מאבק המתמחים לקיצור התורנויות שלהם עלה מדרגה בימים האחרונים כאשר 2,590 מתמחים הגישו את התפטרותם בתגובה על המתווה החדש. המתמחים דורשים לקצר תורניות של 26 שעות, בשל הטענה שאי אפשר באמת לעבוד או לתפקד בצורה יעילה ללא שינה.
במסגרת המאבק הזה, רופאים רבים חלקו את החוויות שלהם מחיים נטולי שינה, אך נראה כי הסיפור המטריד מכל היה של מנכ"לית בית החולים אלי"ן, ד"ר מורית בארי, שסיפרה בפוסט חשוף בפייסבוק כי לאחר תורנות ארוכה ענתה תוך כדי שינה לטלפון מאחיות בפגיה ואישרה להשאיר פג ללא צינור הנשמה. כאשר התעוררה והגיעה לפגיה נחרדה לראות את התינוק הקטן ללא סיוע נשימה, ולא זכרה כלל את אותה שיחת טלפון. למרבה המזל, התינוק בסדר, אך הסיפור הזה בהחלט מעלה את השאלה - האם הייתם רוצים שרופא שלא ישן יקבל החלטות של חיים ומוות לגבי הילד שלכם? לגביכם?
כדי להבין טוב יותר את הסיפור הזה, וסיפורים דומים לו, והן כיצד משפיע חסך שינה על הגוף ועל המוח שלנו, שאלנו את ד"ר ליאורה ברזג-פרו מה קורה לגוף שלנו כשאנחנו לא ישנים, ועד כמה זה מסוכן. הנה התשובות שלה.
לכמה זמן שינה אדם זקוק כדי לתפקד?
זו שאלה שקשה לענות עליה, הרי הצורך הוא אינדיבידואלי לאותו אדם. גישה אחת טוענת שאותו אדם יזדקק לשינה עד להתעוררות ספונטנית. גישה אחרת בודקת מצב ערות של אדם לאחר שהעירו אותו אחרי מספר משתנה של שעות שינה. לא נשכח שהצורך בשינה משתנה גם עם הגיל. מחקרים מבוססי שאלונים הצביעו על כך שרוב האנשים יחושו בטוב לאחר 7-9 שעות שינה בלילה.
עוד בוואלה!
מהו "חסך שינה"?
חסך שינה קורה כאשר השינה אינה מספקת לצורך ערנות, תפקוד ובריאות, אם בגלל זמן שינה מועט (ירידה כמותית) או בגלל הפרעות במהלך השינה (ירידה כמותית). כמו כל "מחלה" גם חסך שינה יכול להתרחש באופן אקוטי (במשך יום עד יומיים) או כרוני - מצב שבו לגוף נחסכת שינה לאורך זמן רב.
האם ההשפעה של חסך שינה נבדקה מחקרית?
הרבה מחקרים נעשו על חסך שינה בבתי החולים, דווקא מצד המאושפזים שסובלים לא רק מהמחלה אלא לעיתים קרובות גם מהאשפוז עצמו, מרעשים סביבם, תרופות, תאורה ואפילו היותם בסביבה לא מוכרת. הנזקים של חסך שינה כזה רבים, ולעיתים אף הרי גורל, בנוגע לריפויים.
אז מה קורה כאשר הרופאים וצוות הטיפול נמצא בחסך שינה?
מחקרים על מתמחים ברפואה הראו שקורות יותר טעויות באבחון אצל רופאים לאחר שביצעו משמרת של 24 שעות ויותר לעומת יום עבודה רגיל של אותו הרופא. מחקר מעניין אחד הצביע על פחות אבחנות נכונות בבדיקת קולונוסקופיה כאשר העירו את אותו רופא בכוננות בלילה שלפני כן. אלה טעויות שקורות כאשר החסך הוא אקוטי, אבל כמובן שגוברות לאורך זמן רב יותר של חסך שינה.
חסך שינה כרוני עלול להביא לתאונות הרות גורל, גם במסגרת העבודה, במקרה של הרופאים כמאבחנים ומטפלים, אבל גם בחיים האישיים של האדם שלא ישן, הן ברמה הפסיכולוגית והן הפיזיולוגית.
האם חסך שינה משפיע גם על בריאותם של הרופאים?
כן. במצב של חסך כרוני נגרם, ככל הנראה, נזק מתמשך לנוירונים שגורר אחריו כמובן נזקים רבים אחרים, החל משינויי מצב רוח ועד להפרעה בתפקוד מוחי, תחלואה לבבית, שינויים הורמונליים ועוד.