בסרטון: שיעור קצר באבהות מודרנית
בואו נדבר קצת על אבות. מי שעסוק בתחום ההורות, וגם מי שרק אוהב לקרוא מאמרים בתחום, יודע שהרבה מאוד מחקרים בוחנים לעומק את נושא האימהות ואת הקשר של האם עם תינוקה. לעומת זאת, העיסוק באב כדמות הורית העומדת בפני עצמה, מועט באופן יחסי. כאשר מוזכר האב בספרות המקצועית הוא מוצג לרוב כדמות המסייעת להתפתחות הילד בלבד, או בהתייחס להעדרו, והמשמעות הרגשית של היעדרות זו. גם באגדות הילדים מוזכר האב כדמות שולית, לרוב כדמות חסרת אונים, הנשלטת על ידי אישה דומיננטית, כמו למשל בסינדרלה ובשלגיה.
אבל המציאות היא אחרת לגמרי, ולאבות תפקיד מכריע בחיי ילדיהם. זה נכון לגבי האבות שלנו, המבוגרים יותר, וגם לגבי האבות שמגדלים ילדים ממש עכשיו. גברים צעירים שמגיעים אלי לקליניקה כמעט תמיד מתארים את הקשר עם אביהם בהתרגשות. הם יכולים לספר על היעדרותו של אביהם מחייהם או על נוכחות כואבת, ומגבילה שלו, וגם על קשר חם, קרוב ומשמעותי עם אביהם. האב יכול להיות בחיים או שאולי כבר מת, אך ניכר שנוכחותו בחיי בנו מאוד משמעותית. לעיתים קרובות הם מדברים על הדמיון בינם לבין אביהם, ועל מה הם כן או לא לקחו ממנו אל תוך ההורות שלהם.
עוד בהורה מלווה:
אתם חייבים להפסיק להגיד לילדים שלכם ש"לא קרה כלום"
שלא יפחידו אתכם: מה באמת קורה בתוך הגנים הפרטיים?
אסור לריב ליד הילדים? קלישאות ההורות שכדאי שתשכחו
גם הילדים שלנו חווים את דמות האב בצורה מאוד משמעותית. חלוקת התפקידים בין ההורים שהייתה נהוגה בעבר הולכת ונפרמת לטובת הדדיות ושיתוף פעולה בגידול הילדים. מאד משמח לראות כיום מגמה של אבא אחר, שונה מהאב שהיה לו. אבות מעורבים, שלהיות כאלו זה חלק חשוב מתפיסת עולמם וממערך הצפיות שלהם מעצמם. גם מבנה התא המשפחתי משתנה, יש הרבה יותר גברים המגדלים כיום ילדים בלי אישה לצדם, כגון אבות גרושים במשמורת משותפת וחד מיניים, המתמודדים כל יום עם משימות ההורות המורכבות לבדם. כל השינויים האלו מזמינים אותנו לבדוק את תפקיד האב בחיי ילדיו בכלל ובחיי בנו בפרט.
לאבא שלי יש סולם: תפקיד האבא בגיל הרך
מחקרים מראים שכבר מגיל חודש, דפוסי האינטראקציה בין אב לתינוק יציבים ושונים מאלו של התינוק עם האם. על פי מחקרים, היכולת של ילדים לתת שם לתמונות של אבות מקדימה בכמה חודשים את היכולת לתת שם לתמונות של אימהות.
הקשר החזק בין האב לילדיו קיים תמיד, והוא חזק אף יותר כשמודבר בבנים. לאב יש השפעה גדולה על בריאותו הנפשית ועל יציבותו של בנו הצעיר, על יחסו לעצמו ועל עמדותיו כלפי אחרים. הילד הצעיר מחפש דמות להזדהות איתה, להפנים אותה לתוכו וללמוד ממנה מיהו ומה מצופה ממנו, ומחפש באופן טבעי את האב בן מינו. ממנה ילמד כל מה שהוא יודע על "להיות גבר", ויטמיע את זה, יחד עם מאפייני אישיותו הספציפית, עמוק בתוכו. כאשר הוא אינו מוצא דמות אב זמינה, שמוכנה להיות מודל עבורו, נוצר אצלו שבר פנימי והוא יחפש דמויות גבריות דומיננטיות אחרות בסביבתו על מנת להזדהות איתם.
מחקרים מוכיחים כי אבות שמעורבים בחיי ילדיהם ומעניקים להם את תחושת הביטחון והחוויה ש"אבא נמצא שם" מצליחים ליצור אצל ילדיהם תחושה אבהית יציבה.
חלון וראי: תפקיד האבא בגיל ההתבגרות
אנו נוהגים לחשוב על גיל ההתבגרות כגיל בו הנערים מעבירים את כובד המשקל מהוריהם לחברת בני גילם. זה אומנם נכון, אבל נערים צריכים גם לארגן מחדש את תפקידו של האב בחייהם. הם זקוקים ליכולת "להרוס" אותו, מתוך שהם יודעים שאביהם חזק מספיק כדי לעמוד בכך ושהקשר ביניהם יציב מספיק לעבור טלטלה כזו. המתבגר יוצא לחפש מיהו אביו עבורו, כבנאדם ולא רק כ"אבא", הוא בודק עד כמה הוא דומה לאביו, גם דרך השאיפה לא להידמות לו כלל, והוא בודק מהי מהות הקשר ביניהם, עד כמה הוא יכול לשוחח עם אביו, האם יש ביניהם תחומי עניין משותפים וכדומה.
מחקר משנת 2006 גילה כי ככל שהאב היה שותף מעורב וראה את הבן כמרכזי בחייו, הוא גם היה יותר שבע רצון מאבהותו. דבר זה מראה, שגם האב וגם הבן זקוקים מאוד להכיר זה את זה מקרוב. אבל הבעיה היא, שהמפגש בין האב, שנמצא לרוב באזור גיל 40 ומחפש להבין מיהו כיום ומהי גבריותו, לבין הבן המתבגר, הוא מפגש לא פשוט וטעון לעיתים קרובות. המתבגר מביט באביו ורוצה להתרחק ממנו עד כמה שניתן, והאב רוצה להתרחק גם הוא מהנעורים המתפרצים ותחושת הרעננות, ששונה מאד מתחושותיו כיום אל עצמו. הניגוד הגדול בין גילו של הנער, וכל מה שעוד טמון בעתידו וצפוי לקרות לו, לעומת היכן שהאב נמצא כיום עלול להכאיב מאד ולגרום לריחוק ולמריבות סוערות.
אם האב לא היה נוכח בחיי בנו עד לגיל ההתבגרות, עלול הנער המתבגר להתפרץ באיבה, במרירות ובתסכול כלפי אביו ולמנוע מהקשר ביניהם להתפתח. כמו כן, אם גיל ההתבגרות היה עבור ההורה עצמו גיל קשה, המפגש עם בנו המתבגר יהיה לו קשה יותר להתמודדות, מפני שהוא יעמת אותו עם זיכרונותיו וחוויותיו מאותו גיל קשה.
יחד עם זאת, ישנה חשיבות גדולה לכך שהאב יהווה דמות שנמצאת שם עבור הנער המתבגר, גם אם לא תמיד הוא מסכים עם מעשיו. בעוד בנות בגיל ההתבגרות מחליפות את דמות האב בבני זוגם ובכך ממשיכות לקבל "עוגן גברי", בנים נוטים יותר להישען על דמות אב כדמות מפתח בחייהם.
שיעורי בית
אז מה אתה יכול לעשות כאב על מנת לשפר את מערכת היחסים עם בנך?
עלייך להבין ולכבד את העובדה שלבנך יש מזג שונה ואישיות נבדלת משלך. קבל את בנך כמובחן ממך - יש לו רצונות, העדפות וטעם שונה משלך. גם אם אינך אוהב את הבחירות שלו חשוב שתכבד את יכולתו לקחת אותן ותהיה שם עבורו.
נכון, החיים עמוסים בעבודה, במטלות ובדברים שצריך לעשות ובכל זאת חשוב שתדבר עם בנך בכל יום. הקדש זמן הקשבה למחשבותיו ולרגשותיו, לא מהמקום המחנך והמתקן אלא מהמקום המתעניין, האמפתי והמכיל. ילד שמתאמצים להיות איתו ולהקשיב לו ירגיש שווה וראוי ויהיה בעל בטחון עצמי.
למד מה מעניין את בנך ונסה להיות שותף לעולמו, גם אם אינך מתחבר באופן ספונטני לתחומי העניין האלו.
חשוב שתספר לבנך עלייך ועל עולמך, ושלא תישאר נעלם וסודי בפניו. הדבר יכול ליצור חיבור, קרבה והבנה טובה יותר של בנך אותך ואת המניעים לפעולותייך.
אהבה מרגישים בגוף, בטח בגילאים הצעירים. בטא את אהבתך במגע פיזי עם בנך, לעיתים קרובות ככל שאתה יכול. אם קשה לך מול נשיקות, חיבוקים, שימת יד על הכתף וסתם התגוששויות נעימות יעשו את המלאכה. בן שאביו חיבק, החזיק ונגע בו, יפתח רגשות חמים וחיוביים כלפי עצמו ויגדל להיות גבר חם ואוהב כלפי ילדיו.
ספרים מומלצים בנושא יחסי ילד-אב:
אבא עושה בושות/ מאיר שלו
נחש כמה אני אוהב אותך/ סם מקברתני
אבא שלי/ אנתוני בראון
אבא אתה אוהב אותי?/ ברברה מ. ג'וסי
אוף, גוזל- יחסי אבות ומתבגרים/ עלי כץ
אינטליגנציה אבהית/ עלי כץ