הטיפול האלטרנטיבי שעוזר לספורטאים באולימפיאדה

תחרויות השחייה במשחקים האולימפיים בטוקיו אומנם נגמרו, אבל לא יכולנו שלא לשים לב לסימנים העגולים הכהים שכיסו את גופם הנאה של שחיינים מרחבי העולם. זו לא הפעם הראשונה שהעיגולים האלה, שהפעם נראו על הגב של השחיין היפני אקירה נאמבה והשחיין האוסטרלי קייל צ'אלמרס, נצפו באולימפיאדה. בשנת 2016 ניתן היה לראות את העיגולים האלה על גבו של מדליסט הזהב מייקל פלפס.

הסימנים מגיעים מתהליך המכונה כוסות רוח, טיפול עתיק שיש לו שורשים בתרבויות המזרח התיכון (בעיקר באיראן) ואסיה. לכוסות רוח יתרונות רבים, כגון הגברת זרימת הדם, הקלה על מתח השרירים וקידום תיקון תאים וחיזוק המערכת החיסונית. אולם אין ממש עדויות מדעיות קליניות ליתרונותיו.

כוסות רוח הן סוג של טיפול אלטרנטיבי הכולל יצירת לחץ בצורת טבעת של ואקום על העור באמצעות כוסות זכוכית, קרמיקה, במבוק או פלסטיק. לחץ שלילי נוצר על ידי חיבור מכשיר היניקה (כוס), בדרך כלל מחומם, שכן ברגע שהוא מונח על העור הוא מושך את האוויר תחתיו. על ידי משיכה של העור בצורה זו, התהליך נחשב לכזה שעוזר בפירוק השרירים ורקמת החיבור ומקדם את זרימת הדם לאזור היניקה, ולאחר מכן מאיץ את תהליכי הריפוי של הגוף עצמו.

קיימת גם צורה נוספת של כוסות רוח, שנמצאת פחות בשימוש כיום והייתה מקובלת בעבר, המכונה "כוסות רוח רטובות". מטרתה היתה לנקז דם מזוהם שנחשב למקור המחלות, בדומה לשימוש בעלוקות. בתהליך זה משתמשים בלחץ מתון יותר של הכוס, שנותרת במקומה לזמן ארוך יותר. לאחר הסרת הכוס, המטפל מבצע חתכים זעירים על פני העור, ומתבצעת לאחר מכן מעין שאיבה שניה כדי להוציא כמויות קטנות של דם.

מחקר אחד, שפורסם בכתב העת Journal of Acupuncture and Meridian Studies בשנת 2018, מצא כי כוסות רוח רטובות הפחיתו את כמות המתכת הרעילה בדם.

מקורות כוסות הרוח אינם ברורים. כוסות רוח רטובות שימשו ברפואה האיראנית המסורתית לאורך ההיסטוריה, מתוך אמונה שהיא עשויה לשפר את מראה רקמת הצלקת, וכוסות רוח רטובות ויבשות בוצעו בסין מאז שנות החמישים.

עם זאת, נראה ששורשיו של טיפול זה ישנים בהרבה. הרופא היווני העתיק היפוקרטס, שתרגל בסביבות 400 לפני הספירה, השתמש בכוסות רוח בכדי לטפל במחלות פנימיות; בעוד שהמוסלמים מאמינים שהנביא מוחמד המליץ בחום על כוסות רוח רטובות.