לראשונה בעולם: חוקרים מישראל הדפיסו בתלת מימד גידול סרטני פעיל

    חוקרים מאוניברסיטת תל אביב הדפיסו בתלת מימד גידול סרטני שלם ופעיל מסוג גליובלסטומה הנחשב לגידול נפוץ ואלים במוח. אחרי ההצלחה הם מקווים כי הדבר יוכל לעזור להם בבחירת הטיפול הנכון והטוב ביותר לכל חולה

    מערכת וואלה! בריאות
    לראשונה בעולם - הדפסת תלת מימד של גידול סרטני (יחצ אוניברסיטת תל אביב)

    מדפסות התלת מימד אומנם נכנסו לחיינו לא לפני הרבה שנים, אבל היכולות שלהן רק הולכות ומשתפרות והן נכנסו לשימוש גם בעולם הרפואה. לאחרונה, ולראשונה בעולם, חוקרים מאוניברסיטת תל אביב הצליחו להדפיס במדפסת תלת מימד גידול סרטני שלם ופעיל מסוג גליובלסטומה. רק לפני שנתיים הודפס באותה אוניברסיטה לב חי במדפסת תלת מימד.

    הגידול שהודפס כעת כולל מערכת מסועפת של צינוריות דמויות-כלי דם שניתן להזרים דרכן תאי דם ותרופות באופן המדמה את הגידול האמיתי. הדפסת הגידול מתבססת על דגימות של חולים שנלקחו הישר מחדרי הניתוח במחלקה הנוירוכירורגית בבית החולים סוראסקי שבתל אביב. תוצאות המחקר החדש מתפרסמות היום בכתב העת היוקרתי Science Advances.

    עוד בוואלה!

    הצצה ראשונה אל תוך נגיף הקורונה שמשגע את העולם

    לכתבה המלאה

    המחקר נערך בהובלת פרופ' רונית סצ'י-פאינרו מהפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר וביה"ס סגול למדעי המוח, העומדת בראש המרכז לחקר הביולוגיה של הסרטן, המעבדה לחקר סרטן וננו-רפואה והמיזם להדפסת תלת-מימד לחקר סרטן ע"ש מוריס קאהן באוניברסיטת תל אביב. את הטכנולוגיה החדשה פיתחה הדוקטורנטית לנה נויפלד יחד עם חברי המעבדה עילם ייני, נעה רייזמן, יעל שטילרמן, ד"ר דקלה בן-שושן, סבינה פוצי, ד"ר גליה טירם, ד"ר ענת אלדר-בוק, וד"ר שירן פרבר.

    צילום מיקרוסקופי של מודל הגליובלסטומה המודפס בתלת מימד (צילום: אוניברסיטת תל אביב)

    "גליובלסטומה הוא הסוג הקטלני ביותר של גידולי סרטן במערכת העצבים המרכזית, והוא מהווה את מרבית הגידולים הממאירים שמקורם במוח", אומרת פרופ' סצ'י-פאינרו. "במחקר קודם שלנו זיהינו לראשונה חלבון בשם P-Selectin, שמופרש במפגש בין תאי סרטן מסוג גליובלסטומה לתאים מסוג מיקרוגליה - תאי המערכת החיסונית במוח שלנו. מצאנו שחלבון זה אחראי לכשל בתאי המיקרוגליה שבמקום לתקוף את תאי הסרטן, מעודדים את התפשטותו של סרטן קטלני זה. אלא שאת החלבון הזה זיהינו בגידולים שהוסרו בניתוח מחולים - אבל לא בתאי גליובלסטומה שגידלנו במעבדה שלי, בדו מימד על צלחות פטרי".

    לדבריה, הסיבה היא שסרטן, כמו כל רקמה, מתנהג שונה מאוד על משטח פלסטיק קשיח לעומת התנהגותו כשהוא גדל בגוף האדם. זו אחת מהסיבות ש-90 אחוזים מהתרופות נופלות בשלב הניסויים הקליניים, פשוט כי לא מצליחים לשחזר בבני אדם את ההצלחה שהושגה במעבדה.

    סרטן מתנהג שונה מאוד על משטח פלסטיק קשיח לעומת כשהוא גדל בגוף האדם. פרופ' רונית סצ'י פאינרו ומדפסת תלת המימד (צילום: אוניברסיטת תל אביב)

    צוות החוקרים יצר את המודל התלת ממדי המודפס הראשון של סרטן מסוג גליובלסטומה הכולל רקמה סרטנית תלת ממדית, המוקפת במטריקס חוץ תאי ומתקשרת עם סביבתה באמצעות כלי דם מתפקדים וזורמים.

    "זה לא רק תאי הסרטן עצמם", מסבירה פרופ' סצ'י-פאינרו, "אלא גם תאי המיקרו-סביבה במוח, האסטרוציטים, המיקרוגליה וכלי דם המחוברים למערכת מיקרופלואידית - כלומר מערכת שמאפשרת להזרים לגידול חומרים כמו תאי דם ותרופות. כל מודל מודפס בתוך ביוראקטור שייצרנו במעבדה, באמצעות ג'ל שדגמנו ושכפלנו מהמטריקס החוץ-תאי שנלקח מהחולה, ובכך מדמה את הרקמה עצמה".

    לדבריה, למוח אין את אותן התכונות הפיזיקליות והמכניות של איברים אחרים כגון עור, שד או עצם. "רקמת שד היא בעיקר שומן, רקמת עצם היא בעיקר סידן; לכל רקמה יש תכונות אחרות, והתכונות הללו משפיעות על התנהגות תאי הסרטן ועל היכולת שלהם להגיב לתרופות. לגדל את כל סוגי הסרטן על משטח פלסטיק זהה - רחוק מלדמות את המצב הקליני באופן מיטבי".

    כלי דם מודפס במדפסת תלת מימד בתוך ביוראקטור המכיל רקמה המדמה את המוח האנושי יחד עם תאי סרטן ממטופל (צילום: ויקטוריה היוז) (צילום: אוניברסיטת תל אביב)

    לאחר שהדפיסו בהצלחה את הגידול התלת ממדי, פרופ' סצ'י-פאינרו ועמיתיה הראו שבעזרת המודל, ניתן יהיה לחזות במהירות וביעילות את הטיפול המתאים ביותר עבור חולה ספציפי, בניגוד לתאים סרטניים הגדלים בצלחות פטרי.

    לדבריה, של פרופ' סצ'י-פאינרו, הניסוי הוכיח לחוקרים כמה תרופות פוטנציאליות לא מגיעות לקליניקה כי הן נכשלו בבדיקות על מודלים דו-ממדיים, ולהפך: כמה מקרים שנחשבו להצלחה מסחררת במעבדה, נכשלו במבחנים הקליניים.

    "גליובלסטומה היא מחלה אלימה בין היתר כי היא לא צפויה: אם מזריקים בנפרד את התאים הסרטניים ההטרוגניים לחיות מודל, אצל חלקן, הגידול יהיה רדום ואצל חלקן, יתפתח במהירות גידול פעיל. זה הגיוני מאוד כי אנחנו בני האדם יכולים למות בשיבה טובה מבלי לדעת בכלל שהיו לנו גידולים 'רדומים' שכאלה. לעומת זאת, על צלחת הפלסטיק במעבדה, כל הגידולים גדלים באותו הקצב ומתפשטים באותו האופן. בגידול שהדפסנו במדפסת התלת-מימד, קצב התפתחות הגידול תואמת להתפתחות שאנחנו רואים בחולים או בחיות מודל".

    לדברי פרופ' סצ'י-פאינרו, זוהי גישה חדשנית שתאפשר גם לפתח תרופות חדשות וכן לגלות מטרות חדשות לתרופות מתאימות בקצב מהיר בהרבה מזה שקיים היום. בתקווה שבעתיד, טכנולוגיה זו תאפשר רפואה מותאמת-אישית לחולים.

    הדגמה להמחשה של הדפסת מח לפי גידול בתוך סביבת המח לפי מודל תלת מימדי ממוחשב (צילום: אוניברסיטת תל אביב)

    "אם אני לוקחת דגימה מרקמה של חולה, יחד עם המטריקס החוץ-תאי שלו, אני יכולה להדפיס מהדגימה הזאת מאה גידולים שונים ולבדוק תרופות רבות ובשילובים שונים כדי לגלות איזו תרופה או משלב תרופות מתאימים יותר לגידול הספציפי הזה. לחלופין, הפיתוח מאפשר לנו לבדוק המון תרכובות שונות על גידול שהודפס במדפסת תלת-מימד, ולהחליט באיזו תרכובת כדאי להשקיע את המשאבים כדי לנסות ולפתח הלאה כתרופה עד לשלב הקליני. אבל אולי החלק המרגש ביותר הוא מציאת חלבוני-המטרה וגני-המטרה בתאים הסרטניים, דבר שקשה מאוד לעשותו בגידולים הנמצאים במוחות של חולים או של חיות מודל".

    לדבריה, הפיתוח החדשני מעניק גישה חסרתתקדים, ולא מוגבלת בזמן, לבחינה לעומק גידול תלתממדי המחקה את הגידול שמוצאים אצל החולים בצורה המיטבית.

    המחקר מומן על ידי קרן מוריס קאהן, הקרן לחקר הסרטן בישראל (ICRF), מועצת המחקר האירופית (ERC), האגודה למלחמה בסרטן, הקרן הלאומית למדע וצ'ק פוינט טכנולוגיות תוכנה בע"מ.

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully