הגזמנו? כשאכילה בריאה הופכת לאובססיה לא בריאה

כולנו, או לפחות רובנו, היינו רוצות ורוצים לאכול בריא יותר. עבור חלק מהאנשים, הרצון הזה עשוי להפוך לאובססיה. הקפדה יתרה או כפייתית על תזונה בריאה יכולה לעורר מתח, ולפגוע באיכות החיים באופן ממשי. אורתורקסיה נרבוזה היא הפרעת אכילה המאופיינת באובססיה לאכילה בריאה. את המונח תבע ד"ר סטיבן ברטמן ממש לא מזמן, בשנת 1997, ומקורו במילה היוונית "אורתו", שפירושה "נכון".

אז כיצד נבדיל בין הקפדה על אכילה בריאה לבין אורתורקסיה, ומתי נחצה הגבול מהבריא למזיק? התשובה לא פשוטה, כיוון שההפרעה מתבטאת באופנים ובמידות חומרה שונות. הסובלים מאורתורקסיה עשויים, בין השאר, לחוות חרדה הקשורה לאיכות המזון שהם צורכים, להימנע מאכילה בחוץ בשל הפחד מאכילת מזון שאינו "טהור", לצרוך באופן אובססיבי מידע הקשור בתזונה, לקרוא באדיקות תוויות מזון, ולהימנע לחלוטין מקבוצות מזון מסוימות שנחשבות כ"לא בריאות".

ההפרעה, כשמה כן היא, תפגום בשגרת החיים של הסובלים ממנה, ותהווה מקור למתח וחרדה סביב אוכל. מעבר להשלכות הפסיכולוגיות שלה, עלולות להיגרר בעקבותיה גם השלכות חברתיות כמו בידוד חברתי וכן בריאותיות, כמו חוסרים תזונתיים ותת-משקל.

בפרק השישי של תזונה על הפרק, גיל אבידור אלוני מארחת את הדיאטנית נדיה גרינשטיין-כהן, מייסדת מרכז שיווי משקל לטיפול בהשמנה והפרעות אכילה במטרה להבין מה הם תמרורי האזהרה שעלינו לשים להם לב, מי מאיתנו נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח אורתורקסיה, והכי חשוב - למי לפנות ואיך אפשר לצאת מזה.