איזה סגנון שחייה שורף הכי הרבה קלוריות?

לשחייה אין מגבלת גיל או יכולת: ילדים קטנים, קשישים, נשים בהיריון או אחרי לידה, מתאמנים המתאוששים מפציעות - כולם יכולים לשפר את המצב הרפואי שלהם. השחייה משפיעה באופן חיובי על לחץ הדם, הכולסטרול, מערכת העצבים, ביצועי הלב, מסת השריר, כימיית הדם ועוד. עבור חלק מהאנשים יש בה גם פן מדידטיבי שמסייע להם לשחרר לחצים.

שחייה היא כמו הליכה או ריצה, רק קלה ומשוחררת יותר, והכי חשוב: היא אינה מפעילה עומס על הגוף ועל המפרקים. משום שהמשקל הסגולי של המים הוא 1 ושל גוף האדם הוא 0.99, מספיקה פעולה קטנה שלנו כדי לצוף. והיא גם שורפת קלוריות. כמה בדיוק? זה כבר תלוי בכם. וליתר דיוק, במשקל ובקצב השחייה שלכם.

חוקרים מאוניברסיטת הרווארד בדקו כמה קלוריות שורפים סגנונות השחייה השונים. הם בדקו מספר סגנונות שחייה נפוצים במשך 30 דקות ובהתייחס לשלושה משקלי גוף: 56 ק"ג, 70 ק"ג ו-84 ק"ג:

• שחייה באופן כללי (בלי סגנון כלשהו) - 180-266 קלוריות בחצי שעה
• שחיית גב - 240-355 קלוריות בחצי שעה
• שחיית חזה - 300-444 קלוריות בחצי שעה
• שחיית חתירה / חופשי -330-488 קלוריות בחצי שעה
• שחיית פרפר - 330-488 קלוריות בחצי שעה

אבל רגע לפני שאתם משתחלים לבגד הים שלכם, כדאי להקדיש מחשבה לסגנון השחייה שיתאים לכם ביותר וגם - איזה מהם הכי מחטב?

שחיית החזה עושה שימוש במספר קבוצות שרירים: שרירי ידיים, שרירי חזה, שרירי הרגליים והמקרבים. סגנון זה הוא גם המורכב ביותר מבחינה קואורדינטיבית. הוא עובד על חגורת הכתפיים אך מעמיס מאוד על מפרקי הצוואר והברכיים. הבעיה עם הסגנון הזה הוא שבזמן פתיחת הידיים במים, השוחה אמור להרים את הראש מעל המים. הרמה זו יחד עם פתיחת הידיים חשובות אמנם לחיזוק חגורת הכתפיים, אולם הן יוצרות קשת מסוכנת בגב ולחץ על הצוואר ועל הגב התחתון. לכן, מומלץ לשלב שחיית חזה עם סגנונות נוספים כדי ליהנות מהיתרונות שלה, אך מבלי לשלם את מחיר החסרונות.

סגנון זה נחשב לסגנון "הבריא" ביותר משום שסגנון זה עובד על כל השרירים בגוף, כולל שרירי הבטן. אחד היתרונות שלו הוא שכל נתיבי האוויר נותרים פתוחים במהלכו, הגוף מתחזק והצוואר והגב שומרים על מנח ישר. לכן מבוגרים רבים נוהגים לשחות אותו והוא מומלץ גם לאנשים המחלימים מניתוחים שונים. סגנון זה מתאים לאנשים שמעוניינים בשחייה כתחליף לפעילות אירובית קלאסית (כמו ריצה והליכה) כאשר יש בעיית רקע כמו כאבי צוואר, עמוד שדרה וכדומה.

בגרסה האידיאלית מומלץ להניע יד אחרי יד (בתנועה א-סימטרית) ולהזיז את הרגליים בסגנון חתירה - אז הצוואר נשאר ישר והגוף נוטה ימינה ושמאלה. סגנון זה מחזק מאוד את שרירי הליבה, הגב והרגליים.

החסרון של שיטה זו הוא שאם בחרתם בסגנון גב קלאסי, שבו הרגליים נעות כמו בסגנון חזה והידיים עובדות ביחד, עלול להיווצר לחץ על הגב התחתון ועל הצוואר.

אחד הסגנונות המוכרים והפופולאריים. הוא מזכיר ריצה, משום שהוא מהיר ואירובי. בסגנון זה הידיים חותכות את המים אך חשוב להקפיד לא לשבור את קו הזרימה של הגוף. כדי להימנע מתנועה חדה של הצוואר לשאיפת האוויר, הנשימה מתבצעת על ידי גלגול הגוף הצדה (ולא רק הצוואר) בסיוע הזרוע ושרירי הבטן.

אחת הטעויות הנפוצות בסגנון זה הוא שהגוף שוקע יותר מדי ולכן כדי לנשום מוציאים את הראש בשימוש הצוואר, דבר שעלול לגרום לכאבי צוואר וגב תחתון. לכן, מומלץ ללמוד או לעבור הדרכה מתאימה לפני שמתחילים לשחות בסגנון זה. השרירים שעובדים במהלך שחיית חתירה הם: השריר הרחב גבי, שמבצע יחד עם הכתף את פעולת גריפת המים ומביא את היד למרכז הגוף מהנקודה הרחוקה ביותר, גלגול הגוף ימינה ושמאלה גורם לעבודה של שרירי הליבה, היד האחורית פעילה מאוד, שרירי העכוז, הרגליים ושריר הירך הארבע ראשי. יתרון נוסף של סגנון זה הוא הגמשה של מפרק הקרסול.

שלום חתוכה הוא מנהל הבריכות במרכז הספורט של אוניברסיטת תל אביב