הבעות פשוטות של חיבה, כמו חיבוק ונשיקה, משפיעות עלינו לטובה כמעט בכל רמה. לא צריך להיות מומחה כדי להרגיש את זה, אבל זה בהחלט מעניין להבין בדיוק עד כמה הדברים הקטנים האלו משמעותיים בעבורנו. מחקרים על ההשפעות המיטיבות של חיבוק הם לא דבר חדש והמסקנות שלהם ידועות כבר זמן רב - אבל כמה מחקרים חדשים שבוצעו בנושא מצליחים כעת להפתיע גם את מי שמכירים היטב את הנתונים.
אחד מהמחקרים האלו פורסם ב-2021 בכתב העת עם השם הקליט Comprehensive Psychoneuroendocrinology. במסגרתו, לקחו 159 מתנדבים בריאים והלחיצו אותם מאוד - באמצעות כלי שנקרא Trier Social Stress Test (TSST). במילים פשוטות, זהו בעצם ראיון עבודה מזויף, שההשפעה שלו על רמת הסטרס אמיתית לגמרי וניתנת למדידה. כדי לבחון זאת, הנבדקים סיפקו דגימות רוק שהצביעו על רמת הקורטיזול, שמכונה "הורמון הלחץ" ומעיד על מידת הסטרס שמורגשת בגוף באותו הרגע.
אחרי שנלחצו, הנבדקים חולקו לשלוש קבוצות. באחת הם קיבלו חיבוק של 20 שניות מעוזר מחקר, בשנייה לא זכו לחיבוקים והתבקשו להכין מטוסים מנייר. בקבוצה השלישית והמעניינת ביותר, אנשים התבקשו לחבק את עצמם למשך 20 שניות. הממצאים, כאמור בדיקות הרוק, הראו בתום הניסוי צניחה ברמות הקורטיזול בשתי הקבוצות שזכו לחיבוקים, בהשוואה למקפלי המטוסים. לדברי החוקרים, גם אנשים שזכו לחיבוק מזר אקראי וגם מי שחיבקו את עצמם - הראו בממוצע את אותה הירידה בסטרס.
גם משך החיבוק משחק כאן תפקיד
עם כל הכבוד לחיבוק מעצמנו או מעוזרי מחקר זרים, כולם יודעים שאין דבר שיכול להשתוות לחיבוק חם מאנשים שאנחנו באמת אוהבים. בהקשר הזה, מחקר אחר שפורסם גם הוא ב-2021 מצביע על כך שגם כמות הזמן שאתם בוחרים להקדיש לחיבוק - תהפוך אותו ליעיל יותר או פחות.
במחקר הזה חילקו נשים אקראיות ל-3 קבוצות, אבל הפעם כולן זכו לחיבוק של שנייה, חמש או עשר שניות. הממצאים הראו כי חיבוק של חמש או עשר שניות השפיע על הנשים בצורה דומה - אך חיבוק של שנייה אחת לא באמת יצר השפעה חיובית. אז אם אתם מחבקים - תספרו בראש כדי באמת להרגיש שאתם מועילים.
2021 נדגיש, הייתה באופן כללי שנה שבה פורסמו כמה מחקרים מעניינים על חיבוקים. ד"ר סבסטיאן אוקלנבורג, מומחה לפסיכולוגיה ולמדעי המוח, הסביר כך את הסיבה, במאמר ל-Psychology Today:
"בתקופת הקורונה, הסגרים והמגבלות, אחד הדברים שהיו הכי חסרים לאנשים זה מגע. זה הוביל להתעניינות הולכת וגוברת בקהילת חוקרי הפסיכולוגיה באשר להשפעות החיוביות של החיבוק. המאמרים שפורסמו בתקופה הזאת הניבו תובנות חדשות שלא הכרנו, על המשמעות האמיתית של החיבוק".
אל תפספס
במחקר נוסף שפורסם בשנה ההיא, התמקדו באופן שבו החיבוק משפיע על אנשים שכנראה נפגעו יותר מכולם במגיפה. מניתוח נתונים על יותר מ-20 אלף בני אדם מעל גיל 65, החוקרים מצאו כי מי שדיווחו כי שהם מקבלים "קצת", "הרבה" או "הרבה מאוד חיבוקים" הם גם אלו שבאופן ממוצע תופסים את עצמם כבריאים יותר, בהשוואה למי שדיווחו שהם לא זוכים להבעת החיבה הזאת בשגרה. לדברי החוקרים, הממצאים היו זהים גם כאשר נטרלו נתונים שעלולים להשפיע עליהם - כמו מחלה כרונית, מצב סוציואקונומי וסטטוס זוגי.
נדגיש כי המחקר לא בחן את הבריאות של הנשאלים על פי נתונים אובייקטיביים, אך כיום אנחנו יודעים, גם על בסיס ממצאים מדעיים אחרים, כי מי שתופסים את עצמם כבריאים יותר, גם ייהנו בסבירות גבוהה יותר מבריאות ואיכות חיים טובות יותר.
מי יותר טוב בחיבוקים?
אחרי שהבנו שחיבוקים משפיעים עלינו לטובה, מעניין להכיר מחקר נוסף שפורסם ב-2021 והתייחס לנושא מזווית שהיא לא הכי פוליטקלי-קורקט. המחקר בחן נתונים על יותר מ-14 אלף בני אדם מ-45 מדינות, אשר כ-92.6 אחוזים מתוכם העידו כי הם הביעו חיבה בדרך כלשהי כלפי בן או בת הזוג שלהם בשבוע האחרון.
אבל את החוקרים לא באמת עניין האם הם הביעו חיבה. הם רצו להבין איך הבדלים תרבותיים משפיעים על האופן שבו מביעים את החיבה הזאת. לדבריהם, במדינות מסורתיות ודתיות יותר, גילויי האהבה היו צנועים ופשוטים יותר. במדינות חמות, גילויי האהבה היו משמעותיים וממושכים יותר.
במחקר גם גילו, באופן לא מאוד מפתיע, כי אנשים צעירים נוטים לחבק ולנשק יותר ממבוגרים. ובעוד שגברים ונשים דיווחו בשיעורים דומים שהם מראים חיבה לבני או בנות הזוג - החוקרים גילו כי נשים נוהגות לנשק ולחבק גם חברים, ילדים, בני משפחה ואנשים אחרים. המומחים לא הסתפקו בזה ובחנו גם את ההבדל בין אנשים שתופסים את עצמם כשמרנים או ליברליים. לדבריהם, ליברליים הראו יותר פתיחות רגשית משמרנים.
ולמה צריך בכלל את כל הפילוח המורכב הזה? החוקרים הסבירו כי עצם העובדה שאנחנו קוראים על הנושא ומתעסקים בו - כבר עשוי לגרום לנו באופן מודע יותר או פחות - לחבק את האנשים שיקרים לנו ובכך לשפר את הבריאות שלנו ושלהם באותו החיבוק (אם הוא יימשך חמש שניות או יותר כמובן).