בעשורים האחרונים ישנה עליה מתמדת בכמות האנשים עם אלרגיה ועל פי ההערכות כרבע מהאוכלוסייה סובלת מהמצב עם צפי לעליה נוספת בשנים הבאות. מחקרים שונים בשנים האחרונות מצביעים על קשר ישיר בין הרגלי חיים היגייניים, בעיקר בתקופת הילדות, לבין הסיכוי לפתח אלרגיות בגיל הבגרות.
אחת הסיבות לעלייה בשכיחותן של מחלות האלרגיה נובעת משינויים שהתרחשו באוכלוסייה בעקבות אימוץ אורח חיים מודרני ו"נקי". על פי "תיאורית ההיגיינה", ילדים שגדלו בסביבה היגיינית יותר, לדוגמא ילדים עירוניים, ילדים שגדלו במשפחות קטנות ללא בעלי חיים או נכנסו בגיל מאוחר למעון, נוטים לפתח מחלות אלרגיות באופן מובהק בהשוואה לילדים שגדלו בקיבוץ או מושב או נכנסו בגיל מוקדם למעונות יום.
למה זה קורה דווקא באביב?
בחודשי האביב ותחילת הקיץ אנו נחשפים לאלרגנים רבים באוויר, אבקנים של צמחים ועצים שונים המרחפים באוויר ויוצרים תופעות אלרגיות שונות, ביניהן גירוי עורי וקשיים בנשימה.
אותם אלרגנים הם למעשה מבנים חלבוניים מורכבים של אותם צמחים ועצים, שמטרתם להגיע כמה שיותר רחוק לשם הפריה עצמית. הם נישאים ברוח למרחקים גדולים וחודרים לכל מקום. באבקנים של הצמחים/עצים מצוי חומר הנקרא אלרגן החודר לדרכי הנשימה, וכאשר הוא בא במגע עם מערכת החיסון של אדם אלרגי, תאי מערכת החיסון מייצרים נוגדנים מסוג IGE. כשנוגדנים אלה באים במגע עם האלרגן הם גורמים לשורה של תהליכים, ביניהם הפרשה בגוף של חומר הנקרא היסטמין.
היסטמין גורם לתופעה אלרגית המתבטאת בנזלת מימית, התעטשויות, שיעול טורדני, דמעות, גרד בעיניים וכן לקוצר נשימה וצפצופים. לכל אחד מהרגישים לאבקנים מידת רגישות שונה. יש לזכור כי האלרגיה יכולה להתפתח עם השנים וגם להשתנות בחומרתה. יש כאלה שהאלרגיה תבוא לידי ביטוי רק בעיניים ותגרום להם בעונת האביב לדלקת של לחמיות העין, ויש אחרים שרגישותם כה גבוהה שהיא מגיעה עד להתקפי אסתמה ואפילו התפתחות של בעיות עור ותפרחות.
אל תפספס
עונת האביב מביאה עמה לא רק פריחה שבעטייה ישנם אבקנים הנישאים באוויר, אלא גם "פריחה" של יצור קטן שנח לו בארון: קרדית אבק הבית. יצור מקרוסקופי זה נוטה להפוך להיות דומיננטי עת שאנו מאווררים את ארונות הבגדים ומחליפים בין בגדי החורף לקיץ. התסמינים של קרדית האבק הם אותם תסמינים של אלרגיה.
כיצד מאבחנים אלרגיה?
האבחון הרשמי לאלרגיה על סוגיה השונים נעשה אצל רופא מומחה לאלרגיה בדרכים הבאות:
1. אלרגיה לנשאפים, כגון אבקנים של עצים, צמחים, עשבים, שערות חתול, שערות כלב וקרדית אבק הבית. ניתן לאבחן באמצעות תבחיני עור, לרוב מגיל 5 ומעלה. התבחינים מתבצעים על ידי טפטוף טיפה מהאלרגן על האמה ודקירה שטחית של הטיפה. תגובה נחשבת חיובית אם במקום הדקירה מתפתחת נפיחות ואודם מקומי.
2. בדיקת דם לנוגדנים ספציפיים שמספקת תוצאות דומות לתבחיני העור.
איך מטפלים?
הטיפול הבסיסי באלרגיה הינו מניעתי, ורצוי שיכלול הפחתה של מגע עם האלרגנים הנשאפים. זה לא קל בעיקר משום שהאבקנים נישאים באוויר. במקרה של קרדית האבק, יש להקפיד על כיבוס בגדים ומצעים היוצאים מהארון, ניגוב אבק ושאיבתו באופן תדיר יותר, שימוש במסנן אוויר בחדרים והימנעות מרביצה על שטיחים.
טיפול תרופתי וחיסונים
הטיפול התרופתי כולל תרופות אנטי היסטמיניות הנוגדות את פעולות ההיסטמין. טיפול זה בטוח גם למבוגרים וגם לילדים, כמעט ללא תופעות לוואי, אך הוא דורש התאמת מינון נכונה.
בנוסף, רצוי לשלב טיפול מקומי באף באמצעות תרסיס וטיפות עיניים. במידה שהתסמינים מלווים בקוצר נשימה, יכלול הטיפול משאפים ואינהלציות בהתאם לצורך ועל פי המלצת הרופא המטפל. כאמור, לפני כל טיפול יש להתייעץ עם רופא מומחה.
חשוב להקפיד על הטיפול גם בתקופת הקורונה, בעיקר מטופלים עם נזלת ואסטמה אלרגית כרונית עם טיפול מונע, וכמובן במידה שיש החמרה, לפנות לרופא ולא לחשוש לצאת מהבית לטיפול רפואי.
במידה שמניעה וטיפול תרופתי אינם עוזרים, קיימת האפשרות למתן חיסונים נגד גורמי האלרגיה כבר בגילאי 5 - 6. לאחר זיהוי האלרגן על ידי תבחיני עור, ניתן להתחיל במתן החיסונים. החיסון ניתן בזרוע על ידי זריקות תת-עוריות של תמציות המכילות את האלרגנים השונים להם רגיש המטופל במטרה לחסנו מפני האלרגיה. בהדרגה מעלים את הריכוז בתמציות, ובמקביל יורדת תכיפות ההזרקה, כך שממצב התחלתי של זריקה אחת בשבוע מגיע המטופל לשלב בו יקבל זריקה אחת לחודש. ריכוז התמציות עולה בהדרגה והשיפור באלרגיה צפוי להתרחש רק לאחר מספר חודשים. אי לכך, מומלץ להמשיך בטיפול לפחות שלוש שנים על מנת להגיע לאפקט מקסימאלי. כיום, חיסון לקרדית אבק הבית קיים גם בכדורים עם יעילות זהה לזריקה. ניתן לקחת כדור אחד ליום ולהגיע לביקורת רפואית אחת ל- 3 חודשים, פתרון נוח בפרט בתקופת הקורונה.
ד"ר ורד שיכטר-קונפינו, מנהלת השירות לאימונולוגיה ולאלרגולוגיה, המרכז הרפואי הלל יפה