חמישה ימי בידוד זה הרבה? זה מה שקורה במדינות אחרות

בעוד שצונאמי האומיקרון שוטף את ישראל, מומחים לבריאות הציבור, כמו גם הממשלה ובכירים במשרד הבריאות מבינים כי לא ניתן כיום לעשות יותר מדי כדי למנוע את ההדבקה, בטח שלא במחיר של עוד פגיעה אנושה בכלכלה ובשפיות של כולנו. עם זאת, גם אם ישראל לא נמצאת בסגר באופן רשמי, כמות עצומה של מבודדים שלא יכולים לעבוד מכניסה אותנו לסוג של סגר לא פורמלי - שגם המשמעות שלו יכולה להיות מזיקה ומסוכנת.

בישראל, נכון לכתיבת שורות אלו, נדרש בידוד כל מי שקיבל תשובה חיובית בבדיקת קורונה, מגלה תסמינים, או קיים "מגע הדוק" עם חולה מאומת ואינו מחוסן. גם מי שנכנסו לישראל נדרשים לבידוד בתנאים משתנים, כמו גם מי שקיבלו תוצאה חיובית-גבולית בבדיקת PCR. אתמול הוחלט כי החל מיום רביעי הבידוד יקוצר ל-5 ימים, בהנחה שאין תסמינים ומתקבלת בדיקת אנטיגן שלילית. אבל מומחים רבים עדיין חלוקים לגבי יעילות הבידוד הקצר הזה.

ובתוך הבלבול הזה, חלק מהאנשים מותחים ביקורת על כך שלא עושים מספיק כדי למנוע הדבקה, בעוד שאחרים טוענים שעושים הרבה יותר מדי. נכון שאף אחד כיום, לרבות גדולי המומחים, לא באמת יודע לספק תשובה חד משמעית בנושא הזה, אבל אולי כדאי להסתכל קצת על מה שקורה מסביב לעולם כדי לבחון את טיב התגובה הישראלית בעיניים אובייקטיביות יותר:

המדינה שהייתה הראשונה לזהות את וריאנט האומיקרון גם הייתה הראשונה לעבור את הגל המשמעותי שהדאיג את העולם וגרם למנהיגים להיערך לגרוע מכל. בפועל, כיום דרום אפריקה היא דווקא מקור לאופטימיות - מכיוון שהיא עברה את הגל עם מספר נמוך יחסית של חולים קשים, בטח בהשוואה לגלים הקודמים.

ב-9 בינואר, הוחלט שם להסיר את רוב המגבלות שהוחלו עוד מתחילת ימי המגפה ב-2020, לרבות עוצר לילי שהונהג שם במשך כמעט שנתיים. אנשים עדיין נדרשים לעטות מסיכה במקומות ציבוריים כמובן, אך מי שנחשפו לחולה מאומת לא נדרשים כיום לבידוד או אפילו לבדיקה. הממשל קורא רק למי שחווה תסמינים להיבדק - ואם הוא חיובי, להיכנס לבידוד של שמונה ימים - או עשרה ימים במקרים חמורים.

דרום אפריקה הייתה מהראשונות שהחלו מדיניות של "אנדמיה" (Endemic), כלומר, להתחיל להתייחס לקורונה כמחלה שאפשר לחיות לצידה, ללא הגבלות משמעותיות.

גם בשוויץ מתחילים להתייחס לקורונה ובייחוד לווריאנט האומיקרון כמו שמתייחסים כיום לשפעת. גם שם, כמו אצלנו, נרשמה עלייה חדה בתחילת החודש במספר המאומתים, עם עלייה מינורית ביותר בכמות המאושפזים ובתפוסה בבתי החולים. גם אחוז המתחסנים בשוויץ גבוה יחסית, מה שמפחית כידוע את הסיכון לסיבוכים ולמחלה קשה.

ב-12 בינואר, החליטו השוויצרים לקצר את משך הבידוד לחמישה עד עשרה ימים. במה זה תלוי? בכך שהמאומת לא סבל מתסמינים ב-48 השעות האחרונות, בלי צורך בבדיקה נוספת.

גם באנגליה, המדינה המרכזית בממלכה המאוחדת, מאפשרים למאומתים החל מ-17 בינואר להיכנס לבידוד מקוצר של חמישה ימים. זאת בתנאי שהם לא סובלים מתסמינים ועשו שתי בדיקות ביתיות מהירות עם תוצאה שלילית, ורק אם חלפו לפחות 24 שעות ביניהן. את התוצאות של הבדיקה הביתית יכולים האזרחים לעדכן במערכת ממוחשבת שמרכזת את הטיפול בקורונה באנגליה. ולאחר עשרה ימים, הבידוד מסתיים ללא צורך בבדיקה נוספת.

בחלקים אחרים של הממלכה המאוחדת - סקוטלנד, ווילס וצפון אירלנד, ההנחיות מעט שונות. שם נדרש בידוד של שבעה ימים, כל עוד יש תסמינים. אם אין תסמינים, נדרש בידוד עד לקבלת תוצאה שלילית בבדיקה ביתית - ללא צורך ב-PCR. מחוסנים בממלכה לא נדרשים לבידוד אם נחשפו לחולי קורונה ואפילו אם היו במגע קרוב איתם.

בתחילת ימי הקורונה, ניו זילנד והעומדת בראשה ג'סינדה ארדרן היוו מקור להערצה ברחבי העולם, הודות לטיפול היעיל במניעת ההדבקה והמדיניות הייחודית של "אפס הדבקה" שאומצה במדינת האיים. ב-17 בינואר, הודיעה ארדרן שהמדיניות הזאת כבר לא יעילה נגד האומיקרון. זאת לאחר שההתפשטות הובילה לסגר בחלקים נרחבים במדינה, למשך כמעט 50 יום.

עם זאת, הנחיות הבידוד בניו זילנד נכון לרגע זה עדיין מחמירות ביותר. מחוסנים נדרשים לבידוד של עשרה ימים, או לפחות 72 שעות ללא תסמינים - המאוחר שבהם. מחוסנים חלקית או לא מחוסנים נדרשים ל-14 ימי בידוד ו-72 שעות ללא תסמינים.

כשווריאנט האומיקרון התגלה לראשונה, בהולנד החליטו, בשונה מרוב מדינות אירופה, לחזור לסגר הדוק כדי להפחית את ההדבקה. ההחלטה הדרמטית לא עזרה בלשון המעטה ובמדינה אובחנו שם כ-200 אלף מאומתים חדשים בכל שבוע. לכן, ב-14 בינואר הוחלט לפתוח מחדש חנויות, מכוני כושר, מספרות ואיך לא - מכוני ליווי. גם הנחיות הבידוד הוקלו וכעת מאומתים שמקבלים תוצאה שלילית בבדיקה לאחר חמישה ימים יכולים לקצר את הבידוד שבכל מקרה אחר עומד על עשרה ימים.

המדינה שהביאה לעולם (לכאורה כמובן) את מגיפת הקורונה, היא גם זו שממשיכה להתנהל מולה כמו בימים הראשונים - עם סגרים הדוקים על ערים שלמות, שפוגעים גם בכלכלה המקומית וגם יוצרים אפקט דומינו שמשפיע על הכלכלה הגלובלית במובנים רבים.

נכון לכתיבת שורות אלו, יותר מ-20 מיליון בני אדם נמצאים תחת סגר במדינה, כחלק ממדיניות ה"אפס סובלנות" שבמדינות אחרות כבר הבינו שפשוט לא יכולה למנוע את הגל הנוכחי. זאת בניסיון (נואש, יש לומר), להוריד את ההדבקות לקראת אולימפיאדת החורף שאומרה להתקיים שם ב-4 בפברואר.

ואם המדיניות מחמירה כך עם כל האזרחים - לא מפתיע שהנחיות הבידוד למאומתים הן מהמחמירות בעולם. משך הבידוד משתנה מאזור לאזור, אך באופן כללי, הוא יארוך לפחות 21 ימים ברוב חלקי המדינה.