מדענים עוקבים בחשש אחר מגמות התחלואה באחת המחלות שרובנו סברנו שהשארנו מזמן מאחור - דיפתריה. לאחרונה מדווח על שינויים שחלו בגנום של החיידק שגורם למחלה, שהופכים אותו לעמיד יותר בפני מספר סוגים של אנטיביוטיקה ועלולים להוביל גם לעמידות שלו בפני החיסון.
דיפתריה (בעברית: אסכרה או קרמת) היא מחלה מדבקת מאוד שהמחולל שלה הוא חיידק בשם Corynebacterium diphtheriae שמפריש רעלנים בגוף. הזיהום מתרחש לרוב בריריות המוקוס באף בלוע ובגרון, וגורם לתסמינים של חום גבוה וכאב גרון. אבל לזיהום בחיידק הזה ובעיקר הרעלנים שהוא מפריש יש סיכון יחסית גבוה לסיבוכים כמו דלקת בשריר הלב, דלקת בעצבים, בעיות בכליות ושיבושים בקרישת הדם. וללא טיפול מתאים, דיפתריה יכולה להיות גם קטלנית.
הרפואה המודרנית - ובעיקר מבצעי חיסון - הובילו לכך שהמחלה כמעט ומוגרה בעשורים האחרונים. בשנת 2016 למשל, דווחו 7,097 מקרים של דיפתריה ברחבי העולם, ירידה דרמטית בהשוואה ל-100,000 מקרים בשנת 1980. אולם מדענים כיום מביעים חשש רציני מכך שההישג הזה חומק לנו מבין האצבעות. בישראל לא תועד מקרה של דיפתריה מאז שנת 2000 והחיסון נגד המחלה כלול בחיסוני השגרה (במסגרת החיסון המחומש) שניתנים לילדים בשנת חייהם הראשונה בטיפת חלב ובעוד חיסונים בהמשך החיים (יחד עם חיסון טטנוס בגיוס לצה"ל, יחד עם חיסון השעלת לנשים בהיריון וכו').
דגימות שניטלו מחולים בתקופה האחרונה מצביעות על שינויים גנטיים במבנה של החיידק שגורם לדיפתריה, והתוצאה של השינויים הללו היא עמידות לתרופות אנטיביוטיות שונות. המדענים סבורים גם שהשינויים הללו עשויים בהמשך לסייע לחיידק לחמוק מהמנגנון היעיל של החיסון נגד דיפתריה.
דגל אדום בקיימברידג'
מי שהרימו דגל אדום בעניין הזה הם מדענים מאוניברסיטת קיימברידג' בבריטניה, שמאמרם פורסם בכתב העת Nature Communications. במסגרת המחקר שלהם הם ניתחו למעלה מ-500 דגימות של חיידק הדיפתריה שניטלו מ-16 ארצות ושטחים גיאוגרפיים שונים ברחבי העולם ונאספו לאורך 122 השנים האחרונות, ובכלל זה תת-קבוצה של דגימות מהודו, שבה נרשמו מחצית ממקרי הדיפתריה המתועדים בשנת 2018.
המחקר שלהם זיהה גם כמה שינויים גנטיים מטרידים: עיקר הנזק של המחלה נגרם מהרעלן המופרש על ידי החיידק. הרעלן הזה מקודד בגנום של הנגיף על גן שנקרא the tox gene והוא גם היעד שאותו תוקף החיסון. בדגימות שניתחו החוקרים מקיימברידג' הם הצליחו לזהות 18 וריאנטים שונים של גן הרעלן, רבים מהם עשויים לשנות גם את המבנה של הרעלן עצמו. אם השינויים הללו יימשכו ויוסיפו להתרחש, המבנה של הרעלן עשוי להשתנות במידה כה משמעותית עד שהחיסון נגדו כבר לא יהיה יעיל.
"אף שהנתונים שלנו לא מצביעים עדיין על כך שהחיסון שנמצא כעת בשימוש לא יהיה יעיל נגד השינויים, העובדה שאנחנו רואים גידול בלתי פוסק בווריאנטים של גן הרעלן מאותתת על כך שיש להעריך מחדש על בסיס קבוע את הטיפולים התרופתיים והחיסון שמתמקדים בתקיפת הגן הזה", אמר פרופ' גורדון דוגאן, מהמכון לתרפיה אימונולוגית ומחלות מדבקות באוניברסיטת קיימברידג' ומי שחיבר את המחקר הזה.
עוד בוואלה!
בחולי דיפתריה ניתן כיום לטפל בעזרת כמה סוגים של אנטיביוטיקה, אלא שלמרבה הצער השינויים שאיתרו החוקרים בגנום של החיידק שגורם למחלה מצביעים על כך שהטיפולים הללו לא יהיו אפשריים יותר בעתיד הקרוב. במחקר הם זיהו שגנים שמבטאים עמידות לאנטיביוטיקה הפכו יותר ויותר נפוצים בגנום של החיידק. מקטעי גנום של החיידק שנמצאו בדגימות שנלקחו מחולים בעשור האחרון (2010-2019) הראו את המספר הגבוה ביותר של גנים עמידים לאנטיביוטיקה פר גנום - ממוצע גבוה פי 4 ממספר הגנים הללו שאותרו בדגימות משנות ה-90.
"החיידק מתחיל לפתח עמידות אפילו לתרופות אנטיביוטיות שלא משמשות כיום לטיפול בדיפתריה. כנראה שיש כאן עוד גורמים שהשפיעו על השינויים האלה, כמו למשל מקרים של חולים א-סימפטומטיים או חשיפה למגוון רחב של סוגי אנטיביוטיקה שמשמשים לטיפול במחלות אחרות", הסביר הדוקטורנט רוברט וויל, שהשתתף במחקר.
גם הקורונה אשמה
וגם למגיפת הקורונה (איך לא) יש חלק בהחרפה של בעיית הדיפתריה, בעקיפין לפחות. ארגון הבריאות העולמי מעריך שכ-117 מיליון בני אדם ברחבי העולם יפספסו חיסונים למחלות ניתנות למניעה, כמו דיפתריה, חצבת ועוד, עקב משבר הקורונה העולמי. בהתחשב בכך שמגמת התחלואה בדיפתריה נמצאת גם כך בעלייה בשנים האחרונות, מגיפת הקורונה עשויה להיות עוד מכשול בהתמודדות עם עצירת ההתפשטות של הדיפתריה.
"אסור לנו להוריד את העיניים מהמטרה, במקרה של דיפתריה, אחרת אנחנו מסתכנים בכך שהיא תהפוך שוב להיות איום גלובלי, ויכול להיות שהפעם נראה גרסה משודרגת ומשוכללת שלה", אמר עוד אחד מהחוקרים, ד"ר אנקור מוטרג'ה מאוניברסיטת קיימברידג'.