אנחנו מורגלים לחשוב שכדי להרוויח את היתרונות של פעילות גופנית, אנחנו צריכים לעשות אותה בכל יום. אבל מחקר חדש שכלל סקירה של 16 מחקרים שונים הבודקים כיצד תרגילי כוח לחיזוק השרירים משפיעים על תמותה מכל הסיבות, מצא שמדובר בהרבה פחות מאמץ ממה שאתם אולי חושבים.
הסקירה, שפורסמה ב-British Journal of Sports Medicine, הראתה שבין 30 ל-60 דקות של פעילות מחזקת שרירים המחזקת את הגמישות והתנועתיות - ושאינה כוללת בהכרח הרמת משקולות או דחיקות - מדי שבוע קשורה לסיכון נמוך ב-10-17 אחוזים לתמותה מכל הסיבות, מחלות לב וכלי דם, סרטן ריאות וסוכרת. פעילות חיזוק זו לא הייתה קשורה לסיכון לסרטן ספציפי כלשהו כגון סרטן המעי הגס, הכליות, שלפוחית השתן והלבלב.
הנתונים הראו שהתועלת של עבודת שרירים נוטה להתמעט מעבר לרף של 60 הדקות, כך שאם אתם טוחנים כל יום במכון - זה לא יפחית את הסיכוי שלכם למוות מוקדם. עבור מצבים כמו סוכרת, הניתוח הראה כי הפחתת הסיכון הגבוהה ביותר הייתה ב-60 דקות בשבוע. הנתונים גם הצביעו על כך שגם השילוב של פעילות אירובית ועבודת שרירים היה די טוב - והוריד את הסיכון למוות ממחלות כלי דם ב-46 אחוזים, מסרטן ב-28 אחוזים ומכל הסיבות ב-40 אחוזים.
המטה-אנליזה כללה כאמור מחקרים עם משתתפים רבים, עם בין 4,000 לכמעט 480,000 משתתפים לכל מחקר. טווח הגילאים היה מ-18 ל-97. 12 מחקרים כללו גברים ונשים, שניים כללו גברים בלבד ושלושה כללו נשים בלבד. כל מחקר כלל פעילות אירובית או פעילות גופנית אחרת יחד עם אימון כוח השרירים.
המחקר המוקדם ביותר היה משנת 2012 והמעקב הארוך ביותר אחרי משתתפים היה במשך 25 שנים. רוב המחקרים היו מארצות הברית, והשאר מאנגליה, סקוטלנד, אוסטרליה ויפן. זוהי אחת ממספר המגבלות של התוצאות - ייתכן שהן אינן ישימות באופן נרחב. המחקרים הם גם היו מחקרים תצפיתיים, לא ניסויים קליניים. הם הסתמכו על הערכה סובייקטיבית של פעילויות לחיזוק השרירים.
עוד בוואלה!
"השילוב של חיזוק שרירים ופעילות אירובית עשוי לספק יתרון גדול יותר להפחתת כל הסיבות למוות מוקדם, מחלות כלי דם ולב ותמותה כוללת מסרטן", כתבו המחברים במסקנות המאמר, "בהתחשב בעובדה שהנתונים הזמינים מוגבלים, יש צורך במחקרים נוספים - כגון מחקרים המתמקדים באוכלוסייה מגוונת יותר - כדי להגביר את הוודאות של העדויות".
פעילות גופנית לחיזוק שרירים, בתוספת עבודה אירובית, קשורה זמן רב בסיכון נמוך יותר למוות. המחקר אינו מראה מהי הכמות האופטימלית, אך מספק אינדיקציה מסוימת לכך שאפילו זמן קצר יחסית שיוקדש לה עשוי להיות בעל יתרונות בריאותיים משמעותיים בטווח הארוך.