בכל שנה מחדש אנחנו נוכחים לגלות ששפעת יכולה להיות יותר גרועה ממה שנדמה לנו, וגם השנה יש לא מעט אנשים שחטפו אותה די קשה. אולם יש תחושה שהשנה עונת השפעת גרועה במיוחד (כאילו שההתמודדות עם גל תחלואה חמישי בקורונה ווריאנט האומיקרון החדש לא מספיקים לנו), ולדברי מדענים יש לזה סיבה מטרידה. חוקרים שבדקו את יעילותו של חיסון השפעת העונתי מול זני השפעת הנפוצים בפועל ב-2021 גילו שהוא אינו מסוגל להתמודד עם מוטציה בזן הספציפי שמסתמן שהולך להיות הדומיננטי ביותר בהדבקת אנשים השנה.
חשוב לציין, שהממצאים הללו הם ראשוניים, ונכון לעכשיו פורסמו רק בפלטפורמות מקדמיות שמטרתן לאפשר ביקורת עמיתים טרם פרסום המסקנות בכתבי עת ובאפיקים פומביים. לדברי החוקרים, מוטציה בזן H3N2 (המכונה גם שפעת A) של נגיף השפעת הופכת נפוצה יותר ויותר בעולם העונה, ונראה שהחיסון שהותאם לעונת השפעת של חורף 2021-2022 לא מצליח לנטרל אותה. המשמעות היא שגם אנשים שהתחסנו השנה נגד שפעת עדיין עלולים לחלות בזן הנפוץ הזה, משום שהנוגדנים שהם פיתחו בעקבות החיסון אינם תואמים לזנים שמסתובבים באוכלוסייה.
שמה של המוטציה הזאת, שמדענים מגדירים אותה כסוג של התפצלות בענף אילן היוחסין של זן H3N2, הוא - 3C.2a1b.2a2. "נגיפי 3C.2a1b.2a2 H3N2 משתכפלים ביעילות בתאים אנושיים ועלולים לגרום לחוסר התאמה אנטיגני אם ימשיכו להסתובב באוכלוסייה בכמות גבוהה במהלך עונת השפעת הקרובה", כתב ד"ר סקוט הנסלי, חוקר מאוניברסיטת פנסילבניה, בפלטפורמה המקדמית medRxiv שבה פורסם המחקר.
החוקרים הוסיפו עוד כי הזן המוטנטי המדובר נמצא בכמויות מוגברות בשבועות האחרונים בארה"ב, במקרי השפעת שאובחנו בנובמבר ודצמבר. "הזן הספציפי הזה של שפעת הופיע לראשונה יחסית בתחילת מגיפת הקורונה והוא השתלט כמעט לחלוטין על כל זני שפעת H3N2 באירופה, אוקיאניה, דרום אסיה, מערב אסיה וצפון אמריקה במהלך שנת 2021", הסבירו החוקרים.
למה חיסון השפעת לא מגן מפני כל הזנים?
חיסון אוניברסלי לשפעת, כזה שיהיה יעיל נגד כל הזנים הקיימים של הנגיף, הוא משהו שמדענים ממשיכים לעבוד על פיתוחו במרץ גם בעת הנוכחית. אך הוא עדיין אינו זמין. החיסון העונתי עובד בשיטה שונה - מדי שנה מתכנסים מדענים ורופאים ומנסים לחזות בדיוק גבוה ככל שניתן את הזנים שיהיו נפוצים בעונת השפעת הקרובה ומתאימים את החיסון למידותיהם. לרוב מדובר ב-3-4 זנים שנגדם מגן החיסון. יעילות החיסון העונתי מושפעת ממספר גורמים, בהם גיל, מצב בריאותי וגם ממידת ההתאמה של החיסון לנגיפים הקיימים.
בניסוי הקליני שעליו מבוסס המחקר הנוכחי נבדקו 40 אנשים בריאים שהתחסנו בחיסון העונתי לשפעת השנה. החוקרים גילו שיותר ממחציתם היו בעלי הגנה גרועה כנגד זן השפעת עם המוטציה (3C.2a1b.2a2). למעשה, בציוץ שהעלה לחשבון הטוויטר שלו, כתב החוקר הנסלי של-55 אחוזים מהמחוסנים היו "רמות בלתי ניתנות לאיתור של נוגדנים מנטרלים כנגד 2a2 H3N2 לאחר החיסון".
ולמרות חוסר ההתאמה של החיסון לנגיפים הנפוצים העונה, החוקרים עדיין חושבים שיש לעודד אנשים להתחסן בחיסון נגד שפעת. לדבריהם גם בשנים שבהן ביצועי החיסון נמוכים מהממוצע הוא עדיין יעיל בהגנה מפני חלק מהזנים ומונעים מיותר אנשים לפתח מחלה קשה ולמות משפעת.
מצב השפעת בישראל
גם לישראל מגיעים נגיפי השפעת, וקיימת המלצה לכלל האוכלוסייה להתחסן מדי חורף כנגד הנגיף. עם זאת, לא כל האוכלוסייה חשופה לאותם סיכונים מנגיף השפעת. קשישים נחשבים לקבוצה בעלת סיכון גבוה לפתח מחלה קשה, סיבוכים ואף למות כתוצאה מתחלואה בשפעת. למעשה, כשני שליש מהאישפוזים בעקבות שפעת הם של קשישים והם גם מהווים כ-90 אחוזים ממקרי המוות כתוצאה מתחלואה בנגיף. בשנים האחרונות עומד אחוז המתחסנים בקבוצת הקשישים בישראל על כ-60 אחוזים. והם מקבלים את אותו החיסון העונתי באותו המינון כמו שאר האוכלוסייה.
אלא שעבור אוכלוסייה זו החשופה לסיכון מוגבר ישנו גם חיסון שפעת מותאם ובעל מינון מוגבר בהתאם. מדובר בחיסון המכיל פי 4 מהחומר המצוי (המאגלוטינין) בחיסון הרגיל לשפעת שניתן בכל שנה בישראל. היתרון במינון גבוה בהשוואה לחיסון במינון רגיל, הוא ביעילות היותר גבוהה שלו. על פי המחקרים שפורסמו בעולם, חיסון במינון מוגבר הפחית את כל תחלואת השפעת בשיעור של 24.2 אחוזים בהשוואה לחיסון הסטנדרטי. למרות המינון המוגבר של החומר הפעיל, החיסונים הללו נחשבים לבטוחים לשימוש ויש להם מעט תופעות לוואי קלות כמו אדמומיות, נפיחות או כאב במקום ההזרקה.
במספר מדינות בעולם כבר קיימת המלצה לאוכלוסיית המבוגרים מעל גיל 65 להתחסן בחיסון במינון המוגבר, אולם משרד הבריאות הישראלי לא אימץ המלצה כזאת לעת עתה ולכן החיסון שניתן לקבוצת גיל זו בישראל זהה בהרכבו ובמינונו לזה שמקבלים מתחסנים בכל הגילים.