החיסונים נגד קורונה כבר לא שומרים עלינו? מומחה עונה

    החיסונים נגד קורונה לא יורדים מהכותרות - מדיווחים מפחידים על ירידה ביעילותם ועד קריאות למתן מנה שלישית כדי לשפר את ההגנה. ד"ר אורן קובילר מאוניברסיטת ת"א מסביר את כל מה שאתם באמת צריכים לדעת בשלב זה של המגיפה

    ד"ר אורן קובילר
    בנט: "סרבני החיסונים מסכנים לנו את החופש" (צילום: לע"מ)

    בימים האחרונים מתרבים הקולות שתומכים במתן מנה שלישית של החיסון נגד קורונה - למה בעצם? מלבד העובדה שעדיין לא התקבל אישור FDA למתן מנה שלישית, אני חושב שמוקדם עדיין לדבר על זה ממספר סיבות. ראשית, לא הוכחה יעילות המנה שלישית במניעת קורונה. שנית, כדי למנוע יצירת ווריאנטים נוספים צריך לחסן קודם אוכלוסיות שטרם חוסנו (במדינות שעדיין אין בהם אספקת חיסונים סדירה). אבל חשוב מכל, כלל לא ברור האם יש צורך במתן חיסון זה.

    עוד בוואלה!

    כל ההנחיות הכי מעודכנות על בידודים ובדיקות קורונה

    לכתבה המלאה

    השיח הזה על מתן מנה שלישית לא נובע מנתונים בשטח, אלא מהחשש שהחיסון איבד מיעילותו במניעת התפשטות המחלה. בואו נבחן את הטענה הזו.

    הגורם העיקרי לחשש זה הוא מספר האנשים שחוסנו בצורה מלאה ובכל זאת נדבקו בנגיף הקורונה, וחלקם אף חלו ומתו כתוצאה מהדבקה זו. משרד הבריאות פרסם לאחרונה שיעילות החיסון ירדה עד 40 אחוזים במניעת הדבקה סימפטומטית בקרב אלה שחוסנו בינואר 2021. חשוב לציין שגם על פי משרד הבריאות הישראלי (שכרגע הנתונים שלו לגבי יעילות החיסון נמוכים מכל הנתונים שמתפרסמים בעולם) יעילות החיסון במניעת מחלה קשה ותמותה נשארת גבוהה מאוד (מעל 85 אחוזי יעילות).

    וזה מה שעלינו לזכור - המדד הזה של ירידה מינימלית (אם בכלל) ביעילות החיסון במניעת מחלה קשה ותמותה מתקבל מכל המדינות המחוסנות בעולם, ולכן אני חושב שהחיסון עדיין מאוד יעיל במילוי מטרתו העיקרית.

    אז מדוע אנחנו מזהים בכל זאת עליה בכמות המחוסנים שנדבקים שנית? הסיבה הראשונה והחשובה ביותר היא הגורם האנושי. הביטחון שרכשנו בעקבות החיסון שינה את אופן ההתנהגות שלנו בזמן המגיפה. אירועים גדולים במקומות סגורים, הימצאות בחללים סגורים ללא מסיכות, טיולים לחו"ל וכדומה - כולם תורמים לחשיפה מרובה לנגיף, ולכן לעלייה במספר ההדבקות גם בקרב מחוסנים. החיסונים מעולם לא התיימרו לספק הגנה של מאה אחוז, ולכן ככל שיש יותר הדבקות - גם יותר מחוסנים נדבקים.

    הבעיה האמיתית היא הגורם האנושי. עומסים בנתב"ג (צילום: ראובן קסטרו)

    הסיבה השנייה היא כמות המחוסנים הגדולה. ככל שאחוז המחוסנים באוכלוסייה גדול יותר, חלקם בכלל הנדבקים גדל. אם מאה אחוזים מתושבי מדינת ישראל היו מחוסנים באופן מלא, כל הנדבקים שהיו (כי החיסון לא מגן במאה אחוזים) היו בקרב מחוסנים.

    כיום באוכלוסיות בסיכון גבוה, הגענו למעל 90 אחוזי מחוסנים, ולכן אנחנו רואים הרבה יותר מחוסנים שמתאשפזים, וקשה מאוד להתייחס לאוכלוסייה הלא מחוסנת כמדגם מייצג של האוכלוסייה הכללית. במדינות בהם אחוז החיסון נמוך יותר רואים את השפעת החיסון יותר בקלות. לדוגמא בחודשים מאי ויוני בארה"ב, אחוז המאושפזים שלא חוסנו היה מעל 99 אחוזים.

    וריאנט הדלתא אינו הגורם העיקרי להופעת גל ההדבקות הנוכחי

    אנשים שמעריכים שהירידה ביעילות החיסון היא משמעותית מביאים שני הסברים אפשריים: הראשון גורס שהחיסון פחות יעיל נגד וריאנט הדלתא, והשני טוען שהחיסונים איבדו מיעילותם בשל הזמן שחלף ממתן החיסון.

    וריאנט הדלתא מייצר כמויות גבוהות יותר של RNA נגיפי בזמן קצר יותר מרגע הדבקה, מה שמקנה לו יתרון אבולוציוני על פני הווריאנטים האחרים, ולכן הוא עולה בשכיחותו באזורים שונים ברחבי העולם. הווריאנט מכיל מספר מוטציות בגן המקודד לחלבון הספייק - החלבון נגדו מתפתחת התגובה החיסונית במחוסנים וגם עיקר התגובה החיסונית של אלה שנדבקו בנגיף. לכן, נוגדנים שנוצרו בתגובה לחלבון המקורי (כפי שניתן בחיסון) נקשרים ומנטרלים את החלבון המוטנטי פחות טוב. הירידה ביכולת הקישור נראתה בהרבה מחקרים עד כה, אך בכולם הבדיקה נעשתה במבחנה בלבד, והירידה לא היתה משמעותית לעומת הווריאנטים הקודמים.

    דלתא הוא וריאנט עם יתרון אבולוציוני, אבל החיסון יעיל נגדו. נגיף הקורונה (צילום: Giphy)

    בנוסף, חשוב לזכור שהנוגדנים הם רק זרוע אחת מהזרועות של מערכת החיסון. מנתונים שהצטברו במספר מדינות יש ירידה ביעילות של החיסון של פייזר במניעת ההדבקה ואף במניעת המחלה הקשה, אולם על פי רוב הנתונים מהעולם - הירידה היא יחסית נמוכה (מ-90 עד 95 אחוזים במניעת הדבקה סימפטומטית בווריאנט האלפא ל-85 עד 90 בווריאנט הדלתא). למרות שיש שינוי ביעילות החיסון, לדעתי ווריאנט הדלתא אינו הגורם העיקרי להופעת גל ההדבקות הנוכחי.

    ירידה בכמות היחסית של הנוגדנים נצפת ככל שמתרחקים מזמן מתן החיסון. ירידה זו צפויה כיוון שמערכת החיסון שלנו אינה שומרת על רמת נוגדנים גבוהה לאורך זמן. במקום זה, מערכת החיסון שלנו שומרת על תאי זיכרון שיכולים להתעורר וייצר נוגדנים ספציפיים בחשיפה חוזרת. לכן ירידה טבעית ברמת הנוגדנים עשויה לאפשר הדבקה, אך לא לאפשר התפתחות מחלה קשה בעקבותיה. יתכן שזו הסיבה לכך שאנחנו רואים יותר מקרים של מאומתים מחוסנים, אבל זה צפוי, וסיכוי נמוך שיגרום לעומס על בתי החולים. בנוסף, ביולוגית לא סביר שיש ירידה פתאומית ביעילות החיסון אחרי מספר חודשים, וצפויה ירידה הדרגתית ביעילות זו כך שירידה כזו לא יכולה להיות הגורם המוביל את התפרצות הזו.

    לסיכום, החיסון יעיל ובטוח אבל לא ניתן לסמוך עליו כגורם יחיד בנטרול המגיפה. מתן מנה שלישית הוא פתרון לטווח קצר שעלול לפגוע במאמץ למיגור המגיפה, שכן הגורם האנושי הוא עדיין הגורם המוביל בעלייה בתחלואה. כל עוד המגיפה משתוללת בעולם (ללא חיסון שאר העולם, התחלואה לא תרד בצורה משמעותית), אנחנו נצטרך לשמור גם על כללים נוספים על מנת למנוע את התפשטות הנגיף. הכללים הם די פשוטים: כל מי שיכול שילך להתחסן, מסיכות בחללים סגורים, לשמור על הוראות הבידוד במקרים שצריך, ולהימנע ככל הניתן מהתכנסויות המוניות וטיסות לחו"ל. אם נשמור על הכללים הללו, נוכל לחזור לחיי שיגרה ולפתוח את שנת הלימודים כרגיל.

    דר' אורן קובילר הוא וירולוג ומרצה בכיר מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת תל אביב וחבר עמותת "מדעת"

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully