וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

מאבדים שליטה מול הילדים? אתם חייבים לקרוא את זה

יעל שניידרמן

עודכן לאחרונה: 7.3.2022 / 7:11

מכירים את זה שהילד שלכם מתנהג בצורה לא הגיונית שגורמת לכם להרגיש שמשהו השתלט עליו? ובכן, גם אתם עושים את זה. מדריכת הורים מסבירה איך להגיב מתוך שליטה, גם בשעת סערה

בוודאי קרה לכם פעם שהייתם בתוך אינטראקציה עם הילד שלכם ופתאום יצאה ממנו תגובה ממש לא מותאמת לסיטואציה. תגובה כזו שגרמה לכם לתהות "מה עובר עליו?", "למה הוא מגיב ככה?" או "משהו לא בסדר איתו". ובכן, התגובות הלא מידתיות האלה לא קורות יש מאין, והן עלולות לקרות לכולנו. לא פעם קורה שגם אנחנו ההורים מרגישים שאיבדנו שליטה בתגובה שלנו מול הילדים, ולאחר מעשה אנו מרגישים אשמה וחרטה.

זהו אינו צירוף מקרים. אומנם המוח שלנו מאוד מורכב ועדיין רב הנסתר על הגלוי, אך מה שאנחנו כן יודעים זה אלו מערכות פועלות כאשר אנחנו מגיבים. ישנן מספר מערכות האחראיות על אופן התגובה שלנו. כאשר אנו רגועים, נגיב באופן מיטיב שתואם את סט הערכים והאמונות שלנו, כך שפה אין לנו בעיה. ואולם, כאשר אנו חווים את האירוע או האדם שעומד מולי כאיום, המוח שלנו יפרש זאת כסכנה, ואז ותכנס לפעולה מערכת התגובה ללחץ.

מערכת התגובה ללחץ.תפעיל את אחד משלושת התגובות הבאות: Fight, Flight, Freez - בעגה המקצועית שלושת ה-F, ובעברית - הילחם, קפא או ברח. בחיי היומיום השגרתיים שלנו, כשאנו חווים לחץ נגיב באחת מתוך השתיים: הילחם או ברח.

הילחם - תגובה בעלת אופי אגרסיבי ו/או תוקפני, שיכולה להופיע כהתפרצות, צעקות ואף אלימות.

ברח - תגובה בעלת אופי של בריחה או כניעה לסיטואציה. יכולה להתאפיין כבכי מתפרץ, שתקנות ורצון להעלם.

עוד בוואלה!

5 טעויות שכל ההורים עושים בנושא גבולות

לכתבה המלאה
אבא צועק על ילדה. ShutterStock
Fight יכולה להופיע כהתפרצות, צעקות ואף אלימות. אבא כועס על בתו/ShutterStock

התגובות הללו הן קדומות ומטרתן להגן עלינו, אבל בשביל שנוכל להגיב באופן מודע אנחנו צריכים לדעת כיצד לקחת שליטה ולבחור את התגובה שלנו בהתאם לערכים שלנו. ככל שאנחנו כהורים נדע כיצד להיות במודעות לתגובות שלנו, ככה גם הילדים שלנו ילמדו מאיתנו ויחקו אותנו בעתיד.

לכן, כאשר אנחנו מדברים על תגובה מתוך מבחירה, אנחנו קודם כל אנחנו צריכים להיות במודעות - מה קורה אצלינו בגוף ואיך היינו רוצים לפעול. יל מנת להיות מסוגלים לבחור דרך פעולה יש מספר דברים שעלינו לעשות:

1. עצירה והבחנה
קודם כל נעצור ונשים לב לכך שמשהו מבעבע בתוכנו. מומלץ ללוות את העצירה בנשימה עמוקה, אשר משמשת כ"חוצץ" בין התגובה האוטומטית שלנו לבין האפשרות לבחירה מודעת.

2. זיהוי השיח הפנימי
כאשר אנו נמצאים בתוך אינטרקציה קיים אצלנו דיאלוג פנימי, וחשוב שנהיה ערניים אליו. כלומר, נשים לב למה הצד השני מעורר בנו, מה המחשבה שעולה לי בעקבות מה שקורה ברגע זה, האם אנו מרגישים מותקפים/ לא מוערכים/ חוששים וכדומה.

3. זיהוי הרגש
לרגש יש תמיד נטייה לעלות, לכן חשוב שנדע לזהות אותו בשביל שנוכל להבין מה הוא מסמן לנו. האם אנו מרגישים כעס/ פחד/ דאגה? על ידי זיהוי הרגש נוכל להבין מה מפעיל אותנו.

4. בחירת תגובה
אחרי שעשינו את הפעולות האלה, הצלחנו בעצם לעצור את האוטומטיות של התגובה. בשלב זה אפשר לבחור דרך פעולה, נחשוב מהי המטרה שנרצה להשיג ועל פיה נבחר את התגובה

לא הצלחתם? נסו שוב. ותתנצלו

כמו כל מיומנות, גם מיומנות זו של בחירת תגובה נרכשת על ידי תרגול חוזר של סדר הפעולות. חשוב לזכור, גם אם הגבתם באופן שאינו תואם את הדרך שבה רציתם להגיב, אתם יכולים (ברוב המקרים) לתקן את תגובתכם ובאותה נשימה גם להוות דוגמא בעבור ילדכם. הראו להם שאפשר לבקש סליחה ולהסביר למה הגבתם באופן שבו שהגבתם. לטעות זה אנושי, ותמיד עדיף לנו להבין איך לצמוח וללמוד מתוך הטעויות שלנו.

שימו לב, הילדים שלנו לומדים ומחקים אותנו כל הזמן, ולכן - ככל שנראה להם איך נכון (בעינינו) להגיב וניישם בפועל את אופן התגובה הרצויה, כך גם הם מפעם לפעם יפנימו זאת ויפעלו בהתאם. נאה דורש נאה מקיים.

יעל שניידרמן, פסיכותרפיה CBT הדרכת הורים, ייעוץ וטיפול בילדים ונוער

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully