"אני מרגיש לבד": הילדים שלא חזרו לביה"ס מדברים על הקושי

הם קמים בבוקר ישר לזום, לומדים לבד מול המסך ומנסים לשמור על איזשהו קשר חברתי דרך הריבועים השחורים של המצלמות הכבויות. 7 בני נוער שיושבים בבית מתחילת הקורונה סיפרו לנו בכנות ובמילים שלהם איך עברה עליהם השנה הזאת

23/02/2021
בווידאו: במחאה על אי חזרתם לבית הספר תלמידי כיתות ז'-י' לומדים בקניון (צילום: רוני כנפו)

מומחים רבים כבר הזהירו מהנזק שעלול להיגרם לילדים בגלל אי החזרה למסגרות והורים רבים מתריעים שהם רואים את הילדים שלהם קמלים בבית כבר קרוב לשנה, אבל מה עובר על בני הנוער - אלה בכיתות ז'-י', שלא הלכו בצורה סדירה לבית הספר כבר קרוב לשנה? איך מתמודדים הילדים האלה עם השעות הרבות שהם נאלצים להעביר מול המסכים, הבידוד החברתי והעובדה שהם תמיד נשארים אחרונים לחזור, אפילו אחרי הקניונים?

ביקשנו משבעה ילדים בכיתות הללו שיספרו לנו את הצד שלהם. ככה זה נשמע:

עוד בוואלה!

אסירי קורונה: מה יקרה לילדים ששוב לא חוזרים לבית הספר?

לכתבה המלאה

גל שוורץ, 12, תלמידת כיתה ז' מנס ציונה

גל שוורץ(צילום: באדיבות המצולמים)

איך נראתה השנה האחרונה? בעיקר מול המסך, כשאני לא מכירה את כל הילדים. השנה עליתי לחטיבה וזו השנה הראשונה שלי. אני בקושי מכירה את בית הספר, הייתי שם רק כמה פעמים בודדות. יש לי בכיתה שתי בנות שאני מכירה מלפני כן אבל חוץ מהן אני לא מכירה שם אף אחד. אני מנסה כמה שאני יכולה להכיר חברים דרך הזום ולהתחבר לילדים. זה בעיקר לימודים מול המחשב, זה לא מרגיש לי שאני עם חברים. זה קשה, אבל התרגלתי כבר, או אני מנסה לפחות. אני ממש רוצה לחזור כבר לביה"ס.

איך נראה סדר היום שלך? אני קמה, מתארגנת וישר מתיישבת מול הזומים. יש לי שיעורים מ-8:30 עד 13:30 אחרי זה יש שיעורי בית, מבחנים שצריך להתכונן אליהם - הרבה זמן מול המחשב. בזמן הסגר פחות נפגשתי עם חברות, אבל כשאין סגר לפעמים נפגשת עם חברות משנים קודמות, כי בביה"ס החדש אני עוד לא מכירה מספיק. בשביל ההורים שלי זו שגרה רגילה, הם בעבודה כל יום לפעמים עד מאוחר. אמא שלי מכינה לנו אוכל ואנחנו מחממים ואוכלים לבד צהריים.

מתי את הולכת לישון? בין 23:00-00:00.

יש משהו טוב במצב הזה? אני חושבת שלפני הקורונה הייתי בהרבה חוגים וכל יום הייתי הולכת מביה"ס ישר לחוג. הייתי הרבה פחות בבית. עכשיו יש לי יותר זמן למנוחה ויותר זמן פנוי.

מה הכי קשה? אני לא רואה כל כך חברים ולא יוצא לי לחוות את החטיבה כמו כל ילד לפני הקורונה, אז אני מפספסת את ההיכרות עם הילדים והמורות בביה"ס החדש.

פותחת מצלמה בזום? יש שיעורים שכן ויש שלא. משתדלת כמה שיותר לפתוח, אבל לפעמים אין חשק ולא נעים. לפעמים המורים מכריחים לפתוח מצלמה.

איתי שוורץ, 15, תלמיד כיתה ט' מנס ציונה

איתי שוורץ תלמיד כיתה ט מבי"ס פארק המדע בנס ציונה(צילום: באדיבות המצולמים)

איך נראתה השנה האחרונה? זה היה קצר, אבל גם ממש ארוך. היה לי הרבה יותר קשה מבחינת הלימודים, זה לא אותו הדבר. אתה צריך להשקיע הרבה יותר מעצמך, הלמידה הרבה יותר עצמאית וגם הציונים לא אותם ציונים כי אתה צריך ממש להשקיע וזה לא תמיד פשוט. מבחינה חברתית אני בסדר, כל עוד לא היה סגר המשכתי להיפגש עם החברים הטובים שלי. ברור שלא כמו בבית ספר שאתה רואה את כולם כל יום ופוגש הרבה יותר ילדים, אבל לא הייתי לבד. כל העניין הזה טיפה מאכזב. למה אנחנו שונים? אם מחזירים ללימודים, תחזירו גם אותנו - מה אנחנו שונים מכיתה ד'? לקחתם כמה שכבות והשארתם אותן בבית. זה טיפה מבאס. אני אישית מעדיף לחזור ללמוד בכיתה.

איך נראה סדר היום שלך? קם, שוטף פנים, מצחצח שיניים ומתיישב מול המסך. השיעורים בזום מתחילים ב-8:30 ונמשכים עד 13:30 או 14:30, עם הפסקה אחת או שתיים. אחר כך אני משחק קצת במחשב, עושה אימונים: יוצא לריצה או עושה אימוני כוח, ובערב לפעמים נפגש עם חברים, תלוי אם יש סגר. כשהיה סגר היה לי יותר קשה.

מתי אתה הולך לישון? 1:30 בלילה.

יש משהו טוב במצב הזה? יש לי יותר שליטה על סדר היום שלי. זה גם יכול להיות לכיוון טוב שאתה יותר עצמאי ומסדר לעצמך את הדברים. הלימודים יותר קשים בצורה עצמאית, אבל אם מתרגלים אז זה יכול להיות גם יותר קל.

מה הכי קשה? ברור לי שהייתי לומד הרבה יותר אם הייתי בכיתה ולא מהבית. וגם הייתי רואה יותר חברים.

פותח מצלמה בזום? לפעמים כן, לפעמים לא.

עומר פנד ינאי, 15, תלמיד כיתה ט' ממזכרת בתיה

עומד פנד ינאי תלמיד כיתה ט בבי"ס קשת במזכרת בתיה(צילום: באדיבות המצולמים)

איך נראתה השנה האחרונה? בלי לשקר, עברה עלי שנה לא טובה מבחינה לימודית. לא הצלחתי לממש את הפוטנציאל שאני יכול כתלמיד. הלמידה בבית גרמה לי ללמידה פחות טובה, קשה לי להקשיב בשיעורים. ואחת הסיבות זה שאני כל הזמן לבד בבית. זה מאוד אירוני שכשהייתי בבית ספר רציתי ללמוד בבית, ועכשיו אני בבית ורוצה ללמוד בבית ספר. היתה לי השנה ירידה בציונים. הייתי תלמיד טוב מאוד ועכשיו אני פחות, אני לא חושב שאני מצליח ללמוד את החומר כמו שצריך. מבחינה חברתית זה לא שהחברים שלי אחרים, אבל הפגישות שלנו אחרות. גם כשאנחנו נפגשים אני עם מסיכה וזה מרגיש מרוחק.

איך נראה סדר היום שלך? לא טוב. אני קם ב-9:15-9:30, רבע שעה לפני שמתחיל השיעור. בזמן השיעור אני על המיטה, אני לא פותח מצלמה. אני מתחבר אבל אני לא ממש מקשיב, בעיקר כדי שלא יסמנו לי היעדרות. השיעורים נמשכים עד 13:30, לפעמים יותר מאוחר, תלוי מתי השיעור הראשון מתחיל. ההורים שלי עובדים מהבית, אבל אני מרגיש כאילו אני לבד. בעיקרון אני כל היום בחדר שלי ויוצא רק כשאני רוצה לאכול משהו. בשאר היום אני אני מנסה כמה שיותר לצאת ולהיפגש עם חברים, או שאני עושה שיעורי בית, או שאני פשוט נשאר במיטה ומתעסק עם המסכים והמכשירים האלקטרוניים שלי.

מתי אתה הולך לישון? זה משתנה. לפעמים ב-23:00 ולפעמים ב-3:00

יש משהו טוב במצב הזה? היתרון בתקופה הזאת זה שלמדתי להעריך כל דבר קטן - כל פגישה עם חברים משמחת אותי, פעם לקחתי את זה כמובן מאליו ועכשיו זה אחד הדברים שיותר חשובים לי. גם חופשות משפחתיות אני מעריך יותר.

מה הכי קשה? כל ההגבלות שיש וזה שאנחנו לא לומדים יחד. כילד או כאדם אתה צריך חברה ואנשים כדי להצליח וכדי לא להרגיש לבד.

פותח מצלמה בזום? תלוי בשיעור. אם זה שיעור שאני אוהב, כמו מדעים, אני פותח מצלמה. אבל בשיעור ספרות או בשיעורים שאני פחות מתעניין, אני לא פותח מצלמה.

עילי שם טוב, 13.5, תלמיד כיתה ח' בתל אביב

עילי שם טוב(צילום: באדיבות המצולמים)

איך נראתה השנה האחרונה? חזרתי לארץ בדצמבר 2019, אחרי שגרתי עם המשפחה כמה שנים בסן פרנסיסקו שבארה"ב. התחלתי ללמוד בבית ספר חדש ואחרי כמה חודשים הקורונה התחילה. הלימודים חזרו במאי, שוב לכמה שבועות, שבהם הספקנו ללמוד בקפסולות, 3 שעות ביום, כמה פעמים בשבוע. בסגר השלישי חזרנו ללמוד בזום, ויש מפגשים של כמה שעות בשבוע בחוץ במסגרת בית הספר.

איך נראה סדר היום שלך? ב-8:30 אנחנו מתחילים ללמוד בזום עד 13:30. חמישה ימים בשבוע. אחרי זה אוכל צהריים, עושה חוג של "נוער שוחר מדע" בזום, שיעורים פרטיים לפעמים והרבה אקס בוקס. חוץ מזה קצת הליכות בחוץ וכשיש מזג אוויר חם אז אני עושה סאפ.

מתי אתה הולך לישון? הולך לישון יותר מאוחר מיום לימודים רגיל. במקום 21:00-22:00, אז עכשיו נרדם ב-23:00.

יש משהו טוב במצב הזה? שאני לא צריך לנסוע באוטובוס לבית הספר ולקום מוקדם. חוץ מזה ההורים פה לידי אז הם יכולים לעזור במידה ואני צריך.

מה הכי קשה? הרבה יותר קשה ללמוד ולהתרכז בזום. אני לומד צרפתית למשל וזה קשה מאוד ללמוד דרך הזום. חוץ מזה הפן החברתי הוא קשה, במיוחד שעברתי לכיתה חדשה השנה ואני לא מכיר את התלמידים בכיתה. כשאנחנו נפגשים במסגרת הבית ספר לכמה שעות, אנחנו משחקים כדורגל ומכירים וזה כיף.

פותח מצלמה בזום? פותח תמיד

הילה חזות, 15, תלמידת כיתה ט' בירושלים, גרה בענתות

הילה חזות תלמידת כיתה ט בבי"ס רנה קסין בירושלים(צילום: באדיבות המצולמים)

איך נראתה השנה האחרונה? מוזרה מאוד. כל התקופה הזאת היא קצת קשה גם עם זה שלא הולכים לבית הספר וגם עם המחלה הזאת שהגיעה אלינו ככה, זה גם מפחיד. מבחינה חברתית זה קשה כי אין את המקום שנפגשים בו. בגיל שלנו אנחנו צריכים מאוד את החברה, זה חלק מאוד חשוב בחיים שלנו. אני חדשה בביה"ס ואני לא מכירה כמעט את השכבה שלי, הצלחתי להכיר קצת מהזומים, אבל זה לא משהו שהוא ממש חברות. זה מבאס כי אם החזירו חלק מהתלמידים אז אני מאמינה שיכולים להחזיר גם אותנו. וזה חשוב לנו גם לימודית וגם חברתית. מבחינת הלימודים יש מקצועות שהשתפרתי בהם דווקא, כי הכנסתי את עצמי לזון כזה של להשקיע יותר. אני לא נותנת לעצמי ליפול למצב של התדרדרות בגלל הלמידה בבית, אני מנסה להעלות את עצמי, אבל הרבה יותר כיף ללמוד ביחד.

איך נראה סדר היום שלך? השיעורים מתחילים ב-8:00, אז אני קמה ב-7:00 ומתארגנת לשיעור כמו שהייתי מתארגנת לבית ספר, מכינה לי כל מה שצריך, נכנסת למחשב ויושבת מול השולחן. אני לא מרשה לעצמי לשבת על המיטה בשיעורים. אני לומדת עד 13:00 ובחלק מהימים עד 15:00 ואחר כך מנסה להעסיק את עצמי עם כל מיני דברים - אימונים, שיעורי משחק שאני לומדת בסטודיו דיגיטלי. אני פחות נפגשת עם חברים בגלל העניין של הקורונה וגם לא תמיד כולן יכולות להיפגש, אבל מדי פעם כן נפגשות. זה בעיקר מפגשים עם חברות מביה"ס הקודם ומהיישוב שלי.

מתי את הולכת לישון? 22:30-23:00.

יש משהו טוב במצב הזה? היתרון בלימודים מהבית זה שאנחנו רואים עוד צדדים שלא הכרנו בעצמנו - זה דורש יותר בגרות ואחריות ואנחנו לומדים על עצמנו דברים חדשים.

מה הכי קשה? הכי קשה זה מהבחינה החברתית, וגם הפחד מהקורונה. כל התקופה הזאת מפחידה ומלחיצה.

פותחת מצלמה בזום? כן, תמיד. אני מקפידה על זה.

אלה אילוז, 14, תלמידת כיתה ט' במזכרת בתיה

אלה אילוז תלמידת כיתה ט בבי"ס קשת במזכרת בתיה(צילום: באדיבות המצולמים)

איך נראתה השנה האחרונה? אני מצליחה להסתדר בזום ומרגישה שאני כן מצליחה ללמוד ולהקשיב בשיעורים, למרות שאני רואה את המורים רק במסכים ושומעת אותם ברמקולים, ולפעמים יש בעיות של תקלות אינטרנט שהשיעור יכול לא לעבוד בגלל זה. בסך הכל עברה לי השנה בסדר, גם מבחינה חברתית. אני תמיד לומדת עם חברה טובה ונפגשת עם חברים ומנסה לשמור על שגרה שכוללת גם פגישות עם חברים, כדי שלא אהיה לבד כל הזמן. כי כל המצב הזה גורם לנו להישאר בבית יותר, להיזהר ולשמור מרחק. בזמן הסגר הייתי נפגשת עם חברות והיינו הולכות לטייל בשדות ליד מזכרת בתיה, עשינו שם גם פיקניק. זה היה ממש כיף.

איך נראה סדר היום שלך? ביום רגיל הזום מתחיל בשעה 8:30 אז אני קמה 30-45 דקות לפני, אוכלת ומתחילה זום. בהפסקות אני מכינה לי אוכל, או שיש לי קצת זמן להיות בטלפון. הרבה מהמשימות שלנו הן במחשב ובקלאס רום, אז זה מול מסך, ולפעמים יש לי חוג ריקוד בזום או שאני נפגשת עם חברות.

מתי את הולכת לישון? 22:30 וצפונה.

יש משהו טוב במצב הזה? יש יתרונות בלמידה מרחוק. למשל למדנו לפתח כישרונות ודרכים חדשות ללמוד וכל הנושא של השימוש במחשבים השתפר. בסגר הראשון היה לי הרבה זמן עם המשפחה וגם קיבלתי כלבה, "כלבת קורונה", שזה משהו שרציתי המון זמן והשנה זה התגשם.

מה הכי קשה? כשיש סגר אני מוגבלת בלאן אפשר ללכת ומה אני יכולה לעשות. אין לי חופש. יש לי משפחה בחו"ל שלא ראיתי שנה וחצי כי השדה סגור וכרגע אני גם לא יכולה להתחסן. בסגר שהיה לא הלכתי לשום מקום במשך 6 שבועות, חוץ מלשדות ליד היישוב. אין לי את החופש הזה. אני מאוד אוהבת ללכת לקניון לקנות בגדים, לנסוע לשם באוטובוס עם חברות, ולא היתה לנו את האפשרות הזאת הרבה זמן, או ללכת לים לגלוש.

פותחת מצלמה בזום? אני אישית פותחת כמעט תמיד. זה מכבד את המורים, וכשאני עושה את זה יש גם איזושהי דרישה מעצמי שאני צריכה לשבת. ואני חושבת שזה צריך להיות ברור שמי שיש לו אפשרות מבחינת התנאים והבית - צריך לפתוח מצלמה. אני יכולה להבין שיש ימים שמרגישים רע ולא רוצים לפתוח מצלמה, אבל בכללי אני חושבת שצריך לפתוח.

יונתן (יויו) גרטי אקסלרוד, 13,תלמיד כיתה ח' בתל אביב

יונתן אקסלרוד(צילום: באדיבות המצולמים)

איך נראתה השנה האחרונה? מוזר. אני קם יותר מאוחר, אין לי חברים להיות לידם ולדבר איתם. רוב החברים שלי גרים יותר מקילומטר ממני ובסגרים לא יכולתי לראות אותם, ואנחנו בעיקר מתקשרים דרך משחקים. עברתי בית ספר מ-ז' ל-ח' אז זה בכלל קשה. הקושי הכי גדול הוא שפותחים וסוגרים אותנו, ואני לא יודע אם אני הולך לפגוש את החברים שלי בבית הספר. אני קם בבוקר ולא בטוח בכלום.

איך נראה סדר היום שלך? אני קם עשר דקות לפני הזום שמתחיל בתשע וחצי. מסיימים ב-14:00 ובהפסקות אני מנסה לאכול מהר וללכת לשירותים. בבית יש יותר פיתויים ואם אני מכבה את החלון של הזום לרגע אני כבר בעולם אחר, משחק. אחרי הלימודים אני מנסה ללכת לחוג בייסבול בספורטק, בהנחה שאין סגר.

מתי אתה הולך לישון? בחצות. בימי שגרה 22:30-23:00.

יש משהו טוב במצב הזה? זה קצת כמו חופש. חצי חופש. נשארים בבית כל הזמן, ואין את הקטע של לצאת לבית ספר ולעלות על אוטובוס. אני אף פעם לא מתנגד לחופשה, אבל זה כבר יותר מדי.

מה הכי קשה? עברתי בית ספר בזמן הסגר ואני לא יכול להתחבר טוב. המקסימום שאני עושה זה בין ההפסקות להתכתב עם חברים, אבל אני לא יכול לצאת החוצה ולשחק איתם בחצר. גם קשה ללמוד דרך הזום וכמו שאמרתי הפיתוי גדול כשלומדים מהבית.

פותח מצלמה בזום? ברוב המקרים אני פותח את המצלמה, לפעמים לא. זה קצת מוזר כי זה מרגיש שכולם מסתכלים עליך, וזה מלחיץ.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully