לא מעט אנשים מסתובבים בתקופה האחרונה עם אף סתום, אתם יודעים איך זה - עונות מעבר, אלרגיות, וירוסים, קורונה - לא חסרות סיבות. אבל לחלק מהם זה לא עניין זמני, והם סובלים מדלקת כרונית בסינוסים (Chronic rhinosinusitis). על פי ההערכות כ-11 אחוזים מהאוכלוסייה בארה"ב סובלים מהמצב הזה (שתסמיניו כוללים פרט לאף סתום תמידית גם כאבי ראש), ומחקר חדש מצביע על קשר בינו ובין שינוי בפעילות המוחית.
צוות המדענים שמאחורי המחקר הזה מקווים שעבודתם תסייע להסביר כמה מההשפעות האחרות שיש לדלקת הכרונית הזאת: קשיי ריכוז, התקפי דיכאון, הפרעות בשינה וסחרחורות.
מציאת קשר בין המחלה ובין העיבוד העצבי שמתרחש במקום אחר בגוף עשוי להיות חיוני להבנת המצב הכרוני, וגם למציאת טיפולים טובים ויעילים יותר עבורו. "זהו המחקר הראשון שמקשר בין דלקת כרונית בסינוסים עם שינויים נוירו-ביולוגיים" , אמר ד"ר אריה ג'פארי, מומחה אף אוזן גרון מאוניברסיטת וושינגטון.
"אנחנו יודעים ממחקרי עבר שהסיבה שאנשים עם דלקת סינוסים כרונית פונים לטיפול רפואי היא לא התסמינים של אף סתום או גודש, אלא משום שהמחלה משפיעה על האופן שבו הם מתנהלים בעולם. קשה להם לשמור על יעילות גבוהה, קשה להם לחשוב ולהתרכז, הם ישנים גרוע. זה משפיע בצורה נרחבת על איכות חייהם. כעת יש לנו ביד מנגנון משוער שמסביר את מה שאנחנו רואים מבחינה קלינית", הוסיף.
החוקרים התבססו על מאגר הנתונים של פרוייקט מדעי בשם Human Connectome Project ואיתרו 22 משתתפים שמתמודדים עם דלקת כרונית בסינוסים, ועוד 22 משתתפים ללא המצב הזה שהיוו קבוצת ביקורת. מידע מסריקות fMRI שנערכו להם שימש להשוואה בין זרימת הדם ופעילות הנוירונים במוחותיהם.
עוד בוואלה!
אצל המשתתפים עם דלקת בסינוסים זיהו החוקרים קישוריות נמוכה באזור במוח שאחראי על פיתרון בעיות וריכוז, קישוריות גבוהה ברשת ברירת המחדל (האזור במוח שאחראי על התבוננות פנימית, חלומות בהקיץ וכדומה) ותפקודיות נמוכה גם ברשת הבולטות (Salience network) - שמנהלת את התגובה לגירויים חיצוניים, תקשורת והתנהגות חברתית.
והחוקרים ציינו גם שההבדלים היו מובהקים יותר אצל משתתפי המחקר שהדלקת שלהם היתה חמורה יותר. כאשר מסתכלים על מכלול ההבדלים, התפקוד המוגבר או הלקוי בכל אחד מהאזורים הללו במוח עשוי להסביר את התסמינים שעליהם מדווחים האנשים שסובלים מהמצב הרפואי הזה.
עם זאת, 22 הנחקרים עם דלקת כרונית בסינוסים לא הראו סימנים להתדרדרות קוגניטיבית במבחנים שנערכו להם. היות שכולם היו צעירים יחסית (בני 22-35), החוקרים סבורים שהתדרדרות מסוג זה קורית בשלב מאוחר יותר בחייהם של הסובלים מהדלקת הכרונית, סברה שרק מחקר עוקבה ארוך טווח יוכל לאשש.
"התחושות הסובייקטיביות של ירידה בקשב, קשיי ריכוז או הפרעות בשינה, שחווים הסובלים מדלקת כרונית בסינוסים עשויות להיגרם מהשינויים באופן שבו אזורי המוח שאחראים על כל אחד מהתפקודים הללו, מתקשרים זה עם זה", אמרה ד"ר כריסטינה סימוניאן, מומחית אא"ג מאוניברסיטת הרווארד.
ניתוח לא תמיד עוזר
הטיפול בדלקת כרונית בסינוסים יכול להימשך מספר שנים, והמחלה מתבטאת בגלים, כאשר כל פעם מתעבות עוד יותר הרקמות בתוך הסינוסים. ניתוח עשוי להועיל לחלק מהאנשים, אך לעתים גם הוא אינו מצליח למנוע את חזרת התסמינים.
אף שהמחקר הנוכחי אינו מראה שדלקת בסינוסים גורמת באופן ישיר לשינויים בפעילות המוח, הוא כן מראה קשר הדוק מספיק בין שני הדברים כדי להצדיק את המשך המחקר באפיק הזה. מחקר עתידי שכזה יוכל למשל לבדוק האם וכיצד הפעילות המוחית משתנה לאחר שהחולה מקבל טיפול לדלקת הסינוסים.
לעת עתה, אומרים החוקרים, רופאים צריכים להיות מודעים למחירים המנטליים שהמצב הזה גובה ממי שסובלים ממנו. "הטיפול שאנחנו נותנים צריך לכוון לא רק להקלה על התסמין הפיזי המובהק ביותר, אלא לנטל הכללי שהמחלה גובה מהמטופל", סיכם ד"ר ג'פארי.