משפחה בהפרעה

איך מצליחים להמשיך לתפקד במציאות בלתי אפשרית?

בהתחלה חשבתם שזה משבר זמני, גייסתם כוחות והצלחתם להשתלט על הכל, אבל לאחרונה כבר ברור שזה לא הולך להיגמר בקרוב, והכוחות ההוריים הולכים ואוזלים. איך בכל זאת מייצרים מציאות חיים נסבלת?

יהודית אוליבר
10/02/2021
אמא מתוסכלת יושבת על הספה וילדים משתוללים סביבה. ShutterStock
אדם מגייס את תעצומות נפשו כדי לעבור את התקופה הקשה. ומה אם היא לא נגמרת? אימא מותשת וילדים בסגר(צילום: ShutterStock)

אנחנו מהלכים בעולם הזה בתחושה של וודאות ושליטה על חיינו. מה שנעשה הוא שיהיה, אם נפעל, נשיג. אם נסלול את הדרך, נגיע. לוקחים אחריות על חיינו, מסתכלים קדימה, רוצים, שואפים וחותרים ליעדים. אבל משהו בתחושה הזו נסדק השנה.

תקופת הקורונה מתחה את היכולות של ההורים אל הקצוות. השינוי בשגרת הימים הביא את התפקיד ההורי לקצוות. טרום תקופת הקורונה, הפרידה בכל בוקר איפשרה לכל אחד מבני הזוג לצאת לשגרת יומו - לעסוק בתחומו ולפגוש חברים לעבודה. הילדים יצאו יום יום למסגרות החינוך השונות והמשפחה שבה להיפגש בשעות אחר הצהריים והערב. כן, גם אז היו אתגרים וקשיים - עומס בעבודה, מטלות הבית, מתן מענה על צרכי הילדים ועוד - אולם, בשגרה התקיימו סדר וחזרתיות שייצרו תחושת וודאות בעולם וביטחון.

עוד בוואלה!

אבא, גם לילדים שלך מגיע שתגיע הביתה בארבע

לכתבה המלאה

בתוך שגרת החיים, יש לאדם יכולת להכיל שינויים, מצבי קיצון ומשבר. היכולת לצלוח את המשבר נשענת בחלקה על ההבנה שמדובר בקושי זמני וחולף. אדם מגייס את כוחותיו, את תעצומות נפשו ועובר את התקופה הקשה.

ככל שהזמן חלף, זלגה ההבנה שזה לא הולך להסתיים בקרוב וההתמודדות התרחבה. אימא מתוסכלת ופעוטה בוכה(צילום: ShutterStock)

תחילת התפשטות נגיף הקורונה נחוותה כמשבר זמני, מה שאיפשר ריכוז יכולות והתגייסות על מנת לעבור אותו. ככל שהזמן חלף, זלגה ההבנה שהקורונה כאן כדי להישאר, שזה לא הולך להסתיים בקרוב וההתמודדות התרחבה.

האתגרים הולכים ונערמים זה על גבי זה, הורים נדרשים לתת מענה לצרכי ילדיהם אשר נעשו מורכבים ומגוונים יותר. קשיים בלמידה מרחוק, קשיים חברתיים, העדר פעילות פנאי ובנוסף, ההורים עסוקים בצרכים שלהם כבני אדם. צורך במפגשים חברתיים, צורך באיוורור ומקורות להטענת אנרגיה, היעדר עזרה מסבים וסבתות. כל אלו באים לידי ביטוי בפגיעה, לא אחת, במסוגלות ההורית, בכושר וביכולת להמשיך - לאורך זמן כה רב - לעשות הכל: לתפקד בכל תחומי החיים בצורה מיטבית, לעבוד ולפרנס את המשפחה, ללוות הורים מבוגרים, לטפח זוגיות ולתת מענה לצרכים המגוונים של הילדים.

הורים המהלכים בשגרה בתחושה של יכולת, שהם מוכשרים דיים להתמודד עם כל אתגרי החיים והמשפחה, מוצאים עצמם כעת במקום שונה. במקום בו יכולת ההובלה שלהם והמסוגלות ההורית, מעט נסדקים.

יכולת ההובלה והמסוגלות ההורית נסדקה. אבא מנסה לעבוד מהבית עם תינוק על הידיים(צילום: ShutterStock)

אז מה עושים?

1. עצרו רגע לחשיבה ביניכם לבין עצמכם, זאת המציאות ואיך אנו בוחרים להתמודד עימה?

2. ערכו רשימה של כל התפקידים שלכם בחיים.

3. פרטו לפרטים את המטלות והמשימות שלכם בכל תפקיד.

4. התחברו למקום של בחירה, בחירה הלוקחת בחשבון מחירים ורווחים בכל החלטה. ערכו סדרי עדיפויות, מה חשוב יותר? מתוך הבנה שלא הכל יכול להיות חשוב באותה מידה.

5. בחרו מה אתם יכולים לקחת על עצמכם ולהתגייס אליו.

6. זכרו, יש לכם יכולת להשפיע על איך אתם תחוו את היומיום שלכם ועל מה עשויים הילדים שלכם לזכור מהתקופה הזאת.

7. מצאו את הפעולות והזמנים ביום שאתם יכולים לפנות למענכם ולהטעין את עצמכם. כדי שתוכלו להיות במקום של נתינה, נחוץ לכם גם להתמלא. זכרו את ההנחיות לשעת חרום במטוס - ראשית להניח את מסכת החמצן על הפנים של ההורה ולאחר מכן על פניו של הילד.

8.. היו במקום אמפתי וחומל כלפי עצמכם - אתם עושים בכל רגע את הכי טוב שאתם יכולים. עמדה זו נחוצה לכם על מנת להמשיך ולהוביל את הספינה המשפחתית.

9. מילים מייצרות מציאות - ותרו על השיח שמתגעגע ל"מה שהיה", הדבר הזה מגביר את חוויית החסר והצער על הדברים שאבדו לנו.

10. התאמנו ועזרו לילדיכם להתאמן בראיית החיובי - התבוננות סביב, איתור ורישום של כל מה שטוב, קיים וישנו בחייכם. ראיית הטוב מגדילה את נוכחותו בחייכם ומעוררות תחושה פנימית טובה.

זכרו שההתמודדות העכשווית מאפשרת לכם לגלות את היכולות שלכם. ההתגברות על הקשיים מגלה חוזקות ומגבירה את המסוגלות ההורית שלכם גם בהמשך דרככם ההורית.

יהודית אוליבר היא מדריכת הורים מטעם מכון אדלר

  • סגר
  • קורונה
  • הורות

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully