הקורונה נגמרה לעת עתה, אז למה כולנו אומללים?

גל האומיקרון מאחורינו וזה אומר שלכאורה אפשר לשוב לשגרה. אז למה יותר ויותר אנשים מתקשים לחזור לחיים ומה ניתן לעשות, אם בכלל?

22/08/2021
חמישה דברים שאולי לא ידעתם על המוח (מערכת "אסור לפספס")

כשמסתכלים על מה שעבר על העולם וספציפית על המדינה הקטנה שלנו מאז תחילת שנת 2020, די קשה שלא להישאר עם פה פעור. גם בחיים האישיים שלנו, אין כמעט אדם שלא חווה שינוי כלשהו במצבו הנפשי בתקופת הקורונה, שבה החלומות הקולקטיביים שלנו כיוונו בעיקר לדבר אחד - לחזור לשגרה.

אז בשבוע האחרון, כך נראה, כולנו קיבלנו את מה שרצינו כל כך. פתאום הפקקים חזרו לכבישים במלוא הדרם, העובדים חזרו לקטר על ימי ראשון במשרד והילדים, הם כבר לא נדרשים לבידודים המעיקים שחווינו בגלים קודמים. אז איך דווקא אחרי שקיבלנו את כל מה שייחלנו לו - אנחנו מרגישים אומללים מאי פעם?

עוד בוואלה!

כולנו התעייפנו מהקורונה - ועלולה להיות לזה השפעה מאוד מסוכנת

לכתבה המלאה

השאלה הזאת, באופן לא מפתיע, לא ייחודית רק לישראל. במהלך משבר הקורונה, רבים ברחבי העולם ניסו להעריך מה יהיה ב"יום שאחרי". עכשיו, כש"היום שאחרי" כבר מאחורינו (בתקווה), וגל האומיקרון דעך, מומחים מנסים להסביר למה הוא מרגיש שונה ממה שאולי ציפינו. אחת מהמומחים האלו היא ד"ר קרסטן קונן, מומחית לאפידמיולוגיה פסיכיאטרית (כן, יש דבר כזה), מאוניברסיטת הרווארד היוקרתית.

אפידמיולוגיה היא מונח שכולנו נחשפנו אליו בשנתיים האחרונות והוא מתייחס לחקר של מחלות זיהומיות - כלומר שמתפשטות בחברה. אפידמיולוגיה פסיכיאטרית זה תחום שבוחן איך גם תחלואה נפשית עלולה להתפשט באוכלוסייה ומהם הגורמים המשפיעים על כך.

הפקקים חזרו לחיינו. פקק בנתיבי איילון(צילום: ראובן קסטרו)

במאמר שפרסמה אוניברסיטת הרווארד, מסבירה קונן כיצד הניסיונות שלנו לחזור לשגרה שהתרגלנו אליה לפני הקורונה, עלולים לגרום יותר נזק מתועלת. לדבריה: "עכשיו, אחרי שכל כך התרגלנו לחשוב שיציאה מהבית היא פעולה מסוכנת, אנחנו עשויים להרגיש עצב או אפילו צער על כך שפעולות שבעבר נראו לנו נורמליות כבר לא מרגישות ככה. אני חושבת שזה חלק מהשינוי שכולנו חווים כיום".

פער הציפייה

קונן, כמו מומחים רבים, מאמינה כי השאיפה שהדברים יחזרו להיות כמו שהיו לפני עידן הקורונה, זו פנטזיה שככל הנראה כבר לא תתממש. וכך, הפער הזה, בין מה שאנחנו מצפים שיקרה לבין החיים עצמם - גורם לסבל ולאי שקט. לדבריה, גם לפני ימי המגפה, שינויים היו מכניסים המון לחץ לחיינו. בכך היא מתייחסת גם לאירועים שמחים כמו חתונה, או אפילו קבלת תפקיד חלומי בעבודה. ובשנתיים האלו, כמו בתוכנית ריאליטי גלובלית, כל הרגשות האלו נופחו והתעצמו, עד שהגיעו למימדים שאיש מאיתנו, גם גדולי המומחים לבריאות הנפש, לא יכול היה לחזות.

למרות כל זה, רבים מנסים לטאטא את סערת הרגשות שהם חווים אל מתחת לשטיח ולחזור בדיוק לאותם החיים שהיו רגילים אליהם בעבר. זה משול לאנשים שאחרי חודשים של בטלה חוזרים להיצמד לאותה תוכנית האימונים שדבקו בה לפני כמה שנים רק כדי לקום בבוקר עם גוף כואב ותפוס שבקושי מתפקד.

גם ד"ר קווין לרקין, מרצה לפסיכולוגיה קלינית באוניברסיטת ווסט וירג'יניה מאמין שהשאיפה לחזור לשגרה כמה שיותר מהר עושה יותר נזק מתועלת. בראיון ל-BBC הוא אמר כי "המוח האנושי הוא איבר עם יכולת הסתגלות מדהימה. אנחנו נוטים תמיד להוסיף אליו עוד ועוד מידע - אבל אף פעם לא מפנים בו מקום. אנחנו כמובן לא יכולים לשכוח את החוויות שעברנו בזמן האחרון אבל אנחנו כן יכולים לשלוט באופן שבו נתקדם מכאן".

אז איך באמת מתקדמים מכאן? כשעוברים על מאמרים רבים שמומחים כתבו בנושא - כולם בסופו של דבר אומרים את אותו הדבר. בייחוד בתקופה הזאת, חשוב לקחת את הדברים לאט. לחזור לשגרה בהדרגה ובלי ציפיות שהכול יהיה בדיוק כמו שהיה פעם. אם קשה, תורידו מעצמכם משימות, במקום להיכנס ללופ של אי עמידה בציפיות, אכזבה עצמית והגברת העומס, כדי אולי להרגיש טוב יותר עם עצמכם.

לא לצפות שהכל יהיה כמו פעם. אנשים במסעדה(צילום: ניב אהרונסון)

במקום להתעסק בכמה רע אתם מרגישים עכשיו עם החזרה לשגרה, תחשבו באילו מקרים התקופה המאתגרת של הסגרים והמגבלות דווקא עשתה לכם טוב - ונסו לשחזר את זה גם עכשיו. אהבתם להתחיל את הבוקר בלי לעמוד בפקקים? נסו לדבר עם הבוס על מודל היברידי שבו תשלבו בין עבודה בבית ובמשרד. נהניתם לראות סרטים כל הסופ"ש במקום להידחס במועדונים צפופים? תרשו לעצמכם גם לפנות את הלו"ז מאירועים חברתיים כדי להקדיש זמן לעצמכם.

אומרים שבכל רע יש טוב וגם התקופה הזאת לימדה אותנו שיעורים חשובים. היכולת שלכם להסתגל לשינויים ולצמוח מהם היא שתגדיר במידה רבה את האופן שבו ייראו השנים הבאות בחייכם, בין אם הן יכללו עוד מערכות בחירות רעילות, מצב ביטחוני רעוע, מגפות או מזג אוויר שמשתגע.

ככל שתהיו יותר מודעים למה שמתחולל בתוך המוח שלכם, תשאלו את עצמכם יותר שאלות ותבחנו למה אתם מרגישים את מה שאתם מרגישים - ההסתגלות הזאת רק תהפוך פשוטה יותר. זה לא אומר שלא תחוו עוד משברים, אבל כדברי הקלישאה הכל-כך ישראלית-צה"לית, הם רק יחשלו אתכם במקום לגרום לכם להישבר.

לא לפספס את הילדים

ועם כל מה שאמרנו עד עכשיו, חשוב להבין שיש הבדל בין איך שאנחנו, המבוגרים, נתמודד עם החזרה לשגרה, לבין איך שילדים שחוזרים למסגרות אחרי שנתיים כאוטיות - יעשו זאת. איש כמובן לא יודע איך תיראה שנת הלימודים הקרובה - אך יש דבר אחד שהמומחים כבר יודעים לקבוע - הילדים הולכים להתקשות בה יותר מהרגיל.

ד"ר קונן מאמינה, באופן לא מפתיע, כי ככל שהילדים בילו יותר זמן בלימודים מרחוק, כך יגבר הקושי שלהם להשתלב שוב בלימודים הפרונטליים. חשוב לזכור כי יש ילדים שהתחילו לימודים בכיתה א' בשיאו של המשבר בשנה שעברה - והם בכלל לא מורגלים ללימודים במתכונת המסורתית. לכן היא מדגישה שהיום חשוב מאי פעם לזהות סימני מצוקה אצל הילדים, להבהיר להם שהם תמיד יכולים לשתף אתכם בקושי ובעיקר לא לשפוט אותם כשהם מספרים לכם על האתגרים או כשהמורים אומרים שהם הפריעו בכיתה.

"השנה הזאת הולכת להיות קשה", היא מעריכה בכנות. "אנחנו אוהבים לחשוב שאנחנו בשליטה, אנחנו אוהבים לחשוב שאנחנו יכולים לחזות את העתיד. האתגר האמיתי הוא שכולנו נצטרך לחיות מעכשיו עם מידה גדולה של חוסר ודאות".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully