לסוריאליסט הנודע, סלבדור דאלי, הייתה שיטה יוצאת דופן לקבלת השראה. כשהוא החליט לתפוס תנומה קלה על כסאו אחרי יום ארוך של תהייה על שעונים נוזלים וברבורים משתקפים בפילים - הוא היה לוקח איתו צרור מפתחות או כפית, מחזיק את חפץ המתכת בידו, מניח אותו על קצה כיסאו ונרדם. על הרצפה הייתה לוחית מתכת וכשהוא נרדם, החפץ היה נופל מידו, פוגע בלוחית ברעש גדול ומעיר אותו.
כמו הממציא האמריקני תומס אדיסון, שהשתמש באותה הטכניקה, דאלי האמין ששינה מהסוג הזה נותנת לו דחיפה יצירתית. מיד לאחר שהחפץ היה פוגע בלוחית ומעיר אותו, הוא היה חוזר לעבודה. דאלי היה ללא ספק אמן מוכשר, אך חוקרים בדקו לאחרונה האם הטכניקה הזו תעבוד גם על בני אדם שלא ניחנו בכישרון שלו. למרבה הפלא, הם גילו שזה עובד.
ככה זה נראה כשדאלי ישן
במחקר שהתפרסם ב-Science Advances, הצוות סיפר כי חילק למשתתפי הניסוי בעיות מתמטיות שלכל אחת מהן כלל נסתר שאם ימצאו אותו - יוכלו לפתור את הבעיה "כמעט באופן מיידי". לאחר שלא הצליחו לפתור את הבעיה, המשתתפים חולקו ל-3 קבוצות לפני שניגשו אל פתרון הבעיה בשנית: אנשים שנותרו ערים, אנשים שהורשו לשקוע בשלב שינה רדוד של תנועות עיניים לא מהירות (הידוע כ-N1) במשך יותר מ-30 שניות, ואלה שהיה מותר להם להיסחף עמוק יותר לתוך שנת תנועת עיניים לא מהירה למשך 30 שניות לפחות.
לאחר מכן קיבלו הנסיינים שוב בעיות מתמטיות כדי לראות אם הם יכולים לזהות את הכלל הנסתר. החוקרים מצאו כי המשתתפים שבילו לפחות 15 שניות בשנת N1 שילשו את סיכוייהם למצוא את הכלל הנסתר, המרמז על חשיבה יצירתית מוגברת, מאשר אלו שנותרו ערים במהלך ההפסקה. 83 אחוזים מהאנשים שנכנסו לשנת N1 הצליחו לזהות את הכלל בהשוואה ל-30 אחוזים בלבד מקבוצת הערות.
"כאן, אנו מראים שהפעילות המוחית המשותפת לאזור הדמדומים שבין שינה לערות (שינה לא מהירה בתנועת עיניים שלב 1 או N1) מציתה ניצוצות יצירתיים", כותבים המחברים ומוסיפים כי "אנו מאמינים ש-N1 מספק קוקטייל אידיאלי ליצירתיות".
עם זאת, אם הם הגיעו לרמות שינה עמוקות יותר, המכונה N2 - מנוטר בניסוי באמצעות אלקטרואנצפלוגרמה (EEG) - ההשפעה חלפה. "תוצאות אלו מוכיחות כי לתקופת דגירה, שהיא תקופה קצרה של N1, יש השפעה ניכרת על התובנה, אך ההשפעה המועילה הזו נעלמת אם המשתתפים מגיעים למצב שינה עמוק יותר".
עוד בנושא:
החוקרים טוענים שניתן להפעיל בקלות את הטכניקה של דאלי ואדיסון, "מכיוון שהיא לא דורשת שום חומרים מלבד חפץ יומיומי". הם הוסיפו: "הטכניקה של אדיסון ודאלי יכולה להיות מיושמת על ידי כל מי שרוצה לזמן את המוזה היצירתית שלו, בבית או במקומות עבודה".
לגבי הסיבה לכך שאפקט זה מתרחש, יש צורך במחקר נוסף, אם כי לצוות יש כיוון מחשבה כלשהו. "N1 מלווה בחוויות תפיסתיות בלתי רצוניות, ספונטניות, דמויות חלום, המשלבות חוויות ערות אחרונות בצורה יצירתית על ידי קשירתן עם זיכרונות הקשורים באופן רופף", הם כותבים, "חוויות היפנגוגיות כאלה יכולות להיחשב כגרסה מוחרפת של מחשבות ספונטניות ערות (למשל, שיטוט מחשבות) ובאופן דומה לטפח את יצירת הרעיונות החדשים".
לכן, אם אתם מרגישים שאתם מסוגלים להתמודד עם התסכול של סוף פתאומי מרגיז לנמנום הקצר שלכם, זו עשויה להיות דרך לתת דחיפה ליצירתיות שלכם. רק אל תגידו לבוס שאתם הולכים לנמנם, כי הוא פחות יאהב את הרעיון.