חג החירות, חג האביב, חג המצות - שמות רבים לו לפסח ואחד נוסף (שאינו נמנה על השמות הרשמיים שלו) הוא חג הגמילה. שעת רצון ארורה שבה נפגשים חופשה כפויה בת שבוע של רוב ההורים עם ילדיהם, מזג אוויר ש(לרוב) מאפשר מעבר לבגדים נוחים יותר להחלפה, וקרבה אסטרטגית לסוף שנת הלימודים המסמנת אולי מעבר קרוב לגן עירייה (שאליו הילדים מצופים להגיע גמולים מחיתולים). אי לכך, תחת כל עץ רענן (שבצלו מתקיימת פינת יצירה ו/או פעילות לילדים שיכולה להעסיק אותם באחד מימי חופשת החג), תוכלו למצוא הורים מבועתים אוחזים בסיר, כשעל גבם תרמיל מתפקע מבגדים להחלפה ועליו תלויות בין 2 ל-20 שקיות פלסטיק המכילות בגדים מזוהמים בצואה/שתן/שניהם. מראה חגיגי ואביבי לכל הדעות.
לעתים תוכלו לחזות בהם גם מתחננים לפעוט סרבן שיעשה את צרכיו שלא בתחתוניו או לחילופין, אם הם ברי מזל, חוגגים בהפרזה עשיית צרכים במקום המיועד לכך (וגם ההגדרה הזאת היא גמישה מאוד וכוללת לא רק אסלות וסירים ניידים, כי אם גם עצים, שיחים, קני נמלים, צדי דרכים ועוד. בגדול כל עוד הם לא משתינים ישירות על אדם אחר - זה סבבה).
עוד בנושא:
איך תעזרו לילד שלכם להגמל מחיתולים גם בלילה?
סיר הסירים: 10 המכות של גמילה מחיתולים
הורים מספרים: מה עושים עם הציורים שהילד מביא מהגן?
אם אתם מתכננים לעשות את המובן מאליו ולנסות לגמול את ילדכם במהלך חופשת הפסח, המעט שאנחנו יכולים לעשות כדי להכין אתכם לגרוע מכל הוא לחלוק איתכם כמה סיפורי זוועה על גמילה, שאספנו מהורים אמיצים ולמודי קרבות (ותוצרי קרביים. סליחה, אין גבול למשחקי המילים שעולים בכתבה הזאת) החברים בקבוצת ההורים המרימה שלנו בפייסבוק "צרת רבים". כמו כן, מילה מהמערכת: הסיפורים שאתם עומדים לקרוא הם סיפורים קשים וקיצוניים, אין להסיק מכך שגם הגמילה של הילד שלכם תיקח פניה הזויה וקיצונית כזאת. בהחלט יכול להיות שהילד שלכם לא יעשה בושות חריגות בנסיבותיהן ובמימדיהן, אלא סתם - יחרבן בתחתונים כל יום במשך שנה וחצי בצורה הכי סטנדרטית שיש. נרגעתם? בואו נתחיל: