נושאים חמים

סיר הסירים: 10 המכות של גמילה מחיתולים

בתקופת האביב הרבה מאוד הורים עושים את מה שהכי מהפחיד אותם - גומלים מחיתולים. אז לרגל האירוע, אספנו בעבורכם את 10 המכות של ההורה הגומל, וגם כמה פתרונות

ילד עושה צרכים בסיר יחד עם בובת דובי (ShutterStock)
ברכות. הגעתם למועד הגמילה רשמי (אילוסטרציה: shutterstock)

אביב היא עונה נפלאה - הריח שנישא באוויר, ריח של פריחת הדרים, משכר במתיקותו והכל צבוע בצבעים של אור והתחלות חדשות. אבל עבור הורים רבים, ריחות הפריחה האלה תיכף יימהלו בריחות של קקי ופיפי, שכן אנחנו בליבה של עונת הגמילה מחיתולים.

לא סתם נבחר פסח להיות "מועד גמילה רשמי" - מזג האוויר שמתחמם מאפשר ללבוש בגדים קצרים וסנדלים, שמקלים מאד על הורדת והלבשת הבגדים כמו גם על החלפתם במקרים של פספוסים, בעונה הזו זה פחות מטריד אם הילד רטוב קצת, ויש הזדמנות להיות ימים ממושכים עם הילד וללוות אותו בתהליך.

עוד בהורה מלווה:
חוסך שבטו: איך אתם מענישים את הילדים שלכם?
למה ילדים כל הזמן אומרים קקי? ועוד שאלות שהורים מתים לשאול
מעשה אבות: כמה דברים שחשוב לומר על אבהות בשנת 2017

לא תמיד הגמילה עוברת במהירות ובקלות, ובמיוחד לכבוד פסח ריכזתי עבורכם את מכות הגמילה הידועות, שאילו נחתו על פרעה, בטוח היה משחרר את עם ישראל מהר מכפי שתכנן.

ההתלבטות בין סיר לשירותים

המכה הראשונה היא הצורך להחליט אם גומלים את הילד בשירותים או בסיר. לכל אחד מהם יש יתרונות וחסרונות, ובתקופת הגמילה ניתן למצוא פרלמנטים של הורים הדנים ביניהם בלהט על הסוגיה ומתקשים להחליט. היתרון באסלה היא שאין צורך אחר כך לבצע עוד מעבר. מצד שני סיר הוא נייד קטן וידידותי. לעיתים ישנם ילדים שנלחצים מהישיבה על האסלה כיוון שהמרחב שלה גדול יותר מהישבן והרגליים תלויות באוויר ויש ילדים שחוששים ליפול פנימה.

גמילה מחיתולים (ShutterStock)
שימו את הסיר בשירותים, לא מול הטלוויזיה (אילוסטרציה: shutetrstock)

שתי הבחירות ראויות ומקובלות, אבל חשוב לשים לב: אם משתמשים בשירותים, יש להשתמש בישבנון, שמקטין את מרחב האסלה ותומך ברגליים או במקטין אסלה ושרפרף יציב. אם אתם מחליטים על סיר - קחו אותו ואת הילד לשירותים מפני שחשוב ללמד את הילד שיש מקום ספציפי לעשיית הצרכים ולא עושים אותם בכל מקום שבא לו בבית.

פספוסים

המכה השנייה היא פספוסים בכל הבית. הילד עובר מחדר לחדר, והורה טרוט עיניים אוחז במגבונים ובסמרטוט רצפה ועוקב אחריו כנץ. זה הזמן לכסות את הספות היקרות ולהרים את השטיחים, או לחילופין דווקא לפרוש את השטיח שקיבלתם מחמותכם לחתונה ותיעבתם מהרגע הראשון. יש סיכוי טוב שלא תהיה ברירה ותצטרכו להיפטר ממנו.

הסבירו לילד כי ברגע שהוא מרגיש צורך לעשות פיפי או קקי, עליו לרוץ לסיר או לשירותים ולעשות שם את צרכיו. בהתחלה הוא כנראה יפספס. הסבירו לו שזה לא נורא ועודדו אותו להמשיך ולנסות עד שיצליח. זכרו שגם אתם וגם הוא צריכים לגלות סבלנות רבה, מפני שתהליך הגמילה כולל בתוכו פספוסים רבים. אל תשדרו מסרים של ייאוש או אכזבה מהילד.

חרדת קקי

המכה השלישית היא חרדת קקי - ילדים רבים מפתחים פחד לעשות קקי בשירותים. הקקי נתפס בעיניהם כחלק מגופם והמחשבה על כך שחלק מהגוף שלהם יוצא החוצה ונופל לשירותים ובעצם הולך לאיבוד מעוררת בהם חרדה. אם הקקי יכול לצאת להם מהגוף, ליפול ולהיעלם, מי יודע מה עוד יכול ליפול להם מהגוף. יש ילדים שנלחצים מהרעש של נפילת הקקי לשירותים, או מהתזת המים כשהקקי פוגע במי השירותים. כתוצאה מהחרדה הזו הילדים מסרבים לעשות קקי, בוכים וצועקים ויש המבקשים חיתול כדי לעשות בו את הקקי.

ילד בוכה (ShutterStock)
אמא'לה, קקי (אילוסטרציה: shutetrstock)

חשוב להיות אמפטיים ומבינים לקושי ולחשוב על פתרונות יצירתיים. למשל בסיר זה פחות מפחיד מהשירותים, או לרפד את השירותים בנייר טואלט או בנייר נצמד ככה שהקקי לא יפול לתוך האסלה, ואט אט להוריד את הריפוד למטה. אל תענו לדרישה לתת חיתול משום שאז התהליך עלול להסתבך ולילד ייקח זמן רב מאד עד שיסכים להיפרד מהחיתול הזה.

עצירות

המכה הרביעית היא עצירות, שהילד מפתח כתוצאה מחרדת הקקי. הילד חושש לעשות את צרכיו בשירותים ומתחיל להתאפק. ההתאפקות נמשכת ואתם מגלים שהילד לא ביקר בשירותים כבר שלושה-ארבעה ימים. במקביל הוא נהיה לחוץ, כועס, עצבני, מתוסכל וכאוב ומרבה לבכות. אתם והוא נלחצים יחד ומתחיל מחול שדים סביב הנושא וקריאות רמות של "לך לשירותים, לשירותים, לך!" מלוות את החיים בבית. כשהילד כבר עושה קקי, הוא קשה ומכאיב לו, הפחד מתעצם, הילד סוגר שוב, והעצירות נמשכת.

מאד חשוב לא לאפשר לילד לפתח עצירות. הנה כמה דרכים לעזור ביציאות בצורה טבעית:

- שזיפים מושרים במים מרככים את הקקי ויכולים לחסוך את התהליך שבו ההתאפקות גורמת לקקי להתקשות וכמובן להכאיב.

- לאכול יותר פירות וירקות - כמה שיותר ועם הקליפה אם אפשר, סלק עושה פלאים אך חשוב לזכור ולא להיבהל שהוא עושה פיפי וקקי אדומים

- גם יוגורטים ביו, לחם מחיטה מלאה, שמן זית, עגבניות ומיץ עגבניות יכולים לעזור במניעת עצירות.

- כדאי לשלב פעילות גופנית יומיומית עם הילד ולהקפיד על שתיית מים מרובה.

- אם התזונה אינה עוזרת אפשר לפנות לטיפול תרופתי ולהשתמש בנורמלקס, אבילאק או שמן פרפין.

סתימת השירותים בנייר טואלט

המכה החמישית היא סתימת השירותים בנייר טואלט. הילד, במסגרת ההתיידדות שלו עם השירותים ועם כל הקונספט הזה שנקרא "גמילה", מפתח חיבה מיוחדת לנייר הטואלט ואתם עלולים לגלות שהוא נגמר לכם בקצב מסחרר. זה לא שהילד מנגב לעצמו ביעילות אחרי כל עשיה מוצלחת בשירותים, זה פשוט כי הוא מוקסם מהחוויה התחושתית של משיכת הנייר, קריעתו, זריקתו למים וההתבוננות בו צף לו במעמקים. פה ההורה נקרע - מצד אחד הילד מתיידד עם התהליך, מצד שני - סתימה.

מה עושים? מאחר וילדינו, גאונים מוכשרים ככל שיהיו, עדיין לא יודעים האם נייר הטואלט הוא שלם וחדש ורק יצא מהשקית או שהוא כבר משומש וכמעט נגמר, דאגו שבשלב הזה הגליל יהיה על סף סיום כך שעם כל ההתלהבות של הילד מממנו, הוא לא יוכל לזרוק כמות גדולה של נייר בכל פעם.

ילדה יושבת על סיר עם מכנסיים ארוכים וגרביים (ShutterStock)
לא חייבים להישאר בבית (אילוסטרציה: shutetrstock

עוצר יציאות מהבית

באופן כללי ההמלצה היא שלצורך הגמילה יש לפנות סופשבוע שבו לא מחויבים ביציאה מהבית וניתן להתרכז בתהליך ולחזק ולהעצים את הילד על הצלחותיו, מבלי להילחץ מהפספוסים. יש האומרים שאחריו כדאי ליצור תקופה של שבועיים-שלושה רגועים, שבהן תמעיטו בנסיעות או ביציאות מחוץ לבית, עד התבססות הגמילה.

עם זאת, אי אפשר להישאר בבית ללא הפסקה ויש צורך לצאת, לעיתים לנסיעות קצרות: לים, לסבתא, לפיקניק, ולעיתים לנסיעות ארוכות: לנופש בצימר, לחופשה באילת או לטוס לחו"ל. בעיניי לא נכון להתייחס לגמילה כאל תהליך נפרד מהחיים, המצריך התייחסות מלאת יראת קודש, אלא חלק אינטגרלי מחיי המשפחה. ככל שהילד יבין שאין עניין מיוחד סביב הגמילה שלו, ושהגמילה אינה מהווה גורם שמלחיץ את ההורים או משבש את חיי הבית, כך הגמילה תזרום טוב יותר ובקלות רבה יותר, ללא כניסה למאבקי כוח מיותרים.

עשרות "יש לי פיפי" לפני השינה

המכה השביעית אינה פוסחת על אף בית גומל. הילד, טרם הליכתו לישון, קורא לכם שיש לו פיפי ועושה את זה שוב ושוב ושוב ושוב. ההורים מבולבלים, מצד אחד זו תחילת התהליך וחשוב ללמד את הילד להיות קשוב לגופו ולאיתותים שהוא משדר, ומצד שני, לא יתכן שיש לילד פיפי גם בפעם המאה שהוא קם מהמיטה. יש פה שילוב של אי הכרת הגוף והאיתותים שלו על ידי הילד מחד, התלהבות גדולה מכל נושא השירותים מאידך, וההבנה שכך הוא דוחה את זמן השינה ומבלה עוד זמן עם ההורים מהצד השלישי.

הגדירו יחד עם הילד את טקס השינה שנכון לו, ושיכלול דברים נעימים ושקטים עבורו כמו סיפור או מוזיקה רגועה והגדירו את כללי ההליכה לשירותים. מותר לצאת מהמיטה לשירותים פעמיים ואז כבר לא קמים יותר כי כבר גמרנו את כל הפיפי שלנו לעכשיו.

הרטבה בלילה

המכה השמינית היא הרטבת הלילה. הילד כבר נגמל יפה ביום אבל בלילה ממשיך להרטיב וההורים מבולבלים ולא בטוחים מה לעשות. גמילת לילה שונה מגמילת יום. בניגוד לפרידה המודעת מהחיתול ביום, גמילה מחיתולים בלילה היא תהליך טבעי של הבשלה פיזיולוגית של המערכת. הרטבת לילה היא שחרור בלתי רצוני של שתן בזמן שינה. היא נובעת מאי בשלות של מערכת הרפלקסים, המפקחת על השליטה בשלפוחית השתן ואי הפרשת הורמון adh שאחראי על התכווצות כלי הדם בשלפוחית. אם הילד מרטיב ברוב הלילות, ומעולם לא נגמל בלילה, סימן שאכן המערכת שלו עדיין אינה בשלה.

ילד ישן (ShutterStock)
קמים למצעים לחים? (אילוסטרציה: shutetrstock)

האינדיקציה לגמילת לילה היא שהילד קם חמישה בקרים רצופים עם חיתול יבש. ואין זה קשור לשאלה האם הערתם אותו בלילה או לא וכמה שתה לפני השינה. יכול להיות פער בין גמילת היום לגמילת הלילה- של ימים, שבועות, חודשים ואף שנה ויותר. רבים מהילדים נגמלים מהרטבת לילה בגיל שלוש עד חמש ולפעמים מאוחר יותר. כ10 עד 20 אחוזים מבני החמש עדיין מרטיבים במיטה באופן קבוע, וכ-20 אחוזים מהילדים – באופן חלקי. מומלץ להיוועץ עם מומחה כאשר הילד בן 4.5-5 ולא נגמל עדיין בלילה.

רגרסיות שונות

המכה התשיעית בגמילה היא רגרסיות שונות שמתפתחות אצל הילד במהלך התהליך. זה יכול להיות נסיגות בתהליך הגמילה עצמו, שהן טבעיות ושכיחות אך תמיד מפתיעות וגורמות לבלבול ולעצבנות. הן יכולות לקרות כמסר מהילד להוריו: אוקיי, הבנתי, עשיתי, הצלחתי, אני יודע, ועכשיו התעייפתי ואני רוצה לחזור קצת להיות תינוקי. ברוב המקרים, אם נחזק את הילד ונעודד אותו הוא יחזור להרגלי הגמילה שרכש, כי מרבית הילדים כן רוצים לגדול ולהיות שייכים לעולם הגדולים. אלו יכולות להיות גם רגרסיות בתחומים אחרים.

תהליך הגמילה כמו כל תהליך של שינוי משמעותי גם אצלנו המבוגרים, מחייב החזקה רגשית גבוהה מצד הילד, ומאחר והוא משקיע את מלא מרצו הרגשי וההתנהגותי בגמילה, יכולים להופיע קשיים במקומות אחרים כגון קשיי אכילה, קשיי שינה, חרדת נטישה, בכיינות רבה ותוקפנות. קבלו אותם בהבנה ובסבלנות, הם יסתדרו.

תחתונים לחים

המכה העשירית - תחתונים לחים כל הזמן. הילד סופסוף גמול והאושר גדול, אבל לפעמים כשהוא שקוע במשחק הוא מסרב לעצור וללכת לשירותים ואז בורח לו פיפי. לפעמים הוא רץ לשירותים ברגע האחרון והתחתון רק לח, ולעיתים הוא מרטיב את עצמו. אומנם מבחינה פיזיולוגית, טווח הזמן להתאפקות הולך וגדל, אבל מבחינה רגשית הילד מתקשה לעיתים קרובות להפסיק את פעילותו: לעצור משחק או את הצפייה בסרט כדי ללכת לשירותים. ההבנה הזו שמשהו יעצור ויחכה לי עד שאחזור, או הבגרות הרגשית להסכים שמשהו ימשיך בלעדיי כשאני עושה הפסקה וזה לא נורא, או היכולת להסכין עם המחשבה שאני אפסיד את הצעצוע שלי לילד אחר בזמן שאני בשירותים - כל אלו הן יכולות שקשות מאד לילד הצעיר.

מדובר בקושי נורמלי לחלוטין המהווה חלק מגמילה תקינה. אם רואים שהילד שקוע במשחק זמן ממושך, אפשר להציע לו להתפנות ולהבטיח לו שנשמור עבורו את הצעצוע, או שנעצור את הסרט עד שישוב מהשירותים. הילד צריך לדעת ברמת ודאות גבוהה שאם הבטחנו לו את זה, אכן כך יקרה.