מה גורם לאנשים רציונליים להתנגד כל כך לחיסוני קורונה?

אחד מכל ארבעה אזרחים ישראלים לא מסכים להתחסן נגד קורונה. לפי מחקר חדש ומקיף, ההתנגדות הזו קשורה בין היתר למידת האמון שלנו בהנהגת המדינה. הנה כל הפרטים

04/11/2021
בווידאו: מחקר על חיסון הקורונה בבני 18-12: יעילות של 90% בהדבקה ו-93% במניעת תסמינים (צילום: כללית שירותי בריאות)

בשלב הזה של מגיפת הקורונה אין ספק שהחיסונים עוזרים לנו, מאוד. ובכל זאת יש לא מעט - למעשה 1 מתוך 4 - ישראלים שמסרבים בתוקף להתחסן. לפעמים אלה אותם ישראלים שהסכימו בעבר לקבל חיסונים שהם ידעו עליהם ממש מעט, או כאלה שהסכימו למנה ראשונה של חיסון קורונה ללא חשש, אבל במנת הבוסטר - חטפו רגליים קרות. מחקר חדש ומקיף של אוניברסיטת תל אביב והאקדמית תל חי מגלה שהסירוב הזה להתחסן מבוסס ברובו על חוסר אמון בהנהגת המדינה.

עוד בוואלה!

מטריד: זה המספר האמיתי של המתים מקורונה

לכתבה המלאה

נתוני המחקר מראים כי כמעט אחד מכל ארבעה אזרחים ישראלים (23 אחוזים) מתנגד לחיסונים לקורונה. 45 אחוזים מאלו שטרם השלימו 3 חיסונים, סבור שהחיסון אינו נחוץ או אינו מוצדק. נשים דיווחו על אי-הסכמה רבה יותר לחיסונים, בהשוואה לגברים.

הנתונים האלה על מתנגדי חיסונים היו ידועים (ומדאיגים) ברובם, אך נתון חדש מעלה לראשונה סיבה הגיונית יחסית להתנהגות הלא הגיונית הזו. החוקרים מצאו לראשונה הבדלים מובהקים ברמת החוסן הלאומי בין אלו שהתחסנו לאלה שאינם מתחסנים. המסקנה של החוקרים היא שככל שהאזרחים תומכים יותר וסומכים על הנהגת המדינה - כך הם נכונים להתחסן במידה רבה יותר.

המחקר שכלל מדגם גדול של מעל 2,000 נשאלים נערך בראשית חודש אוקטובר 2021, ובחן, בין היתר, את העמדות של הציבור כלפי החיסונים לקורונה והקשר של עמדות אלה עם מדדי חוסן לאומי, תחושות סכנה ומשתנים דמוגרפיים. המחקר נערך על ידי צוות חוקרים משולב שכלל את פרופ' שאול קמחי, פרופ' יוחנן אשל וד"ר הדס מרציאנו מהמרכז לחקר הדחק והחוסן במכללה האקדמית תל-חי וד"ר ברוריה עדיני, מהחוג לניהול מצבי חירום ואסון, בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת תל-אביב.

המחוסנים מרוויחים יותר ומשכילים יותר

החוקרים בחנו באופן ממוקד את ההבדלים הדמוגרפיים בין שתי קבוצות הקיצון ברמת ההתחסנות: קבוצת הלא מחוסנים ביחס לקבוצת מקבלי שלושה חיסונים. מהנתונים עולה שקבוצת מקבלי שלושה חיסונים נמצאה כבעלי הכנסה ממוצעת למשפחה גבוהה יותר בצורה מובהקת בהשוואה ללא מחוסנים וכבעלי השכלה גבוהה יותר.

האם אתם סומכים על מי שמבקש מכם להתחסן? ראש הממשלה בנט מקבל את מנת הבוסטר(צילום: ראובן קסטרו)

אבל למרות ההבדלים הללו, האמון בהנהגת המדינה היה ההבדל המשמעותי ביותר. לטענת החוקרים "הממצא הבולט של המחקר הנוכחי הינו הקשר בין חוסן לאומי לבין העמדות כלפי החיסונים: ככל שהנחקרים דווחו על חוסן לאומי גבוה יותר, כך הם דיווחו על תמיכה רבה יותר בחיסונים, ולהיפך", כתבו. הם הוסיפו כי אחת הדרכים לפרש ממצא זה היא לטעון שאנשים שמאמינים בהנהגת המדינה ובעומדים בראשה יגלו נטייה רבה יותר להיענות להוראות ובקשות ממוסדות המדינה ומנהיגיה, כדוגמת התחסנות.

החוקרים סבורים כי על אף שרשויות המדינה משקיעות מאמצים ניכרים בשיכנוע הציבור שמגיפת הקורונה עדיין מסוכנת ושעלינו לנקוט אמצעי זהירות למרות ההתקדמות שהושגה עד כה, יש להרחיב את המיקוד בסוגיית ההסברה לנושא האמון. "ממצאי המחקר הנוכחי מראים שעמדות הציבור אינן מושפעות בעיקר ממידע המופץ אודות המחלה והחיסון אלא בעיקר ממידת האמון בהנהגת המדינה", נכתב בהודעת החוקרים, "מומלץ לשקול בזהירות שינויים פתאומיים ותכופים במדיניות המאבק במגיפת הקורונה, כמו גם ביחס להתנהלות החברה בכללותה, שכן כפי שהוצג, האמון של הציבור בהתחסנות קשור, בין היתר, ברמת החוסן הלאומי בכללותו".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully