הנדסת שינה: כך תגרמו למוח שלכם לעבוד טוב יותר בלילה

גם אתם מתייחסים לשינה בתור זמן שבו המוח נח וממלא את מצבורי האנרגיה? האמת היא שכשאנחנו ישנים, בפועל קורה בדיוק ההיפך. בעשרים השנים האחרונות, חוקרים גילו, באמצעות סריקות והדמיות מתקדמות, שדווקא כשאנחנו ישנים, המוח שלנו פעיל מאוד, אם כי עולם המדע עדיין לא מבין עד הסוף מה בדיוק קורה בו בזמן הזה.

מה שכן יודעים להגיד זה שבמהלך השינה, המוח מסדר את המידע שאסף לאורך היום, נפטר ממה שאינו נחוץ לו, מסלק רעלים ומתקן את עצמו. זהו זמן שבו אנחנו "מתייקים" מידע חשוב מהיום ומאחסנים אותו בזיכרון לטווח ארוך. לכן השינה חשובה כל כך ללמידה, לזיכרון ובאופן כללי לשמירה על בריאות תקינה של האיבר החשוב בגופנו.

פנלופה לואיס היא מומחית למדעי המוח באוניברסיטת קרדיף שבווילס. כשהתארחה בכנס מקוון של המגזין הבריטי New Scientist, היא סיפרה על מחקרים שהיא ניהלה ומנהלת בהווה. במהלכם היא עשתה לאורך השנים מניפולציות לגלי המוח של נבדקים בשינה, כדי להשפיע על פעילות המוח שלהם. בעקבות העבודה הלא שגרתית הזאת היא שואפת להבין איך אפשר, די בקלות, להשפיע על הזיכרון של כולנו ואפילו להפחית את הסיכון לפיתוח מחלות נוירולוגיות חשוכות מרפא כמו דמנציה.

כדי להבין את המחקרים האלו, קודם כל חשוב להבין בגדול איך המוח שלנו פועל. אתם אולי כבר יודעים שהתקשורת במוח מבוצעת על ידי נוירונים ש"יורים" זה על זה אותות חשמליים, בדפוסים שמזכירים מאוד גלי קול. לכן, בעבודתה לואיס בוחנת האם ניתן להשתמש בצלילים, או ליתר דיוק ב"גירויים קוליים במעגל סגור", כדי להשפיע לטובה על הפעילות המוחית של כולנו.

אז כבר הבנו שלשינה יש השפעה אדירה על פעילות המוח - אך לא בטוח שהפנמנו עד הסוף כמה זה מהותי. חוקרים יודעים היום להגיד לדוגמה כי המוח מנקה בעצמו רעלנים שמגבירים את הסיכון למחלות כמו דמנציה. הם גם יודעים שבזמן השינה, המהירות של ניקוי הרעלים בתוכו עולה פי שניים. ולמרבה האירוניה, ככל שאנחנו מתבגרים, כך גם השינה שלנו הופכת קצרה יותר ואיכותית פחות באופן ממוצע.

לדברי לואיס, העבודה שלה מראה כי ככל שמתבגרים, כך חלה ירידה במשך הזמן שבו השינה היא עמוקה ואיכותית. עם זאת, היא כאמור מאמינה שבהחלט ניתן לשנות את התמונה באמצעות מה שהיא מכנה "הנדסת שינה".

לטובת המחקר האחרון שלה, היא גייסה נבדקים שהתנדבו לישון כשהם מחוברים למכשירי EEG אשר מתעדים את הפעילות החשמלית במוח. התיעוד נעשה בביתם של הנבדקים, כאשר החוקרים עוקבים אחרי הפעילות בצורה מקוונת ומרחוק. בשלב השני, לואיס וצוותה מיפו את פעילות גלי המוח של הנבדקים וניסו לזהות בהם דפוסים שניתן להשפיע עליהם. "אנחנו בעצם משמיעים צלילים פשוטים, בזמנים מדויקים שבהם נרשמות תנודות מסוימות בפעילות המוחית, כדי להשפיע על גלי המוח", היא הסבירה בכנס.

המחקר הזה שלה עדיין מתנהל, אך לואיס בהחלט אופטימית ומאמינה כי הוא יסייע לגלות כיצד להשתמש בצלילים כדי לשפר את בריאות המוח בשינה. ואם לשפוט לפי ניסיון העבר שלה, היא בהחלט יכולה להיות אופטימית. מחקר קודם שלה, שפורסם במרס 2021, הוכיח כי אותה הטכניקה יכולה לסייע להפחית חרדה בזמן השינה ואפילו להועיל לסובלים מהפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD).

לדבריה, ההשפעה הזאת בדרך כלל עוצמתית יותר אצל צעירים ופוחתת ככל שמתבגרים, אך במחקר הנוכחי היא תנסה למצוא דרך "להנדס" בצורה יעילה יותר גם מוחות בוגרים יותר.

המחקר של לואיס כאמור עדיין מתנהל והיא עדיין לא פרסמה את הצלילים שהיא עובדת איתם, או אפילו צלילים אחרים שבחנה במחקרים קודמים. אולם חיפוש מהיר בגוגל וביוטיוב יעזרו לכם למצוא צלילים כאלו - שאין לנו אפשרות להעריך אם הם באמת יעילים.

אולם לואיס בכל זאת רוצה לעזור לכם לשפר את תפקוד המוח - ומדגישה שוב את מה שאנחנו כבר יודעים - כמה חשוב לישון כדי ללמוד ולזכור מידע חדש. זה אומר שאם יש לכם מבחן גדול בבוקר, עדיף שתלכו לישון בשעה נורמלית ולא תלמדו עד השעות הקטנות של הלילה - עם התקפי חרדה וזלילה שכנראה יתלוו למרתון ההרסני הזה. "הנתונים מראים שאנשים מתפקדים הרבה יותר טוב במבחנים אם הם ישנים כמו שצריך", אמרה. "במהלך הלילה יש שיפור דרמטי בלמידה - שיפור הרבה יותר משמעותי מזה שנרשם בין הבוקר לערב".

ואם רוצים לשפר עוד יותר את יכולות הזיכרון והלמידה, היא ממליצה באופן לא מפתיע מדי להשתמש בצלילים. כדי לעשות זאת, לואיס מציעה להשמיע צלילים מסוימים כשאתם לומדים מידע חשוב או חווים משהו שאתם רוצים לזכור ולנצור. לאחר מכן, השמיעו את אותם הצלילים כשאתם ישנים. "תהליך כזה מפעיל במוח את שימור הזיכרון ומגבש אותו במוח לזמן רב", אמרה.

כמה זמן בדיוק? לואיס מעריכה שזיכרונות כאלו נשמרים למשך עשרה ימים בממוצע - וצפויים להתפוגג לגמרי לאחר כעשרים ימים שבהם לא נעשה בהם שימוש. אבל זה לא הכול. היא גם מדגישה כי לפעולה הזאת יש תרומה נוספת למוח - והיא חשובה הרבה יותר. "זה מגדיל את החומר האפור במוח לתקופה של כעשרה ימים, מה שעשוי לייצר השפעה ארוכת טווח על שינויים תפקודיים, מבניים והתנהגותיים במוח - וזה די מדהים".