גמילה מחיתולים: 7 השאלות שהכי מטרידות הורים, והתשובות עליהן

תהליך הגמילה מחיתולים כמעט אף פעם לא נגמר ביום אחד, והוא עשוי להיות מאתגר גם עבור הילד וגם עבור ההורים שלו. אז איך עושים את זה נכון? הנה כל מה שאתם צריכים לדעת

קרן אור אורן
עונת הגמילה מחיתולים בעיצומה. ילד משתין בחוץ (צילום: ShutterStock)

המון הורים מנצלים את חופשת פסח מדי שנה כדי לגמול את ילדיהם מחיתולים, ומכיוון שמדובר בתהליך מאתגר, מדי פסח מצטברות המון שאלות של הורים על תהליך הגמילה. הנה השאלות שמעסיקות הורים במיוחד על גמילה מחיתולים, והתשובות עליהן.

עוד בוואלה!

המדריך המלא באמת לגמילה יעילה מחיתולים

לכתבה המלאה

1. יש תקופה מומלצת במיוחד לגמילה?

באופן כללי מומלץ להתחיל בתהליך גמילה בבית, במקום הבטוח של הילד, וחשוב לקחת בחשבון שההורים מוכנים ופנויים לליווי הנדרש מצידם. זו הסיבה שהורים רבים בוחרים את חופשת פסח או את חופשת הקיץ. רק כאשר הילד גמול בבית במשך מספר ימים, אפשר להעביר את התהליך גם לגן.

זכרו שהמטרה היא ללמד את הילד לקחת אחריות על מעשיו. בדרך, לא פעם, נפגש גם עם "פספוסים" שהם חלק מתהליך הלמידה. לדוגמא: לאחר שהילד חווה את התוצאה מכך שהחליט להתאפק (מדי) ולא לעזוב את המשחק באמצע, יש סיכוי סביר שבפעם הבאה שיהיה בסיטואציה דומה, הוא ידע להפיק לקחים. ואם לא, זה תפקידנו לתווך לו ולהסביר את חשיבות התגובה המהירה. חשוב ליצור סביבה מאפשרת, לעודד ולתמוך בילד בתהליך הלימוד הזה.

2. תהליך הגמילה חייב לבוא מהילד?

לא בהכרח. ככלל, תהליך הגמילה אינו חייב לבוא מהילד, אם כי לרוב זה עוזר מאוד ליעילות. כאשר נדרשת התערבות ודחיפה לכך מצד ההורים, חשוב להיות קשובים וערניים הן לשלב שבו נמצאים הילדים ביחס לגמילה והן לתגובות שלהם לשיח בנושא. רצוי לשאול ולברר עם הילד לגבי רצונו ולבדוק את רמת שיתוף הפעולה מצדו: "אני רואה שאתה עושה פיפי, תרצה לנסות בשירותים?", ולעודד: "אתה כזה בוגר ויודע להגיד כשיש לך צורך ללכת להתפנות".

3. איך יודעים שהילד מוכן לגמילה?

ילדים יכולים להתחיל בתהליך גמילה בין גיל שנה לשלוש, והמוכנות שלהם תלויה בכמה גורמים: ביכולות האישיות (בשלות), בסביבה (האם הסביבה תואמת ומאפשרת תהליך גמילה: שירותים, ישבנון, סיר) ובאווירה שאנו יוצרים סביב הנושא (כגון הבעת סבלנות או לחץ).

הילד מבקש לשבת על הסיר מיוזמתו? הוא כנראה מוכן. ילד על סיר (צילום: ShutterStock)

הנה כמה דוגמאות למקרים בהם אפשר להתחיל בתהליך הגמילה: הודעה של הילד על כך שעשה את צרכיו ובקשה להחליף לו חיתול; הבעת רצון הילד לעשות צרכים בשירותים, כולל סקרנות לגבי השירותים והתנהגות ההורים/ האחים בהם; ניסיון לשבת על האסלה / סיר / ישבנון; בקשה ללבוש תחתונים או להיות ללא חיתול.

4. האם שכשהילד "מוכן" הגמילה קורית ביום אחד?

לא. גמילה היא תהליך קבלת החלטות ויכולת שליטה של הילד בצרכיו. היכולת הינה אינדיבידואלית ומשתנה מילד לילד. לרוב תהליך הגמילה כשמו כן הוא - תהליך, ואינו קורא ביום אחד. ליווי ותמיכה נכונים מההורים והצוות החינוכי ייעל משמעותית את התהליך ויקצר אותו משמעותית.

5. האם עלינו להזכיר לילד/ה ללכת לשירותים כל כמה דקות?

לא. מטרת הגמילה היא העברת האחריות המלאה אל הילד על צרכיו. כאשר אנו מזכירים לו כל כמה דקות אנו גוזלים ממנו את יכולת ההבנה והקישור בין התחושות בגופו ליציאות. ובכך גם "חוסכים" ממנו את לקיחת האחריות והשליטה עליהם. אם אנחנו ממש חוששים לשטיח בסלון, או לריח במיטה, אפשר להציע לילד ללכת לשירותים ב"מעברים" כגון: כשקמים בבוקר, לפני שיוצאים מהבית (אם לזמן ממושך אפשר להסביר לאן הולכים ושלא יהיו שם שירותים ולכן כדאי לנסות עכשיו), בסיום הארוחה, לפני תחילת משחק חדש. כך אנו עוזרים להם לפתח הרגלים נכונים ובזמנים מתאימים.

6. ומה עושים כשזה פשוט לא הולך?

כאשר תהליך הגמילה אינו מתקדם לפי הציפיות, על ההורים להתאים עצמם לילד. כאשר הילד מתפקד כראוי בגן ולא בבית (או להפך), או כאשר הוא משתף פעולה עם הורה אחד ופחות עם הורה אחר, יש להימנע ממאבק כוח ולפעול לחיזוק ההתנהגות הרצויה בדרך הרכה. כלומר, עלינו לעודד ולשבח את הילד כאשר מצליח ופועל כמצופה "כל הכבוד, הצלחת להתאפק", "איזה יופי שהלכת לשירותים והספקת".

רצוי להמעיט במילים ולפעול באופן קונקרטי. ילד שעשה פיפי על הרצפה (צילום: ShutterStock)

כאשר הילד "מפספס" רצוי להמעיט במילים ולפעול באופן קונקרטי, פשוט לעזור לו להתנקות ולהחליף את הבגדים, עד כמה שניתן בכוחות עצמו. בכל מקרה, יש להימנע משיפוטיות, ביקורת וכעס, שכן אלו עלולים ליצור מאבק כוח ושליטה ביניכם ובין ילדכם ולפגוע בתהליך.

זכרו שבתהליך הגמילה מחיתולים, הדבר החשוב יותר - כמו בכל דבר הקשור בילדים שלנו - הוא היחסים. על כן עלינו לשמור על יחסים טובים ומיטיבים עם ילדנו ולהתייחס בכובד ראש לדרך שהם עוברים. אם הילד אינו מוכן או בשל מכל סיבה, עלינו לבדוק ולעבוד בגזרה שבה הוא צריך את העזרה. להבין האם מדובר בחוסר יכולת וצורך בלמידה, האם מדובר בפחד (לילדים רבים יש פחד מהאסלה, או מהעובדה שמשהו יוצא מתוך גופם), אולי בכלל מדובר בצורך בשליטה (התנהגותי). כך או כך היו קשובים וערניים והתאימו את העזרה, הליווי והתגובות.

7. זה נכון שאסור לחזור לשים חיתול אחרי שהוסר?

לא. אם התחלתם וגילתם שהילד בכלל לא בכיוון מבחינת בשלות, מוכנות ושיתוף הפעולה, החזירו את החיתול. עשו תהליך לקדם את השלבים שיקדמו את ילדכם לקראת התהליך האמיתי ורק אז נסו שנית. יחד עם זאת, אל תמהרו להשיב חיתול בגלל "פספוסים" של ילד שלגמרי בשל ובתוך התהליך, שכן זה עשוי ליצור בילד תחושת כישלון וחרדה.

זיכרו, תהליך גמילה אינו הצלחה או כישלון. מדובר בעוד שלב בתהליך הגדילה והתפתחות של הילדים, בזמנם ובשעתם. תהליך נכון מושתת על יחסי אמון ביכולת, העברת שליטה ואחריות לילד על פי יכולתו ורצונו. בתהליך נכון, הילד יוצא עם דימוי עצמי חיובי, ואז הוא יגיע בשל יותר לשלבים והאתגרים ההתפתחותיים הבאים.

קרן אור אורן היא אחראית הגיל הרך במכון אדלר

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully