האם חיסוני הקורונה גורמים לדימום וגינלי בנשים?

בשבועות האחרונים עוד ועוד פוסטים בקבוצות סגורות של ייעוץ רפואי לנשים עולים בזה אחר זה עם תיאורים דומים: דימום וגינלי מסיבי, שאינו תואם את מועד הווסת, ומופיע לאחר שהתחסנו לקורונה, חלקן לאחר מנה אחת ואחרות לאחר מנה שנייה של החיסון.

התזמון של הופעת הפוסטים הללו מעניין, משום שבתחילת מבצע החיסון הוגבלו החיסונים לקבוצות החיסון שבהן לא נכללו נשים בגיל הפוריות, אולם כעת, כשמבצע החיסונים התרחב ויותר ויותר נשים צעירות בגיל הפוריות קיבלו מנה ראשונה של החיסון (וחלקן כבר הספיקו לקבל גם מנה שנייה), מעניין לבחון האם מדובר בתופעת לוואי חדשה, שלא עלתה בשלב הניסויים הקליניים בחיסונים.

כל אחד מהפוסטים הללו הפך לשרשור ארוך שבו מגיבות עוד ועוד נשים שחוו תופעות דומות לאחר החיסון. הן מתארות דימום משמעותי, לעתים מלווה בקרישי דם, חלקן אף הרגישו צורך לפנות לטיפול רפואי בגינו ונרשמו להן תרופות לעצירת הדימום. אך לרוב נתקלו בתגובות מבטלות ולעתים מזלזלות כשהן שואלות האם הדבר עשוי להיות תופעת לוואי של החיסון שקיבלו.

בהקשר זה ראוי לציין גם שבתחום הרפואה והמחקר הקליני קיימת מזה שנים רבות הטיה מגדרית שנשים משלמות את המחיר עליה. במשך שנים רבות מאוד מחקרים כללו בעיקר גברים ולא לקחו בחשבון את השונות הביולוגית בין גברים ונשים, מה שהוביל לכך שטיפולים ותרופות לא הותאמו במדוייק לצרכיהן של נשים ולעתים הדבר הוביל לפגיעה באיכות הרפואה שנשים זוכות לה בכל העולם.

דימומים וגינליים בתגובה לחיסון הם לא תופעה שעלתה בתקופת המחקר הקליני שביצעו יצרניות החיסונים. אולם כעת, כאשר הולכים וגדלים המספרים של אנשים ונשים שמתחסנים ברחבי העולם ייתכן שיתגלו תופעות חדשות שלא זוהו במחקר. זו גם הסיבה שמשרד הבריאות מנהל מעקב אחר תופעות לוואי בציבור. ככל שחולפים הימים ומתרבות הנשים שמדווחות על דימומים בעקבות החיסון, מתחזקת גם התחושה שמדובר בסוגייה שחייבת להתברר בהקדם.

ואכן, אדוה לוטן, מנכ"לית עמותת "מדעת", התייחסה לכך ומסרה לוואלה! NEWS כי בכוונתה להעלות את הנושא בדיון עם משרד הבריאות: "קיים שיח ער על הנושא ברשתות החברתיות, למרות שבניסוי לא דווח על תופעה כזו. חשוב לעקוב אחר תופעות שמופיעות בסמיכות לחיסון, על מנת שאפשר יהיה לבדוק האם אכן קיים קשר. ביקשתי להעלות את הנושא לדיון במסגרת ועדת המעקב לחיסוני הקורונה, על מנת לוודא שהמעקב הזה מקבל מענה יחד עם יתר התופעות המדווחות. עם זאת, צריך לזכור שגם אם קשור לחיסון, דימומים בין וסתיים הם מצב נפוץ מאוד וחסר השלכות עתידיות".

"להרבה נשים יש הפרעות בווסת מדי פעם גם כשהמחזור סדיר, ועבור חלק מהמתלוננות זו תהיה תופעה שקרתה ללא קשר. אצל חלק מהנשים יש כנראה תגובה דלקתית של מערכת החיסון שמשפיעה גם על הרחם", אומר ד"ר איתמר נצר, מומחה ברפואת נשים, וחבר בעמותת "מדעת". "מלבד חוסר הנוחות של דימום לא סדיר, אין לכך השפעה לטווח ארוך על המתחסנת. לדעתי לא כדאי לוותר על המנה השניה בגלל זה".

"אנחנו לא יודעים אם זו תגובה של הרחם או של השחלות לחיסון, אנחנו גם לא יודעים אם אלה סתם הפרעות במחזור שיכולות להיות לכל אחת מדי פעם, או שזה קשור לחיסונים עצמם. כמו שדלקת משפיעה על כל מיני חלקים בגוף וגורמת לצמרמורות, חום וכו' היא יכולה להשפיע גם על רירית הרחם או על השחלות. אבל גם במידה שזאת הסיבה, זה לא משהו שמעורר חשש כי המערכת מתאפסת מחדש כל חודש והחיסון והחלבונים שהוא יוצר נשארים בגוף רק כמה ימים אחרי הזריקה וכשהם נעלמים גם התגובה החיסונית מפסיקה. לכן לא נראה שיש כרגע סיבה לדאגה, אבל צריך להמשיך לעקוב. בכל אופן, עד שלא נדע באופן ודאי האם יש קשר לחיסון, מומלץ שנשים שחוות דימום כבד יפנו לרופאת הנשים שלהן כפי שהיו עושות בכל מקרה אחר, כדי לשלול בעיות אחרות".

האם המצב הדלקתי הזה עלול לגרום גם להשפעות ארוכות טווח על הרחם או המערכת ההורמונלית?
"באופן כללי, לא מוכרות תופעות לוואי לטווח ארוך של חיסונים, וגם בחיסון הזה אין מנגנון שעשוי לגרום לתופעה לטווח ארוך. אנחנו יודעים שגם נשים שחוסנו וגם נשים שחלו המשיכו בפוריות רגילה לאחר החיסון או המחלה. במקרה שמדובר על דלקת, יתכן שזה גורם לדימום והשרת הרירית בחלק קטן מהנשים. במחזור הבא הכל חוזר לקדמותו".

גם פרופסור ליאור לבנשטיין, יועץ גניקולוגיה ומנהל מרכז בריאות האישה בלאומית שירותי בריאות ומנהל היחידה לגניקולוגיה בבית החולים רמב"ם בחיפה, סבור שככל שיש תופעה כזאת שקשורה לחיסון, היא מהווה הפרעה זמנית בשגרה ההורמונלית. "החיסון משפעל את המערכת החיסונית, ככה הוא עובד. הוא מרגש את מערכת החיסון, כדי שבפעם הבאה שהיא תיתקל בווירוס האמיתי היא תדע לזהות אותו ולא יתאפשר לו לפתח מחלה משמעותית. שינויים במחזור שקורים בסמוך לאחר לקיחת החיסון אפשר לייחס כאירוע זמני וחולף של הפרעה בציר ההורמונלי".

לדברי פרופ' לבנשטיין מה שחשוב להדגיש כרגע זה שהחיסון לא נמצא כגורם שפוגע בפריון העתידי: "לפי הניסיון האישי שלי, כנראה שזאת לא תופעה שכיחה. יצא לי להסתכל גם בספרות הרפואית ואין דיווחים כאלה על פגיעה בסדירות המחזור כתוצאה מחיסון הקורונה. אבל מה שיותר חשוב זה הנושא של פריון, כי הלא זה מה שמעורר את החשש כאן, ואין השפעה ידועה כרגע של החיסון על יכולת של פריון עתידית".

זאת תופעה שמכירים מחיסונים אחרים?
"מבחינת חיסונים אחרים יש מעט מידע על גיל הפוריות כי רוב החיסונים ניתנים בילדות", אומר ד"ר נצר. "יש מחקר שהראה שחיסון הפפילומה, שניתן לנשים בגילאי 14-25, גרם לכל מיני הפרעות במחזור כמו כאבי מחזור, דימום וכו'. כך שזו תופעה שכן נצפתה בעבר בחיסונים, ולכן יכול להיות שגם בחיסון הזה קורה אותו הדבר. זה די מרגיע". פרופ' לבנשטיין מוסיף כי בקרב נשים שחלו ב-Covid-19 היו דיווחים על שיבושים במחזור החודשי בזמן המחלה וסמוך לאחר ההחלמה ממנה.

לבנשטיין ונצר שניהם מסכימים שהתהודה של מקרים ברשתות החברתיות יוצרת לעתים תחושה שתופעות מסויימות נפוצות יותר מהשכיחות האמיתית שלהן. "יש פה הטיית אישוש מאוד משמעותית ותיבת תהודה, ויש גם מי שנהנה להעצים מידע שקרי ברשת", אומר ד"ר נצר. "הרשת היא לא מקום לגזור ממנו מסקנות, אבל אני כן חושב שהשקיפות חשובה פה. אנחנו בפרוייקט חברתי ואנחנו רוצים שאנשים ונשים יתנו כתף וישתפו פעולה עם מבצע החיסון".

הוא הוסיף כי במערכות הבינלאומיות שמנהלות מעקב אחר דיווחים על תופעות לוואי מכל העולם, כמו המערכת של ה-CDC, הנושא של שיבושים במחזור החודשי ודימומים לא עלו כתופעה בשכיחות גבוהה לעת עתה. "לפעמים, כשדברים נחשפים בצורה כזאת זה מסמן לממסד קרי, למשרד הבריאות שיש פה משהו שכדאי לבדוק. ואני מקווה שזה באמת יגיע למקומות הנכונים ושזה ייבדק. אני לא נגד השיח, אבל כדאי לדעת ולקחת בחשבון שזה כרגע רק אנקדוטלי ולא מדובר בכמויות", אמר ד"ר נצר.