כולנו מכירים את הקלישאה השחוקה ש"גיל זה רק מספר" - אבל בפועל, מומחים מסבירים שהגיל הוא לא רק מספר אחד - אלא שלושה מספרים שונים. יש את הגיל הכרונולוגי, שמציין בצורה הכי פשוטה את מספר השנים שהעברתם על כדור הארץ, יש את הגיל הביולוגי, שרופאים ומדענים בוחנים על פי מדדים פיזיולוגיים שונים ויש את הגיל הסובייקטיבי - שאותו כל אחד מאיתנו קובע לעצמו על פי התחושה האישית שלו.
על פני השטח, כשבוחנים את הבריאות שלנו, נראה שהגיל הסובייקטיבי הוא המדד הכי פחות חשוב - כי זהו גם המדד הכי פחות אובייקטיבי מבין השלושה, אבל אולי תופתעו לגלות שמחקרים מראים כי לנתון הזה יש השפעה יותר גדולה עליכם משאתם אולי חושבים.
מחקר אחד, שפורסם השנה בכתב העת Psychology and Aging, מצא כי אנשים שתופסים את עצמם כצעירים יותר מהגיל האמיתי שלהם, נוטים ליהנות ממוח בריא יותר ומסיכוי טוב יותר להאריך ימים. במחקר אחר, שפורסם גם הוא השנה בכתב העת Behavioral Sleep Medicine, נמצא כי אנשים שישנים פחות טוב גם נוטים להרגיש מבוגרים יותר מהגיל שלהם ולראות את הזדקנה באור שלילי ומפחיד יותר. ועל אותו ההיגיון, החוקרים גם הדגישו כי על פי הנתונים, מי שמרגישים צעירים יותר, גם נוטים לישון טוב יותר וליהנות משינה איכותית יותר.
מי שהובילה את מחקר השינה הייחודי היא ד"ר סרינה סנטיני, מומחית לפסיכולוגיה מאוניברסיטת אקסטר שבאנגליה. המחקר שלה הוא חלק מפרויקט גדול שנערך בבריטניה בימים האלו תחת השם PROTECT Study - ומטרתו להבין איך לסייע לכולנו להתבגר בצורה בריאה ונכונה יותר.
מחקרים מהסוג הזה הם אמנם מסקרנים מאוד, אך הם מראים קשר סטטיסטי בלבד ולא קשר של סיבה ותוצאה בין הגורמים השונים. לדברי ד"ר סנטיני, "אנחנו לא יודעים אם התייחסות שלילית לזיקנה גורמת לשינה גרועה או ששינה גרועה גורמת להתייחסות השלילית לזקנה. כדי להבין את זה, אנחנו צריכים לעקוב אחרי המשתתפים לאורך יותר זמן. זה חשוב כי אם לדוגמה נבין ששינה גרועה מעצימה את התחושות הקשות האלו, נוכל להתמקד בתוכניות לשיפור השינה כדי לפתור את הבעיה הזאת ולקדם מערכות יחסים בריאות יותר של אנשים עם תהליך ההתבגרות".
אבל אם נתרחק לרגע מההסתכלות הצרה הזאת על שינה והזדקנות, ממצאים רבים שנאספו בשנים האחרונות משרטטים תמונה דומה ומוכיחים כאמור שהאופן שבו אנחנו תופסים את עצמנו חשוב יותר לבריאות שלנו משחשבנו בעבר. כשאנחנו מרגישים צעירים, הסיכוי שנשתתף במפגשים חברתיים, נתמיד בפעילות גופנית ונאכל בריא יותר עולה במידה ניכרת. וההסתכלות החיובית הזאת על החיים גם מפחיתה כמובן מתחים וחרדה. כל אלו הם דברים שכבר הוכחו במחקרים ככאלו שמשפיעים על אריכות הימים ועל הסיכון לפתח מחלות שונות.
אמנם המחקרים שסיפרנו לכם עליהם כאן הם חדשים יחסית, אך התובנה שהם משקפים היא ממש לא חדשה. עוד ב-2015 פורסם בכתב העת JAMA Internal Medicine מאמר שלפיו אנשים שמרגישים צעירים יותר נהנים מסיכון מופחת למות בטרם עת וגם פחות מפתחים מחלות לב, דיכאון ואפילו סוגים שונים של סרטן.
אז נכון, אף אחד לא יכול לצלול לתוך המוח שלכם ולגרום לכם להרגיש צעירים יותר, או לאהוב את הקמטים, כאבי הגב וכל תופעות הלוואי שנלוות לגרגירי החול שיורדים מהשעון שלכם, אבל עצם ההיכרות שלכם עם מחקרים כאלו ועם הכוח שיש לכם בהשפעה על הבריאות המנטלית והגופנית שלכם - כבר עשויה אולי לתרום לשינוי התפיסה שלכם בתחום החשוב הזה. "ההבנות שלנו בנושא הגיל המנטלי הן דוגמה מצוינת לאופן שבו הנפש והגוף שלנו משפיעים זה על זו", מדגישה ד"ר סנטיני.
לדבריה, כל מי שקורא על הממצאים שלה יכול לראות בזה הזדמנות לאמץ צורת הסתכלות אחרת על החיים ולהבין שהכוח האדיר שהוא מחזיק בידיים יכול להשפיע רבות - לטובה או לרעה - על האופן שבו ייראו העשורים הבאים בחייו.