אריה וולף (69) עסק כל חייו בספורט. הוא החל את דרכו בהתאחדות לכדורגל כשחקן, המשיך כמאמן בליגות השונות ואף שימש כשופט בכיר ומשקיף בינלאומי ב-FIFA וב-UEFA. זאת, במקביל לעבודתו היומית בתעשייה האווירית.
השנים עשו כנראה את שלהן, ובשלב מסוים הוא נזקק למשקפי ראיה שעזרו לו לקרוא טוב יותר, אולם כשביקש לעבור ניתוח לייזר להסרת המשקפיים בישרו לו הרופאים שהוא סובל מגלאוקומה וכי הוא אכן זקוק לניתוח, רק הרבה יותר משמעותי.
התברר כי וולף סובל לא רק מלחץ גבוה בעיניו, אלא גם מקטרקט ושראייתו בסכנה. "רק כשהגעתי לרופא הבנתי שאבדתי את מרבית שדה הראייה שלי", מספר וולף. "לא סבלתי מבעיות מיוחדות שהפריעו לי במהלך חיי, לכן לא הבנתי עד כמה הייתי קרוב לאבד את הראייה שלי. לפעמים סבלתי מכאבי ראש ולעיתים מטשטוש קטן בראייה, אבל לא משהו שאי אפשר לחיות איתו. כל מרכיב משקפיים בוודאי יתלונן על אותו הדבר. לכן, כשביקשתי להוריד את משקפי הראייה בשביל איכות חיים הופתעתי לשמוע שהייתי קרוב מאוד לסבול מנכות קשה כל החיים".
כמה חשוב הגילוי המוקדם?
גלאוקומה היא קבוצה של מחלות עיניים המאופיינות בלחץ מוגבר של נוזל על עצב הראייה, הגורם עם הזמן לניוון הדרגתי ותמותה של תאי עצב המוביל לצימצום שדה ראיה עד לעיוורון. הנזקים הנגרמים מהמחלה הם בלתי הפיכים ואינם ניתנים לריפוי, אך באמצעות טיפול מתקדם, וחשוב מזה - מוקדם, ניתן לשמר את המצב הקיים ולמנוע הדרדרות נוספת בראייה.
הגלאוקומה נחשבת בישראל לגורם השני לעיוורון. מאחר ואין לה תסמינים ברורים והיא אינה מלווה בכאב היא נקראת גם 'הגנב השקט של הראייה'. הסטטיסטיקה מראה כי כ-2 אחוזים מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל חולי גלאוקומה.
בשלב הקל-בינוני של המחלה האדם כלל לא יהיה מודע לכך שיש לו בעיה. אולם, בשלב החריף והאקוטי, כאשר הלחץ התוך עיני יגבר הוא יגרום לתסמינים כגון: טשטוש הראייה, כאבי ראש, בחילות והקאות, אלא שאז זה עלול להיות מאוחר מדי. לכן, ישנה חשיבות רבה לאבחון מוקדם של המחלה עוד בשלביה הראשונים.
וולף נזקק לניתוח משולב של קטרקט וגלאוקומה והופנה לד"ר ניר שוהם-חזון, מנהל תחום גלאוקומה, קטרקט וניתוחי מקטע קידמי מתקדמים, במרכז הרפואי האוניברסיטאי 'ברזילי'. שם עבר ניתוח לייזר חדשני (CLASS-CO2 laser assisted sclerectomy surgery) בהרדמה מקומית שהציל לו את הראייה. הוא התאושש במהירות ותוך זמן קצר חזר לפעילותו בהתאחדות לכדורגל. "השיפור היה משמעותי ומהיר", מספר וולף. "לפתע ראיתי עד כמה ראייתי השתפרה, עד שהבנתי שגם בעין השנייה כל הזמן הזה ראיתי פחות טוב. עכשיו, משאני מרגיש בהבדל אעבור ככל הנראה ניתוח נוסף בעיני השניה. בינתיים אני במעקב, לא צורך טיפות, הלחצים בעין ירדו פלאים והראייה הרבה יותר חדה".
ד"ר שוהם-חזון מסביר כי וולף סבל מירידה הדרגתית בראייה והגיע לבית החולים עם נזק מתקדם לעצב הראיה ושדות הראיה. מאחר והוא לא חש בתסמינים מיוחדים הוא לא ידע עד כמה המצב שלו היה מסוכן. "וזאת בדיוק הבעיה", אומר ד"ר שוהם-חזון. "מרבית האנשים אינם מרגישים דבר עד שהמצב הופך לאקוטי. לא בכדי נקראת הגלאוקומה ה'גנב השקט'. ולכן מודעות לכך והאבחון המוקדם חשובים מהטיפול. חשוב להיות מודעים לגורמי הסיכון כמו סוכרת, יתר לחץ דם, תורשה וקוצר ראייה, ולערוך בדיקות מעקב ללחץ תוך-עיניי ולעצב הראייה".
העתיד כבר כאן
הטיפול במחלה, כאמור, לא נועד לרפא אותה אלא לשמר את המצב הקיים ולמנוע הדרדרות, והוא מתמקד בהורדת הלחץ שתמנע פגיעה נוספת בעצב הראייה. הטיפולים השמרניים המוצעים כוללים טיפות, טיפול בלייזר קר או ניתוח, אך לצד יעילותם נמנים תופעות לוואי, שיקום ראייה והתאוששות ארוכים ועד כ-3% סיכון לפיתוח זיהומים.
הדור הבא בטכנולוגיות לטיפול בגלאוקומה הוא ה-CLASS (CO2 Laser Assisted Sclerectomy Surgery). מדובר בטכנולוגיה פרי פיתוח כחול לבן ייחודית ל'ברזילי' והיחידה שמאפשרת פרוצדורה ניתוחית לא פולשנית בעזרת לייזר להורדת הלחץ התוך עיני. זאת, על-ידי דיקוק שכבות עדינות מהדופן החיצונית של גלגל העין (סקלרה), מבלי לחדור לגלגל העין עצמו. חשוב לציין כי הטיפול נמצא בסל התרופות וניתן ללא תשלום.
"הניתוח הוא פשוט וקל לביצוע ועם תוצאה בעלת פרופיל בטיחות ודיוק גבוהים יותר מהאלטרנטיבות הניתוחיות המורכבות המתבצעות כיום", אומר ד"ר שוהם-חזון. "הניתוח דורש רק הרדמה מקומית וללא צורך באשפוז. זאת הטכנולוגיה הישראלית היחידה המאפשרת בסיוע לייזר לחשוף את תעלת הניקוז מחוץ לעין ולאפשר את יציאתו של הנוזל. הייחודיות שלו נובעת מהעובדה כי אין צורך בחדירה אל תוך העין ופתיחתה, וכן התערבות מינימלית ובטוחה יותר. הפרוצדורה מאפשרת החלמה מהירה ומפחיתה בצורה משמעותית את הסיבוכים והסיכונים לזיהום".