אנחנו לא רוצים לחשוב על זה אבל כאשר אנחנו אוכלים מאכלים כמו בשר או דגים, יש סיכוי שטפילים פוטנציאליים נכנסים לגופנו. אלה יכולים לגרום לקלקולי קיבה, חום וצמרמורת אבל הם גם יכולים לגרום לאשפוז, וההשפעות המלאות שלהם יכולות להתברר רק שנים אחרי.
זה היה המקרה של אדם שהחל לפתע לחוות פרכוסים בסוף שנות ה-30 לחייו. לא הייתה לו היסטוריה של התקפים, אבל הוא נמצא לילה אחד רועד על הרצפה ו"מדבר שטויות". הוא נלקח לבית החולים הכללי של מסצ'וסטס לקבלת טיפול, שם דווח שהוא נראה מבולבל והמשיך להביט בתקרה באופן לא רצוני. המקרה פורסם ב-The New England Journal of Medicine.
החקירות של הצוות המטפל הובילו לחשוד אפשרי: תולעת הסרט. סריקות מוח ובדיקות דם אישרו בסופו של דבר את האבחנה, וחשפו שמוחו של האיש בן ה-38 הפך לבית למספר נגעים המכילים את התולעים.
זיהום בתולעי סרט נקרא ציסטיצרקוזיס (cysticercosis), ולמרות שלמקרים חמורים יכולים להיות השפעות קטסטרופליות על הגוף, זיהום כזה יכול להיות לא מורגש במשך חודשים, שנים, ובמקרה זה - עשרות שנים. במאמר כתבו הרופאים כי ככל הנראה הזיהום החל 20 שנה לפני הגעתו של המטופל בבית החולים. בשלב זה, הוא התגורר בגואטמלה, שם זיהומים של תולעי סרט נמצאים באזורים עירוניים וכפריים. למרבה המזל, המטופל נוקה מהתולעים הטפיליות ושלוש שנים לאחר מכן נותר נקי מהתקפים.
אל תפספס
תולעי סרט יכולות לעבור מאדם לאדם דרך חומר צואה ויכולות להיות נוכחות בנתחים לא מבושלים או לא נקיים של בשר ודגים. למרות שהן קשורות לרוב למערכת העיכול, ככל שעובר הזמן תולעי סרט יכולות לנדוד ברחבי הגוף, ולהתמקם באיברים שונים - מהכבד, לריאות ועד למוח. באזורים הפגועים ביותר, זיהומים בתולעי סרט יכולים להוות 30 עד 70 אחוזים ממקרי החשד לאפילפסיה.