תוצאות מבצע החיסון כבר ממש מעבר לפינה

מבצע החיסונים נגד קורונה בישראל החל לפני כחודש ובמסגרתו ניתנו עד כה כ-2.7 מיליון מנות, כולל יותר מ-600 אלף איש שחוסנו גם במנה השנייה. זה השלב שבו אנחנו אמורים להתחיל לראות ירידה בתחלואה באוכלוסיות המחוסנות. עם זאת, גל התחלואה הנרחב ששוטף את רוב מדינות העולם וגם את ישראל ואמצעי הסגר הנוקשה שננקטים מקשים עדיין לראות את ההשפעה הצפויה של החיסון.

לפי ממצאי השלב השלישי של הניסוי הקליני בחיסון של חברת פייזר, יעילות המנה הראשונה עמדה על כ-52 אחוז, והיעילות המֵרבית של 95 אחוז הגיעה רק כשבוע אחרי מתן המנה השנייה, שאותה התחילו לקבל המחוסנים הראשונים בישראל לפני קרוב לשבועיים. עיניים בכל העולם נשואות לתוצאות מבצע החיסונים הישראלי.

השבוע התפרסם מחקר קטן שנעשה בבית החולים שיבא בתל השומר, ובדק 102 מחוסנים כשבוע אחרי שקיבלו את המנה השנייה. אצל כולם פרט לשניים נמצאו רמות גבוהות של נוגדנים לנגיף. אחד מהשניים שלא פיתחו נוגדנים היה מדוכא חיסון, כך שזה לא מאוד מפתיע. המחקר קטן ולא מייצג, אבל מעודד. הממצאים הראשוניים של מחקר נוסף שפורסם השבוע הראו ירידה בהדבקה כשבועיים אחרי מתן המנה הראשונה. המחקר המלא אמור להתפרסם בקרוב. למרות האופטימיות הזהירה, חשוב להמשיך להיזהר - גם אם כבר חוסנתם.

בעולם כולו ניתנו עד כה כ-54 מיליון מנות חיסון, רובן של החברות פייזר ומודרנה. ארצות הברית ממשיכה להוביל במספר הכולל של החיסונים, עם כ-17 מיליון מנות - קצת יותר ממחצית המנות שצברה עד כה, במקום השני סין (כ-15 מיליון מנות) ואחריה משתרכות כל מדינות האיחוד האירופי יחד עם כ-7 מיליוני מנות בסך הכול. פייזר הודיעה השבוע על עיכוב שצפוי לחול במשלוח חיסונים נוספים למדינות האיחוד, אך בהתחשב בקצב ההתחסנות הנמוך בהן לא צפויה להיות לזה השפעה של ממש עליהן. בבריטניה ניתנו עד כה כ-5 מיליון מנות חיסון, ואת החמישייה הפותחת חותמת ישראל, כאמור עם 2.7 מיליון מנות.

כשבודקים את שיעור האוכלוסייה שהתחסנה ישראל מדורגת הרבה מעל כל יתר המדינות, אחרי שהתחילה לחסן כבר כרבע מהאוכלוסייה שלה. אם לוקחים בחשבון ששליש מתושבי המדינה צעירים מדי להתחסן, קצב ההתחסנות מעודד אף יותר.

אנתוני פאוצ'י, מראשי צוות המאבק בקורונה בארצות הברית, אותת השבוע לחברות אסטרהזניקה וג'ונסון אנד ג'ונסון שיידרשו עוד כמה שבועות לאשר חיסונים נוספים. למרות הספקי הייצור היפים של פייזר ומודרנה ושל יצרניות החיסונים הסיניות, העולם זקוק להרבה יותר חיסונים. חברת ג'ונסון אנד ג'ונסון הצהירה שתפרסם היום את תוצאות הביניים של השלב השלישי בניסויים הקליניים בחיסון שהיא מפתחת.

עד כאן החדשות הטובות. נושא הנגיפים החדשים ממשיך להדיר שינה מעיניהם של רבים. המאמצים העולמיים לדכא את התפשטות הווריאנטים החדשים - נגיפי קורונה שצברו מספר רב של שינויים (מוטציות) שעלולים לשנות את תפקודם - מזכירים קצת את הנער ההולנדי שניסה לסתום חור בסכר בעזרת אצבעו.

לפי שעה לא ברור עד כמה החיסונים הקיימים יעילים נגד הנגיפים החדשים. לאחרונה התפרסמו כמה מחקרים שבדקו אם הנגיף מצליח להתחמק מנוגדנים של אנשים שהחלימו מהמחלה. באופן מדאיג, אחד המחקרים שהתפרסם לאחרונה, בטרם עבר ביקורת עמיתים, מצא שהנגיף הדרום אפריקני מצליח במידה מסוימת לחמוק מהנוגדנים בתרביות במעבדה. הממצא מעורר חשש כי אנשים שכבר החלימו מהמחלה עלולים להידבק בה שוב, הפעם בווריאנט החדש, ואולי אפילו החיסון יהיה פחות יעיל נגדו. כמובן, נטרול הנגיף בתנאי מעבדה הוא רק מדד אחד: לזיכרון החיסוני ולתגובה החיסונית בגוף החי יש רבדים נוספים שאולי ממשיכים לפעול כראוי גם מול הנגיף הזה, כך שיכול מאוד להיות שהחששות מוגזמים.

מחקר אחר, שהתפרסם גם הוא לפני שעבר ביקורת עמיתים, הראה כי נוגדנים שהתפתחו אצל אנשים שקיבלו את החיסון התקשו קצת יותר לנטרל את הנגיף הבריטי והנגיף הדרום אפריקני, בהשוואה לנגיף הקורונה המקורי. לעומת זאת, מחקר שפרסמה השבוע חברת פייזר, גם הוא עדיין לא עבר ביקורת עמיתים, הראה כי נוגדנים שנוצרו בדמם של מחוסנים מזהים ומנטרלים בהצלחה את הנגיף הבריטי דבר שמרמז כי החיסון עדיין יעיל נגדו. האם באותו שיעור? ומה עם הנגיף הדרום אפריקני? נגלה בקרוב. אין ספק שהמגיפה הזאת מלמדת אותנו שיעור חשוב בדחיית סיפוקים.

לקריאת סיכום השבועות הקודמים במירוץ המדעי למיגור הקורונה

ד"ר ארז גרטי הוא אימנולוג ממכון דוידסון לחינוך מדעי