אם בעבר נהוג היה לחשוב שאבות פחות מעורבים בגידול ילדם, המצב היום שונה. מחקר חדש מצא כי הסיבה לכך היא אולי התנהגותית, אבל יש לה גם מקור אחר. ממצאי המחקר חשפו כי לאבות שמבלים יותר זמן עם ילדיהם יש מבנה מוח שונה מאבות פחות מעורבים.
חוקרים מאוניברסיטת אסקס באנגליה מצאו שלגברים שרוצים להיות מעורבים באופן פעיל בטיפול בילדים וליהנות מהזמן עם ילדיהם יש היפותלמוס גדול יותר - אזור במוח בגודל שקד שידוע כממלא תפקיד מפתח בהתקשרות והיקשרות הורית.
למרות הממצאים, הצוות אינו בטוח אם ההיפותלמוס גדל בגודלו בתגובה לזמן עם ילדים, או שכמה גברים נולדים עם נפח מוגבר.אך הם מקווים שהממצאים יעזרו להבין טוב יותר את היחסים בין ילדים ואבותיהם.
במחקר, הצוות סרק את מוחותיהם של 50 אבות. המשתתפים גם מילאו שאלונים על אמונות הטיפול שלהם וכמה הם נהנים מהזמן עם ילדיהם. התוצאות גילו שלגברים שקיבלו ציון גבוה יותר בשני השאלונים נפח ההיפותלמוס היה גדול יותר.
ההיפותלמוס הוא אזור במוח בגודל שקד הממוקם בבסיס המוח, ליד בלוטת יותרת המוח. הוא ממלא תפקיד מפתח בתפקודים חשובים רבים, כולל הומאוסטזיס - שמירה על הגוף בחיים ובריא - התקשרות והורות.
עוד בוואלה!
"רוצים להיות אבות מעורבים יותר"
ד"ר פסקל ורטיצ'קה, שהובילה את המחקר, אמרה כי "בחברות רבות, מעורבות האבות בהורות עלתה באופן דרמטי. גברים רוצים לבלות יותר זמן וליצור קשר הדוק יותר עם ילדיהם. הם רוצים להיות אבות מעורבים יותר והם גם בטוחים בעצמם יותר. כעת הראינו שניתן לאתר את אמונות הטיפול הללו עמוק בתוך המוח של האבות".
הממצאים מגיעים זמן קצר לאחר שמחקר קודם, שכלל את אותם 50 אבות ועוד 16 אחרים, גילה שאבות וילדים שעובדים יחד על חידות גורמים למוח שלהם 'להסתנכרן'. סריקות הראו שהמוח של האבות והילדים הסתנכרן יותר אם הגברים האמינו שהם אבות מעורבים.
ד"ר ורטיקה הוסיפה: "אבות - כמו אמהות - מחווטים מבחינה ביולוגית להיות הורים. "הנתונים שלנו חשפו שניתן לראות זאת באנטומיה של המוח של אבות, כמו גם בסינכרון מוח למוח עם ילדיהם, ובמיוחד לאבות בטוחים ומעורבים יותר".