אלה האנשים שסובלים מיותר תופעות לוואי של חיסון הקורונה

בשבועות האחרונים אנחנו עדים למבצע חסר תקדים בתולדות בריאות הציבור בישראל. יותר משני מיליון איש כבר קיבלו בישראל את המנה הראשונה של החיסון נגד קורונה, ובקרוב מאוד, אחרי שתתקבל גם המנה השנייה, נוכל להתחיל לדמיין את האור בקצה המנהרה ולשער בנפשנו איך ייראו שוב החיים שהכרנו לפני קצת יותר משנה.

לצד ההתרגשות הגדולה, לא מעט מהמתחסנים מדווחים על תופעות לוואי - מקומיות ומערכתיות - של החיסון. האם הן צריכות לעורר דאגה? לא. מה אפשר לעשות כדי להפחיתן? כמה דברים.

ראשית, יש להבין שמטרתם של כלל החיסונים, ובהם החיסון נגד קורונה, לעורר את המערכת החיסונית ולייצר זיכרון חיסוני. תופעות לוואי קלות מתרחשות לאחר מתן כל חיסוני השגרה, בהם חיסונים מומתים וחיים מוחלשים, כדוגמת חצבת או אדמת, אולם גם במקרה של חיסון הקורונה של פייזר, הפועל באופן קצת אחר, המערכת החיסונית נכנסת לפעולה.

ברגע שהמערכת החיסונית מתעוררת עלולות להופיע תופעות לוואי, ובמקרה של חיסון הקורונה שכיחותן גבוהה יחסית. מה שרואים בשטח תואם את ממצאי השלב השלישי במחקר של פייזר, שבו השתתפו 40 אלף איש: מתחסנים רבים, (עד 40%) סובלים מחום, צמרמורות וכאבי שרירים, במיוחד אחרי קבלת המנה השנייה של החיסון. באופן מפתיע, דווקא מתחסנים צעירים סובלים יותר מתופעות הלוואי האלה מאשר מתחסנים מבוגרים יותר.

תופעות הלוואי של החיסון נחלקות לשתי קבוצות: תופעות מקומיות, הכוללות נפיחות, אדמומיות ורגישות למגע באזור הכתף - היכן שניתנת הזריקה. ותופעות מערכתיות: חום, חולשה, כאבי ראש, כאבי שרירים. ברוב המוחלט של המקרים התופעות חולפות תוך 24־48 שעות. את כל אלו אנחנו רואים ביתר שאת, כאמור, אחרי קבלת המנה השנייה של החיסון. לצד שתי הקבוצות הללו ישנן גם תופעות לוואי נדירות, ומדאיגות יותר כגון אנפילקסיס - התקף אלרגיה קשה.

המציאות בשטח תואמת את התוצאות של הניסוי הקליני: גם אצלי וגם אצל רבים מחברי בצוותי הרפואה הופיעו תופעות לוואי אחרי קבלת מנת החיסון השנייה.

זה אולי לא מנחם את מי ששוכב בבית עם חום וכאבים, אבל מרבית תופעות הלוואי הן אינדיקציה לכך שהמערכת החיסונית, שכבר החלה לייצר נוגדנים לאחר המפגש הראשון עם רכיבי נגיף הקורונה, תוקפת אותו ביתר שאת עם קבלת המנה השנייה של החיסון. המנגנון הזה מוכר לנו מחיסונים אחרים דוגמת הטטנוס, חיסון ותיק ובטוח. גם במקרה שלו ישנן יותר תופעות לוואי מקומיות ככל שמקבלים יותר מנות חיסון.

בתופעות המקומיות - חום ואדמומיות באזור מתן הזריקה - אפשר לטפל באמצעות הנחת רטייה קרה על אזור הכתף ולהפעיל את הזרוע. בתופעות המערכתיות אפשר לטפל באמצעות משככי כאבים. החום והכאבים ייעלמו כלעומת שבאו גם אם לא נעשה דבר, אולם רובנו נרצה כמובן להקל על עצמנו. לשם כך אפשר להיעזר בכל התרופות להורדת חום ולשיכוך כאבים הקיימות בבית, כמו איבופרופן (נורופן למשל) או פרצטמול (אקמול למשל). אלו גם המלצות ה־CDC (המרכז האמריקני לבקרת מחלות ומניעתן).

אנפילקסיס - התגובה האלרגית הקשה - תופיע סמוך למתן החיסון (תוך דקות בודדות) ותטופל על ידי הצוות הרפואי במקום. חשוב לדעת שזו איננה תופעה ייחודית לחיסון הקורונה. ישנם כאלה שגופם מגיב ככה גם לחיסונים אחרים. וחשוב גם להכיר את הסטטיסטיקה: מדובר בתופעה נדירה מאוד.

בתחילת המגפה פורסמו כמה מאמרים לגבי שימוש בתרופות כאלו או אחרות בחולי קורונה, שבדיעבד התבררו כמוטעים. אחת ההשערות התייחסה לאיבופרופן (החומר הפעיל בתרופות כמו נורופן ואדויל למשל). היות שנגיף הקורונה נקשר לתאים בריאות באמצעות קולטן שאיבופרופן מגביר את ייצורו, פחדו שצריכת איבופרופן תגביר את הסיכוי לחלות בקורונה קשה. עם זאת, לא התגלו עדויות התומכות בהשערה זו, והיא התבדתה במהרה.

במהלך החודשים האחרונים התפרסמו כמה מאמרים שסתרו את ההשערות הללו, בהם גם מחקר שהובלתי בעצמי על חולי קורונה שאושפזו בישראל, קיבלו איבופרופן ומהלך המחלה שלהם לא היה קשה יותר. היום אנחנו מטפלים בחולי קורונה בכל משככי הכאבים, ותרופות לשיכוך כאבים והורדת חום כדוגמת איבופרופן מוגדרות כקו טיפול ראשון בתופעות הלוואי של החיסון.

חשוב לדעת שאין טיפול בעולם שאין לו תופעות לוואי, וככל שהוא מופץ בקרב אנשים רבים יותר הסיכוי להיחשף לתופעות הלוואי עולה. חשוב תמיד לשאול את עצמנו מהו הסיכוי לפתח את תופעת הלוואי הקשה אם לא מתחסנים ולהבין שבמקרה של חיסונים התועלת עולה על הסיכון. מה שחשוב הוא לשמר את החיסוניות בכלל האוכלוסייה ואת זה עושים דרך חיסון כלל הציבור.

ד"ר אילן יונגסטר הוא מומחה למחלות זיהומיות, המרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא)