מזה שנים מדענים וחוקרים מנסים לרדת לעומקו של הסיכון הפוטנציאלי שטמון בכימיקלים שמצויים בצעצועי הפלסטיק של ילדים. כעת, מחקר ענק וחובק עולם מגלה עד כמה הסיכון הזה נפוץ.
במסגרת מחקר בינלאומי, חוקרים ניתחו את ההרכב הכימי של צעצועים ויצרו אומדן של מידת החשיפה של בני אדם לחומרים אלו. הם זיהו יותר ממאה "כימיקלים מדאיגים" בצעצועי פלסטיק, שעשויים לדבריהם, להוות איום לא מבוטל על בריאותם של ילדים.
"מתוך 419 כימיקלים שזיהינו בחומרי פלסטיק קשיחים, רכים ודמויי קצף שנמצאים בשימוש בתעשיית צעצועי הילדים גילינו 126 חומרים שעלולים לסכן את בריאותם של ילדים, בין אם משום שהם מסרטנים או שהם עלולים לגרום לנזק אחר, שאינו סרטני. בהם 31 חומרי פלסטיק, 18 חומרים עמידים לאש ו-8 חומרי ריח", הסביר פטר פאנטקה, חוקר קיימות מאוניברסיטת דנמרק.
החוקרים הסבירו כי בעוד שבחלק ממדינות העולם קיימים חוקים ורגולציות הנוגעים לשימוש בכימיקלים בעלי פוטנציאל רעיל בצעצועי פלסטיק, אין תקן בינלאומי אחיד שמסדיר זאת וכי המצב כיום אינו אוסר בצורה חדה מספיק על השימוש הנרחב בכימיקלים שעלולים להיות מזיקים לילדים במוצרים אלה.
"התקנות הקיימות מתמקדות בכימיקלים ספציפיים (כמו פתלאטים, חומרים חסיני אש המכילים ברום ומתכות כבדות, למשל), ולרוב אינן מכסות את הטווח הרחב של כימיקלים שמצויים בצעצועי פלסטיק", כתבו החוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Environment International. "בנוסף, ישנם חומרים רעילים אסורים שעדיין נוכחים בצעצועי פלסטיק אפילו במדינות שבהן יש רגולציה, למשל במקרים של צעצועים שעשויים בפלסטיק ממוחזר שלעתים מגיע ממדינות שבהן אין פיקוח על הנושא".
עוד בוואלה!
כדי להאיר זרקור על היקפה של הבעיה החוקרים הרכיבו רשימה של המרכיבים הכימיים של החומרים שמשמשים לייצור צעצועי ילדים - מידע שאינו מונגש בדרך כלל על ידי יצרני הצעצועים, אך כבר הופיע ונותח במספר חקירות מדעיות בעבר. החוקרים איחדו מידע מ-25 מחקרים שעברו ביקורת עמיתים ועסקו בהערכת הסיכונים שנובעים מחשיפה לחומרים הללו, בהתבסס על האופן שבו משחקים עם הצעצוע. פאנטקה ועמיתיו יצרו רשימה של כימיקלים מדאיגים, ודירגו אותם.
התחליפים רעילים בעצמם
"שילבנו את ההרכב המדווח של חומרי הצעצועים, מאפייני החומר ודפוסי השימוש בצעצועים - כמו כמה זמן בממוצע ילדים משחקים עם צעצוע מסויים, האם זה משהו שאפשר להכניס לפה, וחישבנו גם כמה צעצועים בערך יש בבית ממוצע שבו יש ילדים", הסביר אחד החוקרים. את הנתונים שאספו הזינו החוקרים למודלים שיצרו כדי לאמוד את מידת החשיפה של ילדים לחומרים ואת רף המינימום של החשיפה לחומרים שמתחתיו אין סיכון משמעותי לבריאות הילד.
מבין 126 הכימיקלים הבעייתיים שזיהו החוקרים, 27 כבר נמצאים ברשימות החומרים המפוקחים או האסורים בכמה ממדינות העולם (ועם זאת, עדיין נמצאו בצעצועים שנבדקו במחקר). בנוסף, זיהו החוקרים 17 חומרים אחרים שגם אותם הגדירו כ"מדאיגים" ואינם מופיעים באף אחת מרשימות החומרים המפוקחים או חוקי הרגולציה בנוגע לשימוש בהם בייצורם של צעצועי פלסטיק. לדבריהם, חומרים אלה עשויים להיות מסוכנים באותה מידה כמו החומרים שכבר מצויים תחת רגולציה.
חלק מהחומרים הללו נכנסו לשימוש בתעשייה כתחליפים לחומרים אחרים שהוגדרו מסוכנים או מסרטנים, אך כעת מתברר שגם הם בעצמם מסוכנים. חומרים נוספים שזוהו במחקר הוגדרו על ידי החוקרים כבעלי פוטנציאל להזיק לבריאות, אך נמצאו ברמות נמוכות יחסית או שמסיבות שונות לא ניתן היה לכמת את מידת הסיכון שנובעת מהחשיפה אליהם.
החוקרים ממליצים לייסד תנאי סף מקסימליים של תכולת הכימיקלים שזוהו במחקרם, שישמשו לקביעת התכולה המירבית שיכולה להיות לכימיקלים הללו בצעצועים המיועדים לילדים, וכך לייצר תקינה אחידה שתגשר על פערי הרגולציה שקיימים כיום במדינות שונות ברחבי העולם. הם מקווים שמקבלי ההחלטות בממשלות השונות יאמצו את תנאי הסף שהם יצרו על פי חישוביהם, אבל עד שזה יקרה, ישנו עוד סוג של מקבלי החלטות שיכולים ליישם כבר עכשיו את המסקנות שעולות מהמחקר הזה - הורים.
תפסיקו להקיף ילדים בצעצועי פלסטיק
ההמלצה הפשוטה ביותר שיש לחוקרים עבור הורים לילדים היא להפסיק להקיף אותם בצעצועי פלסטיק. על פי חלק מהנתונים שנאספו במחקר, ילדים במדינות המערב צוברים בממוצע 18.3 קילוגרמים של צעצועי פלסטיק מדי שנה. ואנחנו רק עכשיו מתחילים להבין מה מסת הפלסטיק הזאת באמת מכילה בתוכה.
"הדרך הכי טובה להפחית את החשיפה לכימיקלים בעייתיים בצעצועי פלסטיק היא להקטין את מספר הצעצועים החדשים שנכנסים הביתה מדי שנה. צעד זה נתמך גם על ידי מחקר אחר שמצא כי איכות המשחק של ילדים מושפעת באופן שלילי משפע הצעצועים הזמין לו וכי כמות קטנה יותר של צעצועים מסייעת לפעוטות להתמקד בצורה טובה יותר במשחק ולהפעיל יותר יצירתיות", כתבו החוקרים.