זיכרון יכול להיות דבר מתעתע, והסיפור הזה מוכיח עד כמה: אמא לשניים שנכנסה למיטה לאחר שהרגישה לא טוב התעוררה שבועיים לאחר מכן ו-20 שנה נמחקו מזיכרונה כלא היו.
קלייר מאפט-ריס, בת 43, החלה לסבול מ"תסמינים דמויי הצטננות" במרץ 2021 לאחר שנדבקה בווירוס מבנה מקס והחליטה לשכב לנוח, כך דיווחו במירור הבריטי. אבל כשבעלה סקוט ניסה להעיר אותה למחרת בבוקר, היא נשארה מחוסרת הכרה. הבעל המבועת הזעיק אמבולנס וקלייר הובהלה לבית החולים המלכותי בלונדון. ברגע שהיא הגיעה, היא קיבלה מספר התקפים וחוברה למכשיר הנשמה.
קלייר, עיתונאית במקצועה, הוכנסה לתרדמת יזומה בתקווה שהגוף שלה יתחיל להחלים - ולמרבה המזל, היא התעוררה 16 ימים לאחר מכן. אבל למרות שהיא הייתה בהכרה, היא לא הייתה כתמול שלשום - ולא יכלה לזכור את העובדות הבסיסיות ביותר על חייה שלה.
"יכולתי לזכור את הפנים של משפחתי אבל שאלתי על החתולים שלנו - אחד מהם הורדם שבועיים קודם לכן ואחר שלוש שנים לפני כן". למרות שהיא זיהתה את סקוט, בעלה, היא לא זכרה את הצעת הנישואין שלו, את יום חתונתם או את הולדת ילדיהם. "לא זכרתי חגים או משהו כזה. לא זכרתי את אירועי ה-11 בספטמבר, את הקורונה או הסגרים", אמרה והתבדחה ש"למרבה המזל" היא גם שכחהשבחרה לגדל את ילדיהם בחינוך ביתי.
סקוט נזכר באימה שאחזה בו כשראה את אשתו בתרדמת - בלי שהיה לו מושג מה לא בסדר איתה. "בתחילה חשבתי שהיא סבלה משבץ מוחי וכאשר לקחו אותה לראשונה לבית החולים חשבו שזה דימום במוח אבל זה נשלל", אמר. "בשבוע הראשון הם לא ידעו מה קורה". בסופו של דבר אובחנה לקלייר דלקת חריפה במוח (Encephalitis) ולסקוט הוקל כשאשתו התעוררה. עם זאת, הוא תיאר את שברון הלב שחווה כשהבין שהיא לא זוכרת את 20 השנים האחרונות לחייה.
"היא דיברה על בני משפחה מתים בזמן הווה והייתי צריך לבשר לה את החדשות שהם כבר לא בחיים. "הייתי צריך לשבת ולספר לה מי מת והיא התאבלה פעם שנייה", שיתף. "הדבר החשוב ביותר הוא להיות איתה ולידה ואנחנו מנסים ליצור זיכרונות חדשים, על ידי צפייה בסרטים והסתכלות בתמונות כדי לראות אם זיכרונות מתחילים לצלצל לה מוכר או כדי שהיא תוכל לחיות את הדברים מחדש".
אל תפספס
ההתעורות של קלייר מהתרדמת גם היא לא היתה קלה. כשהיא פקחה את עיניה, היא סבלה מהזיות - ואפילו התחילה לספר לאנשים שפיל קולינס הוא בן דודה. היא גם חשבה שהתקרה מעל מיטת בית החולים שלה שורצת צרעות.
קלייר בילתה את השנה האחרונה בהתאוששות בבית עם סקוט והבנים שלהם, אבל הזיכרון שלה עדיין לא חזר. "אני יכולה לזהות את עצמי בצילומים אבל אין לי זכרון שאי פעם הייתי שם", הסבירה והוסיפה שאנשים שואלים אותה לעתים קרובות אם היא יכולה לזכור אותם. היא אמרה שהנוירולוג שלה אמר לה שבשלב הזה היא כבר היתה צריכה להיות מסוגלת לזכור דברים - אבל הזיכרונות לא הגיעו. "זה באמת גרם לי להתמקד בעתיד ואם לא אוכל להחזיר זיכרונות, אצור זיכרונות חדשים", אמרה.