האם התרופה molnupiravir של חברת מרק תשנה את פני המאבק בנגיף הקורונה? בסוף השבוע פורסם כי התרופה - הראשונה שניתנת כגלולה - עשויה להפחית בחצי את הסיכוי למוות או תחלואה קשה בקרב חולי קורונה.
בניסוי שביצעו בחברת מרק, בחנו את מקרי האשפוז והמוות בקרב 775 מטופלים שנדבקו בקורונה והיו בעלי סיכון לחלות קשה. אצל המטופלים בקבוצת המחקר שקיבלו molnupiravir פעמיים ביום במשך חמישה ימים, נרשמו נתונים טובים במיוחד - בתוך 29 ימים, רק כ-7.3 אחוזים מהמטופלים היו זקוקים לאשפוז בבית החולים, ואף מקרה מוות לא נרשם בקבוצה זו. לעומת זאת, בקבוצת הפלסבו, 14.1 אחוזים מהמטופלים היו זקוקים לאשפוז, ומתוכם מתו 8 בני אדם.
אז האם באמת מדובר בתרופה ש"תשנה את כללי המשחק", כפי שהבטיחו כותרות סוף השבוע? ד"ר אורן קובילר, וירולוג מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת תל אביב, סבור שלא, על אף יתרונותיה הרבים. אבל ראשית, חשוב להבין איך התרופה החדשה עובדת.
המטרה המרכזית של תרופות אנטי-ויראליות היא לעצור את השכפול של הנגיף בגוף. "רוב התרופות האנטי-ויראליות פוגעות במנגנון השכפול של הנגיף, על ידי זה שהן מדמות או את אבן הבניין של ה-DNA או של ה-RNA (חומצת הגרעין), מתוך הנחה שהחלבון הנגיפי שאחראי על השכפול, מזהה את אבן הבניין הזו יותר טוב מאשר החלבונים התאיים", מסביר ד"ר קובילר, "ברוב המקרים, אבני הבניין האלה גורמים לניתוק בשרשרת של ה-RNA או ה-DNA הנגיפי (במקרה של קורונה - RNA), ועל ידי כך מעכבים את יצירת הנגיפים החדישים".
זה מנגנון הפעולה של של רמדסיביר שאושרה עבור חולי קורונה קשים כבר במאי 2020. מנגנון הפעולה של molnupiravir דומה, אבל ההבדל הוא שהתרופה החדשה גורמת ליותר מוטציות ברצף של הנגיף, ו"היא תגרום לכל כך הרבה מוטציות שאף אחד מהנגיפים החדשים שייווצרו לא יוכל להשלים תהליך של שכפול", מסביר קובילר. ההבדל השני בין התרופות הוא ש-molnupiravir ניתן דרך הפה ולא בעירוי כמו רמדסיביר.
חייבים לתת את התרופה בשבוע הראשון להדבקה
אף שנתוני הניסוי על התרופה נראים מבטיחים, ומנגנון הפעולה שלה יעיל, יש כמה מגבלות שכדאי להכיר. ראשית, צריך לתת את התרופה בשלב מאוד מוקדם של המחלה. "בשתי התרופות צריך לתקוף את הווירוס בזמן שהוא משתכפל בגוף, וזה בשבוע הראשון של ההדבקה", הבהיר ד"ר קובילר והוסיף כי בשלב ההידרדרות כבר כמעט ואין נגיף בגוף, והבעיה היא תגובה של המערכת החיסונית לנגיף שהיה קודם בגוף. כך שתזמון נכון של מתן התרופה הוא קריטי.
אל תפספס
גם המחיר של התרופה עלול להציב מכשולים בפני לא מעט אנשים, אף שהיא זולה יותר מקודמותיה. "אם רמדסיביר עלתה 3,000 דולר לטיפול, ורג'נרון 1,500 דולר לטיפול, כאן אנחנו מדברים על 700 דולר למנת טיפול", אמר קובילר, "זה יותר זול אבל זה עדיין הרבה יותר יקר מאשר חיסון. זה הרבה מאוד כסף, ולכן לא יתנו אותה כל כך מהר לכולם". סביר להניח שיאתרו אנשים שיש להם גורמי סיכון למחלה קשה, והם יוכלו לקבל את התרופה.
מגבלה נוספת, והמשמעותית ביותר לדברי ד"ר קובילר, היא "שמי שלא חוסן סביר שיתנגד גם לקחת את התרופות אם הוא לא חולה קשה, רואים כבר היום שהם מסרבים לרג'נרון, ולכן אני מאמין שיהיה קשה מאוד לגרום לתרופה להשפיע על התחלואה בצורה משמעותית".
אם התרופה יוצרת מוטציות בנגיף - היא יכולה ליצור גם ווריאנטים
הניסוי נעשה על מעט יחסית אנשים, 380 נבדקים, ולא נצפו תופעות לוואי בעייתיות במיוחד, אבל בגלל קבוצת המדגם הקטנה - קשה להסיק מזה על ההמשך. לדברי קובילר, מנגנון הפעולה החכם של התרופה, עלול - תיאורטית - גם לגרום להשלכות פחות חיוביות. "אבן הבניין של ה-RNA מכניסה מוטציות ל-RNA, וכתוצאה מכך היא גם עלולה ליצור ווריאנטים חדשים, כי היא מכניסה הרבה מאוד מוטציות".
לדברי ד"ר קובילר, מי שיקח את הטיפול במלואו סיכוי גבוה שלא יפתח ווריאנטים, כי זה יכניס יותר מדי מוטציות, אבל אם מישהו ייקח רק חלק מהטיפול - כמו שקורה לא מעט - יש סיכוי תיאורטי לווריאנטים חדשים. ובעיה נוספת - "כיוון שזה טיפול מאוד נקודתי, יש גם סיכוי לפתח עמידות לתרופה הזו, כמו שמפתחים לרוב התרופות האנטי ויראליות. גם כאן אנחנו לא יודעים מספיק".
"זה משמעותי, אבל לא מספיק"
בשורה התחתונה, מבהיר ד"ר קובילר, הבעיה האמיתית היא "האנשים שלא מאמינים שהקורונה מסוכנת להם, ואז הם לא מוכנים להתחסן או לקחת את התרופות בזמן הנכון". הוא מוסיף כי התוצאות המבטיחות של הניסוי מדברות על 50 אחוז, "אז זו לא תרופה שתרפא את כולנו. זה משמעותי, אבל לא מספיק. זה עוד כלי בארגז הכלים שלנו שהוא יותר נוח לשימוש, עם יעילות לא פחותה, ועלות נמוכה יותר - אבל אני לא בונה על זה שזה ישנה את מפת המגיפה לחלוטין, לצערי".