פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      כן, החיסון נגד שפעת באמת יעיל

      בימים האחרונים הולכים ומתרבים הפרסומים שטוענים ליעילות נמוכה של החיסון העונתי נגד שפעת, בעיקר במבוגרים. סקירה של המרכז הלאומי לבקרת מחלות ניתחה את יעילותו, הנה מה שהנתונים באמת מגלים על החיסון

      כן, החיסון נגד שפעת באמת יעיל
      צילום: עידו שחם, עריכה: הדס נאור

      בווידאו: במערכת וואלה! NEWS דווקא התחסנו

      אם שמעתם מישהו אומר שהיתה לו "סתם שפעת", רוב הסיכויים שהוא מתכוון לצננת, אחת ממחלות הצינון והשיעול הקלות של החורף. שפעת לעומת זאת, היא מחלה קשה, עם סיבוכים קטלניים, שהורגת מדי שנה מאות ישראלים שלוקים בסיכובים שלה. היא הכי מסוכנת לאוכלוסיות בסיכון, כמו ילדים מתחת לגיל 5, מבוגרים מעל גיל 65 וחולים מדוכאי מערכת חיסון (אבל לא רק). חיסון הוא ההגנה הכי טובה שיש לנו נגד הסכנות של השפעת, גם כשהוא לא מונע את כל המחלה.

      סקירה שיצאה לאחרונה מהמרכז הלאומי לבקרת מחלות בארץ, ניתחה את יעילות החיסון נגד שפעת בחורף של 2016-2017. הסקירה בדקה כאלף איש, וניתחה רק את ההפחתה בשפעת מזן אחד (AH3N2), שהיה הזן העיקרי שתקף בישראל בשנה שעברה.

      עוד בנושא:
      מתחסנים נגד שפעת? הגורם המפתיע שהופך את החיסון ליעיל יותר
      הקשר המוזר בין חיסון נגד שפעת ומניעת שבץ מוחי
      חולה, גוסס, מת: איך אתם מתמודדים עם שפעת?

      חיסון נגד שפעת (ShutterStock)
      ההגנה הכי טובה שיש לנו, גם אם הוא לא מונע את כל המחלה. חיסון נגד שפעת (אילוסטרציה: shutterstock)

      תוצאות הסקירה הראו יעילות מאוד גבוהה של החיסון בעיקר בקרב ילדים בגילאים 5 עד 17 (מניעת מחלה בכ-70 אחוזים) ובמבוגרים בני 45-64 (מניעת מחלה בכ-60 אחוזים). בעקבות מספר המשתתפים הקטן בשאר קבוצות הגיל, לא התקבלה מסקנה מובהקת סטטיסטית.

      עיתונים מסוימים מיהרו להאשים שהחיסון לא היה יעיל, אלא שזה לא מה שהסקירה אמרה. העדר מובהקות סטטיסטית לא אומרת שהחיסון לא יעיל, רק שלא היו מספיק חולים בקבוצת גיל מסוימת כדי להגיע למסקנה.

      יעיל במניעת תמותה בילדים

      חשוב לזכור שחיסון השפעת משתנה בכל שנה לפי הזנים הצפויים ואי אפשר לנבא את יעילות החיסון על סמך נתוני חורף אחד. מחקרים שבדקו מספרים גדולים של חולים על פני שנים רבות מראים שהחיסון יעיל מאוד. למשל, מחקר שפורסם השנה על חמש עונות שפעת בארה"ב, הראה יעילות של לפחות 65% במניעת תמותה משפעת בקרב ילדים.

      בשנים האחרונות מחקרים באמת מראים שאצל המבוגרים יותר (מעל גיל 65), החיסון פחות יעיל, ונעשים מאמצים גדולים לבחון דרכים שונות להגן עליהם. במדינות מסוימות כבר התחילו לחסן מבוגרים מעל גיל 65 בחיסונים חזקים יותר, שמכילים יותר חומר שמעורר תגובה חיסונית (נגיפי או מוסף).

      זוג קשישים מחזיקים ידיים (ShutterStock)
      כשאנחנו מחסנים את הנכדים, אנחנו מגנים גם על הסבים והסבתות שלהם(אילוסטרציה: shutterstock)

      חלק מאוד חשוב בהגנה על האוכלוסייה המבוגרת היא התחסנות הצעירים. החיסון יעיל במיוחד לילדים בגילאי בית הספר, שם גם מתרחשים רוב מקרי ההדבקה. הכנסת חיסון השפעת לחיסוני השגרה בבתי הספר מורידה את שיעור התחלואה הארצי. ככל שפחות אנשים יהיו חולים, הסיכון של המבוגרים להידבק הולך ויורד. וכשאנחנו מחסנים את הנכדים, אנחנו מגנים גם עליהם וגם על הסבים והסבתות שלהם.

      השפעת היא מחלה ערמומית ומשתנה כל שנה כשהיא מסתובבת בעולם, לכן אנחנו גם צריכים חיסון חדש כל שנה. איך מייצרים את החיסון הנכון? ארגון הבריאות העולמי עוקב אחרי נגיף השפעת בזמן שהוא עובר בין כדור הארץ הדרומי לצפוני (וההפך), רואה איך הנגיף משתנה, וחוזה לפי זה מי יהיו הזנים שיתקפו. הזנים הנפוצים ביותר, והמסוכנים ביותר, הם אלו שנחוסן נגדם.

      החיזוי הזה הוא לא תמיד מושלם, ולפעמים גם השפעת משתנה שוב לפני שהיא מגיעה, אבל מחקרים מראים שגם במצב הזה, החיסון מגן הרבה יותר טוב מלא להתחסן. חשוב לזכור ששום דבר בחיים הוא לא מאה אחוז, וכשאנחנו שומעים על מחלה שהורגת כל כך הרבה אנשים כל שנה, אנחנו צריכים לקחת את ההגנה הכי טובה שיש לנו.

      נטע סופר צור היא דוקטורנטית לאימונולוגיה ודוברת עמותת "מדעת"