עד לפני שנה, כמעט כל הורה התחבט והתלבט בינו לבין עצמו לאיזה מינון של מסכים להגביל את ילדיו. ואז באה הקורונה, וכל החיים עברו להתנהל מול ודרך המסך. את השעות הבודדות במהלך היום שבהן היתה לנו ודאות שהילדים שלנו לא מבלים מול מסכים - השעות שלהם במסגרת החינוכית - החליפו הלימודים בזום. ואלה הצטרפו לשעות הפנאי שממילא נוטות למגנט את הילדים שלנו למסכים למיניהם, כל אחד בהתאם לגילו.
הילדים עצמם אמנם לא נוטים כל כך להתלונן על כאבי גב או צוואר כמו מבוגרים, אבל ההורים שלהם בהחלט שמו לב לאיזו שפיפות קומה או שינוי ביציבה אצל חלקם, מספרת ענת רשף אלדן, סגנית מנהלת השירות לפיזיותרפיה בבית החולים הלל יפה בחדרה.
לדבריה, במקרה של ילדים ישנה חשיבות לסוג המסך שהם נמצאים מולו. ילדים ומתבגרים במיוחד, מבלים הרבה משעות המסך שלהם מול טלפונים ניידים. "הרבה ילדים עושים אפילו את שיעורי הזום מהטלפון הנייד וזה מאוד מאמץ גם את העיניים וגם את השרירים של הגב והצוואר", אומרת רשף אלדן. לדבריה, גם בתוך קטגוריית המסכים יש טובים יותר וטובים פחות: "חד משמעית עדיף שהם יהיו במחשב או בטלוויזיה".
היא ממליצה להביט בילדים שלכם כשהם לומדים או משחקים מול המסך ולבחון את היציבה שלהם - שימו לב במיוחד למנח הצוואר, שלא יהיה שמוט. "חשוב להקפיד על יציבה תמוכה שתאפשר לצוואר להיות במנח נייטרלי ולא כפוף. גם בלימודים וגם בשעות הפנאי, אם הם בנייד - כדאי לקנות מעמד לטלפון הנייד כדי שיהיה מולם בגובה העיניים והם לא ירכינו את הראש אליו".
בזמן למידה מהבית, אומרת רשף אלדן, יש להתאים את סביבת הלימודים של הילדים לצרכים ולמידות שלהם. "הקפידו להושיב אותם בסביבה מוארת, שקטה, עם מסך בגובה העיניים, כיסא עם משענת גב שמותאמת לגובה הילד, ואם צריך הציבו גם שרפרף מתחת לשולחן כדי שהרגליים יהיו מונחות בצורה יציבה". עוד דגש חשוב הוא לייצר להם הפסקות יזומות בסוף כל שיעור, או בכל 45 דקות שבהן הם יצאו מתנוחת ישיבה ויתנועעו.
אל תפספס
אם אתם מרגישים שמשהו ביציבה של הילדים שלכם כבר נהיה שפוף מעט ואתם רוצים לחזק ולשפר אותה - תנו להם זמן להיות פעילים. "ילדים צריכים להיות אקטיביים כל יום לפחות 60 דקות. הם צריכים להיות בחוץ", אומרת רשף אלדן. לדבריה הפעילויות המומלצות ביותר עבור יציבה של ילדים הן ספורט ומשחקים שמערבים פלג גוף עליון: "ספורט אתגרי כמו מתקני נינג'ה למיניהם, משחקי כדור, מתח - כל מה שיחזק את הגב העליון, שנחלש בישיבה ממושכת".
כל זה נכון לא רק לילדים בגיל בית הספר אלא גם לילדים קטנים יותר, שלא נדרשו השנה ללמידה בזום אמנם, אבל גם הם הפחיתו מאוד את רמת הפעילות שלהם עקב הסגרים והמגבלות השונות. "גם בגיל הרך, גילאי 3-6 חשובה מאוד הפעילות הגופנית וחשוב במיוחד להוציא אותם, שיהיו בחוץ כמה שיותר. פעילות גופנית ותנועה חשובות לבניית מסת שריר, כוח שריר, צפיפות עצם - וכל אלה חשובים כבר מהגיל הרך", מדגישה רשף אלדן.
הקפדה על שגרה של תנועה ופעילות גופנית מספקת עבור הילדים, בפרט באוויר הפתוח, תתרום לבריאות הכללית שלהם וגם לשיפור היציבה, אומרת רשף אלדן, אך במידה שיש ילדים שמתלוננים על כאבים ספציפיים בצוואר או בגב, כדאי לפנות להתייעצות עם איש מקצוע מתחום הפיזיותרפיה להדרכה, אימון נכון ותרגילים מתאימים.