט של הראייה". היות ואובדן הראייה הוא הדרגתי, החולים לא שמים לב לכך אלא בשלבים מאוחרים כאשר כבר איבדו חלק ניכר משדה ראייתם.
3. אפשר לטפל בגלאוקומה ולהשיב את הראייה לתיקונה: למרבה הצער, זה לא נכון. כיוון שעצב הראייה הינו חלק ממערכת עצבים מרכזית (המוח), מרגע שנפגע אין דרך להשיב אותו לקדמותו, וצמצום שדה הראייה הוא בלתי הפיך. זו הסיבה שיש צורך בבדיקות שגרתיות לאיתור מוקדם של המחלה על מנת למנוע את הנזק מבעוד מועד.
4. הכי טוב לטפל בגלאוקומה באמצעות טיפות להפחתת הלחץ: תלוי. טיפות עיניים להפחתת הלחץ התוך עיני (המהווה כאמור את גורם הסיכון העיקרי לגלאוקומה) אכן נחשבות לטיפול השכיח בגלאוקומה והיוו במשך שנים רבות קו טיפול ראשון יחיד לגלאוקומה, אולם בשנה שעברה פרסם האיחוד האירופי הנחיות חדשות הקובעות כי גם טיפול לייזר סלקטיבי לגלאוקומה (SLT) יכול לשמש גם הוא כטיפול קו ראשון למחלה.
הכרזת האיחוד היא התפתחות משמעותית, מכיוון שיעילות הטיפות תלויה מאוד בנכונותו ויכולתו של חולה הגלאוקומה להתמיד בשגרת טיפול רציפה. מחקרים רבים בארצות שונות הוכיחו כי לאחר שנה מעל מחצית מהמטופלים אינם משתמשים בטיפות. מחקר שפורסם לפני כחודש בכתב העת OPHTHALMOLOGY GLAUCOMA, מצא כי בארה"ב, מרבית מחולי הגלאוקומה המטופלים בטיפות, אינם מקפידים להשתמש בהן. גם אלה שכן מתמידים, לא תמיד משתמשים בטיפות באופן נכון.
5. השימוש בלייזר הוא פחות יעיל. לא נכון. הטיפול בלייזר סלקטיבי בגלאוקומה (SLT) הוכח כיעיל במרבית המקרים בדומה לטיפות העיניים ופותר לעיתים רבות את הצורך בנטילת טיפות עיניים, אך הוא אינו פשוט, כרוך לעיתים באי נוחות למטופל, ודורש מומחיות מהרופא. הטיפול כולל שימוש בעדשה הנצמדת לעין על ידי רופא מומחה לגלאוקומה למשך טיפול הנמשך מספר דקות. אולם, פיתוח ישראלי צפוי ככל הנראה לשנות כל זאת.
אל תפספס
מדובר במכשיר לייזר אוטומטי (DSLT) שמאפשר לטיפול להתבצע ללא מגע וללא כאב, במשך מספר שניות בלבד. הלייזר החדש, פרי פיתוח של חברת בלקין ויז'ן, נבדק בניסויים קליניים בישראל ובאירופה והתקווה היא שהוא יביא לבשורה משמעותית לחולי הגלאוקומה.
6. עדיף לעבור ניתוח ולסיים את הטיפול במחלה. לא בהכרח נכון. הליך פולשני של ניתוח יעשה רק במקרים שלייזר או טיפות עיניים אינם משיגים את הלחץ הרצוי ואינם יעילים עוד. כמו כל הליך פולשני, גם ניתוחי הגלאוקומה לסוגיהם השונים מצריכים זמן החלמה וכרוכים בסיכונים.
כל זאת מוכיח, כי יש חשיבות יתר להיבדק בקביעות אצל רופא עיניים החל מגיל 40, בכדי לאבחן באופן מוקדם ובמידת הצורך לטפל במחלת הגלאוקומה בהקדם.
הכותב הוא רופא עיניים מומחה ומנתח קטרקט וגלאוקומה, מנהל המרכז לגלאוקומה במרכז הרפואי "שיבא" תל השומר